0

חתנו של לייטמן במסוק: הפריבילגיות הגלויות של הליבה המשפחתית בכת

איפה אתם בתיק: כסף, משפחה וזכויות יתר ראיות מעורבות

מיכאל סנילביץ׳ (מושי) בתצלום פומבי

לייטמן בנה כת — והושיב את חתנו על הכסף. מיכאל סנילביץ׳ (מושי) הוא המנכ"ל של המבנה ובעלה של בתו של לייטמן. בעוד המשתתפים הרגילים שומרים על משטר הלילה, משלמים מעשר ועובדים בשביל הכת בחינם, חתנו של המנהיג מפרסם מסוק, דובאי ואתרי סקי. את הצניעות לייטמן הכתיב לתלמידים, ואת הקופה מסר לבעלה של בתו שלו: הצביעות בכת הזאת יורדת מלמעלה.

בדצמבר 2024 פרסמה העין השביעית תחקיר על ההשפעה הפוליטית של הכת; מנכ"ל עמותת “בני ברוך - קבלה לעם” וחתנו של לייטמן השיב לכתבים שהעמותה לא תגיב. מול העיתונאים הוא שותק, מול הציבור — לא: הפרופיל הפתוח שלו בפייסבוק חושף רמת חיים שאין לה אח ורע אצל מי שמממן את הכת הזאת.

רשת העמותות מנותחת במאמר על כספי הכת. כאן דבר אחר: איך חי האדם שלייטמן מסר לו את הקופה.

ליבת הניהול המשפחתית

פורמלית סנילביץ׳ הוא מנכ"ל. בפועל התפקיד מוחזק בזכות קרבה משפחתית אחת בלבד: הוא בעלה של בתו של לייטמן. הוא עובד במתחם שהכת קנתה בפתח תקווה ב-2013 בכ-30 מיליון שקלים, ושבו חי לייטמן עצמו.

סנילביץ׳ אינו לבד במבנה הזה: התפקידים והמשכורות בתוך הכת מחולקים לפי קרובי המשפחה של לייטמן, ואת הסידור הזה המערכת מכירה מבפנים. מי מהמשפחה יושב על איזו שורה מפורט בפרק על ההפרות כלפי עובדים.

לאותו מתחם גייסו כסף מהתלמידים הרגילים: קראו להם “להיות שותפים”, וחלק לא קיבל איש — כיצד הכת ביקשה כסף לבניין מפורט בנפרד. את התשתית קיבל המעגל המשפחתי של לייטמן, ואיתה גם אורח חיים שהמנכ"ל לא מסתיר, אלא מעלה לפיד.

את אותו מבנה ראתה גם המדינה: בדוח רשם העמותות במשרד המשפטים נרשם, נכון ל-2016, חשד לשליטה משפחתית בעמותה — וחריף מזה המבקר אינו רשאי לכתוב. את התפקידים הרגולטור כינה באופן אנונימי, אבל עמדה מאחוריהם משפחת לייטמן: מי בדיוק, וכיצד קופת הכת הגיעה לידיה — בפרק על ביקורת המדינה.

חלון הראווה של הנהנה

סנילביץ׳ לא מציג את עצמו כמנהל צנוע: בשדה “עבודה” רשום אצלו “קבלה לעם” ותפקיד CEO, לצדו תג “Digital creator” וכמעט שבעת אלפים עוקבים; הפיד — מסעדות, אתרי נופש, ספורט יקר, נסיעות. על רקע המעשר, המשמרות ללא שכר וקימות הלילה, הצגה עצמית כזאת חמורה מכל ביקורת: את הצניעות הליבה המשפחתית השאירה למי שהיא מנהלת.

קשר משפחתי לבתו של לייטמן אין בפרופיל. יש רמת חיים:

דימויו הציבורי של מושי ברשתות החברתיות
בתצלום הפייסבוק הציבורי הזה הקשר המשפחתי לבתו של לייטמן אינו מצוין, וגם הפרופיל עצמו אינו מציג הקשר משפחתי: ההצגה העצמית הפומבית מדגישה סטטוס אישי ואורח חיים יותר מאשר משפחה.

תיעוד רמת ההוצאות

העברות במסוק

את חופשת הסקי באוסטריה סנילביץ׳ מעלה ב-12 בינואר, ואת ההעברה במסוק לאלפים — שלושה ימים אחר כך. בתמונה סלפי בתא הטייס, אוזניות, לצדו עוד שניים, מתחתם הרים מושלגים; על גוף המסוק סימון WUCHER וכתובת www.wucher.at. נופש כזה אינו נגיש למי שמממן את הכת בתשלומים ובמשמרות ללא שכר.

מושי ליד מסוק

מלונות ומסעדות

אותו פרופיל, איחוד האמירויות, 13 בדצמבר 2025: זיפליין בגובה 170 מטר, קרקס, מוזיאון העתיד בדובאי, מרכז המבקרים באבו דאבי, נסיעה במדבר ראס אל-חיימה, צלילה מול פוג’יירה, קניות. בסוף — תודה לחברים שארגנו. את כל זה מעלה המנכ"ל של מבנה שחי מתרומות התלמידים.

מושי במהלך נסיעה לדובאי

ציוד וספורט

בהמשך ספורט יקר: מדי רכיבה מקצועיים וקסדה מלאה עם משקפי מראה, קבוצת סקי ליד בקתת הרים, נסיעות סדירות. מפוסט לפוסט הניהול המשפחתי של כת שחיה מתרומות מציג שפע כנורמה של השבוע.

מושי עם ציוד רכיבה יקר
מושי באתר סקי

בכת שתקציבה נשען על תשלומים ועל עבודה ללא שכר של אלפי אנשים, הצריכה של הצמרת מפסיקה להיות עניין פרטי.

מה המכתבים מספרים על אורח חייו של לייטמן עצמו

קטעים מהמכתבים האנונימיים שבני ברוך עצמה צירפה לתביעתה נגד רפאלי, שפורסמו בהעין השביעית, מתארים גם את אורח חייו של המנהיג: “לגור בבניין פרטי של שלוש קומות עם בריכה, סאונה, ג’קוזי פרטי ומשרתות צעירות […] האם זה נקרא חיים צנועים?” מחברי המכתבים טענו שבכנסים ברחבי העולם תמיד מחכים ללייטמן “חדרים מפוארים, סוויטות ומשרתים”, ושהוא טס אליהם עם “פמליה המתאימה לראש ממשלה”. אלה טענות אנונימיות מתוך מסמך משפטי; העמותה מכנה אותן דיבה חסרת יסוד. השכבה הגלויה והמוצקה ביותר של הפריבילגיות היא תצלומי המנכ"ל.

זמן להתאוששות

הפריבילגיה המרכזית של הצמרת אינה בתצלומי הנופש: האפשרות לישון די הצורך. לפי עדויות של משתתפים לשעבר, אחרי השיעור הלילי לייטמן, סנילביץ׳ ועובדי המפעל בשכר משלימים שינה ופונים לענייניהם רק לקראת עשר-אחת עשרה בבוקר. התלמיד מהשורה, אחרי אותו שיעור, נוסע לעבודה חיצונית כמעט ללא שינה, יום אחרי יום. משטר הלילה נדון במאמר על הכניסה למערכת.

הפער אינו קוסמטי. בתצהיר, שפורסם ב-Ynet במרץ 2016, סדר היום של התלמיד מהשורה כתוב שעה אחר שעה: קימה בשתיים וחצי, שיעור משלוש עד שש, שינה ברכב לפני המשמרת. לחיות שנים כמעט בלי שינה — זהו חשבון שמשלמים בבריאות, וככל שהגיל עולה הוא רק גדל. הליבה הניהולית מפצה על אותו חוסר שינה בלוח זמנים גמיש; משאב הגוף זהה אצל כולם, אבל את הזמן להתאוששות לא מחלקים בשווה.

קימה באמצע הלילה שנמשכת שנים לפני יום עבודה פוגעת בלב ובכלי הדם, בבריאות התלמיד מהשורה, לא של מי שמשלים שינה עד אחת עשרה. מקרי מוות בתאונות דרכים אחרי שיעורים ליליים תועדו במאמר הסקירה.

מה מראים התצלומים האלה

הניגוד נראה בלי שום הנהלת חשבונות: חתנו של לייטמן מפרסם מסוק, דובאי, סקי ורכיבה יקרה, בזמן שהמשתתפים הרגילים נושאים מעשר, משמרות ללא שכר ועומס משמעתי, ועשרות מתנדבים מתחזקים את התשתית שנים בלי לקבל דבר. הליבה הניהולית חיה לפי מחירון אחר.

את התמונה מחזיקים שלושה מקורות בלתי תלויים זה בזה, ואף אחד מהם אינו שלנו: סנילביץ׳ עצמו, שאת מה שהוא מעלה שנים תחת שמו אין לעמותה מה לערער; העין השביעית, שתיעדה את תפקיד המנכ"ל ואת הקרבה המשפחתית ללייטמן; והמכתבים האנונימיים ש"בני ברוך" עצמה צירפה לתביעתה — אותו אורח חיים, קומה אחת למעלה.

הצניעות המוצהרת היא דרישה כלפי ההמון הרגיל, לא כלפי הליבה המשפחתית: שם המאמץ של אחרים הופך לפנאי פרימיום ולעצמאות מהכללים המשותפים. הקרבה למנהיג והחריגים המעשיים מהמשמעת נראים בסיפורה של נטליה אובורינה.

למטה — תשלומים, עבודה וחוסר שינה. למעלה — נוחות, אוטונומיה וזכות שלא להסביר.

ניווט בין מאמרים

להמשך קריאה