כספי הכת: רשת עמותות, בתו של לייטמן בכרטיס ומי שולט בכסף

בתמונות אלו נראות עמותות “רשמיות” כביכול מאתר GuideStar, שנוצרו על ידי המערכת של לייטמן לא למטרות טובות, אלא ככלי להסתרת הכנסות אמיתיות והתחמקות ממסים. עם תקציב מוצהר של 25 מיליון שקל, הארגון לא רק שאינו זקוק לכסף — הוא ממשיך לבקש תרומות נוספות מחסידיו באופן ציני, תוך שהוא מסתתר מאחורי “פרויקטים פנימיים”.

בפומבי כת בני ברוך פועלת תחת מסווה של גוף רוחני וחינוכי. רישומי העמותות, הביקורת הממשלתית ותחקיר העין השביעית מציגים תמונה אחרת: עמותות קשורות, מנהלים שחוזרים מכרטיס לכרטיס, בני משפחה ברישומי העמותות, תרומות, מעשר וגישה לכסף שנשארת במעגל מצומצם.

כמה עמותות, כשלעצמן, אינן עבירה. המשקל נמצא בחיבור: מעשר כתשלום קבוע, עבודה ללא שכר, דיווח מאוחד חלש, תפקידי משפחה, אותם בעלי תפקידים בכמה עמותות וממצאי רשם העמותות. בדצמבר 2024 העין השביעית העריכה את מחזור העמותה בכמעט 25 מיליון שקלים בשנה והצביעה על מעשר ועל תורמים גדולים כמקורות כספיים משמעותיים.

הבסיס כאן הוא מסמכים, לא הצהרות רוחניות: GuideStar, בעלי תפקידים, קובץ ה-PDF של דוח הביקורת, תשלומים ועבודה. את מסמך הארוחות הפנימי כדאי לקרוא בנפרד בחומר על תשלומי הסעודות, את הפער החזותי באורח החיים של הצמרת במאמר על מושי סנילביץ׳, ואת המעבר למשאבי מדינה בהחלק הפוליטי-תקציבי.

רשת עמותות ודיווח מפוזר

ב-GuideStar מופיעה עמותה מרכזית של בני ברוך ולצדה רשת של עמותות סמוכות. הכנסות, הוצאות, החלטות כוח אדם ואחריות משפטית מפוזרות בין כמה גופים; תורם רגיל מתקשה לראות מה היקף המשאבים. ההיקף חשוב: לפי העין השביעית, מתחם קבלה לעם בפתח תקווה נרכש בשנת 2013 בכ-30 מיליון שקלים וכולל אולם שיעורים, אולפן, משרדים, מתקני חינוך לגיל הרך ויחידת מגורים של לייטמן.

באותה שנה פנתה הכת אל חבריה עצמם כדי לגייס מהם את הכסף לרכישה. בסתיו 2013 היא פרסמה סרטון פנייה, “Bnei Baruch asking” (YouTube, נובמבר 2013): המנחה שמעון קרמון עובר במטה ומבקש מהתלמידים “להיות שותפים” ברכישה, לקנות ולא לשכור, “בית משלנו”, כדי שכל אחד “ירגיש שזה המקום שלו כי לקח חלק בקנייתו”. במילים מדובר בבעלות משותפת. מבחינה משפטית תורם לעמותה ישראלית אינו מקבל דבר: לא חלק, לא רישום בעלות ולא שורה בכרטיס בעלי התפקידים. “הבית המשותף” שאותו משלמים חברי הכת הרגילים נשאר בידי המערכת שבכרטיס העמותה המרכזית שלה מופיעה בתו של לייטמן, ובתוכו הדירה הפרטית של המנהיג עצמו: רבע מהקומה השלישית, סאונה פרטית, בריכה. הכול אישית עבור “המקובל הצנוע”. הגבייה עצמה התנהלה בלחץ מוכר: “אין לנו זמן”, “הזדמנות נדירה”, “העולם מחכה”. באותה רטוריקה של שליחות דחופה לייטמן מוכר גם את שאר רעיונותיו.

לכת שחיה על תרומות, תשלומים פנימיים ועבודה ללא שכר הפיזור הזה נוח. מבפנים המשתתף רואה גוף רוחני אחד. במסמכים הוא מקבל אוסף של ישויות משפטיות נפרדות, שקשה לחבר ביניהן הכנסות, הוצאות, נכסים ואחריות.

מה מראים נתוני Guidestar

הגוף המרכזי הוא בני ברוך - קבלה לעם (580292753). לפי הנתונים הזמינים, דרכו עובר עיקר המחזור הכספי. בכרטיס בעלי התפקידים של העמותה הראשית מופיעה רחל לייטמן, בתו הצעירה של מיכאל לייטמן. זהו נתון פשוט: נוכחות משפחתית בגוף שדרכו עובר הזרם הכספי המרכזי.

סביב העמותה הראשית עומדים כרטיסים סמוכים: תל אביב (עמותה, בעלי תפקידים), רעננה (עמותה, בעלי תפקידים), באר שבע (עמותה, בעלי תפקידים), נתניה והשרון (עמותה, בעלי תפקידים), נצרת עילית (עמותה, בעלי תפקידים), ראשון לציון (עמותה, בעלי תפקידים) ו״הלב מבין״ (עמותה, בעלי תפקידים). באותה רשת נראות גם עמותות שכבר נסגרו בחדרה (580537868) ובחולון (580536357).

שורת הכרטיסים מראה שני דברים יחד: יש הרבה עמותות, ומעגל האנשים חוזר. בין בעלי התפקידים מופיעים אהובה לוביץ’, אפרים שיוביץ, רונן אסף אסיאס, אורה אריאל, ראובן אריאל, יעקב מרדכי איפרגן, דרור עובדיה רבי ומשה ירושלמי. אותם שמות בכמה עמותות אינם מוכיחים הפרה אוטומטית, אבל הם מחלישים את הדימוי של סניפים אזוריים עצמאיים. כאשר חלק מן העמותות נסגרו, נשארת שאלה פשוטה: לאן עברו הנכסים, מי החליט על כך ומה הוסבר לתורמים.

הרשת אינה נגמרת בכרטיסים הישראליים. כבר ב-2012 מנה Haaretz את אורי לייטמן, בנו של מיכאל לייטמן, בין הדירקטורים של “בני ברוך” האמריקאית, ובעמותה הקנדית הבן חבר אף הוא. מעגל האנשים החוזר יוצא אל מחוץ לישראל, לשם רשם העמותות כבר אינו בודק דבר וכרטיסי Guidestar אינם מראים דבר. העיתונות ורישומי העמותות מצביעים על אותו מעגל אנשים בכמה מדינות, וזה לא צירוף מקרים אלא דפוס חוזר. התורם בישראל רואה קליפה אחת מתוך כחמש עשרה, ואף אחת מהן אינה חייבת להראות לו את השאר.

כיצד ממסחרים השתתפות בתנועה

הבסיס הכספי של בני ברוך נאסף מכמה מקורות. מעשר, אותה עשירית שנגבית ממי שמבקש להיכנס עמוק יותר אל חיי הפנים של הכת, הופך לפי עדויות של משתתפים לשעבר שייכות רוחנית לתשלום קבוע לקופה. לפי מכתב הנגד של רפאלי, שצורף לתביעה נגדו, תשלומי החובה הגיעו גם עד דמי ההתפקדות לליכוד. המסמך הזה נבחן בחומר על השתקת העדויות.

מעל המעשר נערמים סבבי גבייה נקודתיים: למשתתפים מספרים על קשיים, על צרכים דחופים של הכת או על חשיבותו של פרויקט מסוים, ואז נפתח סבב תרומות נוסף. לצדם נמסחרים חיי הפנים עצמם: קונגרסים, ארוחות משותפות, נסיעות ופעילויות אחרות שמוצגות כחלק מן הסביבה הרוחנית ומייצרות בו בזמן הכנסות. מסמך נפרד על הפיכת הארוחות המשותפות לשיטת תשלום נבחן בחומר על הסעודות.

מעליהם מונחת עבודה המונית ללא שכר. תרגום, לוגיסטיקה, תמיכה טכנית, ארגון אירועים והפקת מדיה נשענים בחלקם הגדול על מתנדבים. לפי הדוחות הכספיים וחומרי הביקורת, חלק מן העובדים הרשמיים מקבלים שכר מינימום או קרוב לו. המשתתפים מביאים כסף, עבודה ללא שכר ונאמנות; הגישה למשאבים נשארת אצל מעגל הניהול.

מה תיעדה ביקורת המדינה

המסמך המרכזי כאן הוא דוח רשם העמותות הישראלי. הוא מוציא את הדיון מן השדה האידיאולוגי ומעביר אותו לכשלים פורמליים שתיעדה רשות מדינה.

עצם קיומו של הדוח אינו מסקנה פלילית. אבל הטענות כאן כבר אינן נשענות רק על משתתפים לשעבר או על עיתונאים — הרגולטור מצביע על כשלים בהליך, בדיווח, בהחלטות כוח אדם ובגילוי מידע.

מערכת שבורה של בקרה פיננסית

הביקורת מתארת כשלים כבדים בחשבונאות. הדוח מזכיר ועדות כספים וביקורת שלא פעלו או לא הוקמו, הפרדת תפקידים חלשה ומצבים שבהם אותם אנשים היו קשורים לקבלת תרומות, לרישום מסמכים ולהנהלת חשבונות. הכת חיה מתרומות, ולכן הסיכון למניפולציות, לטעויות ולחלוקה סמויה של כספים עולה כאן בחדות.

המבקרים מצאו גם בעיות בתיעוד כספים נכנסים: עיכובים בהנפקת קבלות, מספור שבור, טיפול חלש במזומן והיעדר התאמות בנק בזמן. פרק נפרד בביקורת עוסק בהוצאות על מוצרים מודפסים ומדיה. כאשר עלויות כאלה נרשמות מיד כהוצאות שוטפות ללא טיפול מלאי תקין, המצג הכספי מתעוות וקשה יותר להבין כיצד משאבי הכת מחולקים בפועל.

הפרות המשפיעות על עובדים

חלק נוסף מממצאי הביקורת נוגע לעובדים. הבדיקה זיהתה כשלים בדוחות שעות, פערים בין תשלומים בפועל לבין תנאי חוזים, עיכובי שכר ועיכובים בהסדרת הפיצויים לעובדים שפוטרו. על הרקע הזה בולט במיוחד סעיף ההלוואות ללא ריבית בתנאים מועדפים לעובדים נבחרים, בלי אישור תקין של הוועד.

כך נוצר ניגוד חד בתוך אותה מערכת עצמה: חלק מן האנשים מתמודדים עם עיכובים ועם תנאים לא ברורים, ואחרים מקבלים הלוואות מועדפות בלי אישור תקין של הוועד.

הסתרת מידע שהיה צריך להיחשף

בדוח הרשם נכתב גם שבני ברוך לא הצהירה על תרומות חד-פעמיות גדולות ולא כללה בדיווח חלק מן המידע על העלייה החדה במספר המתנדבים. עבור כת שמגייסת כסף באופן שיטתי, זה פוגע ישירות באמון: המשתתפים והתורמים אינם רואים את מלוא היקף הכסף, העבודה והמשאבים.

באותו דוח מוזכרות גם בעיות ברישום מקרקעין והעברות כספים לגופים אחרים ללא מטרות רווח בניגוד להוראות. כך מתכנסים במקום אחד פרטים קונקרטיים: קרובי משפחה, פרוטוקולים, קבלות, מזומן, שכר, הלוואות, תרומות גדולות, מתנדבים, מקרקעין והעברות בין עמותות.

מדוע התנועה זקוקה לכל כך הרבה קליפות משפטיות

רשת העמותות המפוזרת מפזרת את תשומת לבו של מי שמביט מבחוץ. היא מאפשרת דיווחים נפרדים, מטשטשת את התחושה של מרכז כספי אחד ומקשה להעריך במבט מהיר את היקף המשאבים הכולל. התורם או המשתתף רואה את נקודת המגע שלו עם הכת, ואילו המחזורים והנכסים עוברים אל אוסף של מעטפות משפטיות.

ריבוי העמותות הוא דרך לנהל מידע על כסף. אידיאולוגית הכת מדברת כגוף רוחני אחד. כספית היא רשת של עמותות קשורות זו בזו.

כיצד משאבים פיננסיים הופכים להשפעה פוליטית

כסף ומשמעת נותנים בסיס ליציאה אל משאבי מדינה. חומרים פנימיים שנסקרו בידי העין השביעית תיארו את תוכנית “השגרירים” במבני המדינה כדרך “להגן על הבית” ולהתבסס במערכת החינוך. השכבה הפוליטית והתקציבית של הסיפור הזה נבחנת בנפרד במאמר על משאבי המדינה.

מסקנה: תנועה רוחנית או מכונה פיננסית מבוזרת

אם מחברים את רישום העמותות, בתו של לייטמן בכרטיס הגוף המרכזי, מתחם של כ-30 מיליון שקלים (שאת הכסף לרכישתו גייסו מהתלמידים עצמם), מחזור שנתי של כמעט 25 מיליון, מעשר, פרקטיקות פנימיות בתשלום, עבודה ללא שכר ואת ה-PDF של דוח הביקורת, קשה לתאר את בני ברוך רק כגוף רוחני או חינוכי. המסמכים מציירים מכונת כסף בשפה דתית: כת שלייטמן הציני המציא כדי לפרנס את ילדיו שלו. את האמת עליה אסור שיידעו דווקא אלה שמשלמים עליה.

במכונה הזאת כסף, נאמנות ועבודה אנושית הם משאבים קשורים. בכניסה: תרומות, מעשר, עבודה ללא שכר, פרקטיקות פנימיות בתשלום. למעלה: מעגל משפחתי, בעלי תפקידים חוזרים, מקרקעין, דיווח חלש וביקורת הרשם עם הפרות קונקרטיות.