מפת הכוח של "בני ברוך": מי מי סביב לייטמן

עמוד זה אינו מוכיח דבר מחדש. הוא מרכז במפה אחת את הדמויות והצמתים שבתיק נדונו בנפרד: המנהיג, קרוביו בעמותות המנהלות, עורכי הדין והמגינים הפומביים, מבני הכסף, הקשרים הפוליטיים והאנשים שעדותם היוותה בסיס לחקירה. כל צומת הוא קישור לחומר שבו הוא מוצג עם מקורות.

לצד כל שכבה מצוין סוג ההוכחה — כדי שיהיה ברור על מה נשען הקשר: על פסק דין, על פעולת משטרה, על פרסום בתקשורת, על עדות אדם, על מסמך פנימי של התנועה או על מסקנת מערכת. כיצד סוגים אלה מתיישבים עם ארבע רמות ההוכחה מוסבר בעמוד «מתודולוגיית התיק וסיוע לנפגעים».

המנהיג

מיכאל לייטמן הוא מייסד “בני ברוך” ומנהיגה. ממנו נמשך כל השאר: הוא בונה את דמות המורה כצינור אל הבורא («הבורא מדבר דרך המורה»), קובע את הדוקטרינה על נשים במילותיו שלו בווידאו (הנשים בתורת לייטמן), ונותר הדמות שעדויות על אלימות מסביבה מעולם לא הבשילו לכדי חקירה של ממש (העדויות שהושתקו). המפה הכללית של התנועה — במאמר הסקירה.

סוג ההוכחה: הקלטות וידאו של הרצאות, עדויות, פרסומים בתקשורת, מסקנת מערכת.

המשפחה

קרוביו של לייטמן אינם מופיעים על הבמה אלא בכרטיסי הייסוד של העמותות, שדרכן עובר כסף התנועה — הדבר נראה בשלד הכספי. במקביל מחזיקה התנועה חזית דתית הנפרדת מן הנעשה בפנים (החזית הדתית).

סוג ההוכחה: מסמכים פנימיים ונתוני רישום של העמותות, ביקורת רשם העמותות, פרסומים בתקשורת.

המנגנון המשפטי והציבורי

חנוך מילביצקי הוא עורך דין של התנועה וחבר כנסת; הוא נחקר בלהב 433 בחשד, ותביעות התנועה נגד מבקרים נדחו על ידי בתי המשפט, שציינו סימני SLAPP (מכונת התביעות של התנועה, צומת אולסיה/א’ ומילביצקי, מדוע המתלוננת לא זומנה לעדות). לצדם אלי וינוקור, שמעמדו האקדמי עובד לטובת הלגיטימציה של התנועה, וגלמן: שניהם נחקרו באותו תיק (וינוקור, גלמן ווינוקור: צומת חקירתי).

סוג ההוכחה: פסיקות בתביעות, פעולות משטרה (חשד, חקירות), פרסומים בתקשורת.

תרגום, תקשורת ותיווך

תרגום וליווי בתנועה פועלים כמנוף: מי שמתרגם ומלווה משפיע על הניסוחים ועל מי שזוכה לגישה אל המנהיג. מסמך פנימי אחד מראה שתחת הכותרת “תרגום סודי” נשלח קישור לתשלום (המסמך על «התרגום הסודי»). כיצד ספק אישי של משתתף הופך למעגל פנימי רשמי — בהתכתבות «איך ממשיכים לחיות?».

סוג ההוכחה: מסמכים פנימיים והתכתבות שמסרו משתתפים.

כסף: עמותות ודיווח

הכספים נשענים על רשת עמותות במחזור של מיליונים; ביקורת רשם העמותות ציינה ליקויי דיווח, ומסמך פנימי על הסעודות חשף עודף נסתר של 422,826 ש"ח לצד שפה של “דאגה” (השלד הכספי, המסמך על הסעודות). הניגוד בין העבודה והמעשרות של השורה לבין הנוחות של הצמרת נראה בנפרד (הפריבילגיות של הצמרת), וכך גם ההיררכיה הבלתי פורמלית של הגישה אל המנהיג (מאדאם אבורינה).

סוג ההוכחה: מסמכים כספיים פנימיים, ביקורת הרגולטור הממשלתי, מסקנת מערכת.

קשרים פוליטיים וממשלתיים

כאן הרשת חורגת מגבולות התנועה. הצעת החוק על 50 מיליון והמושב בוועדת הכספים של הכנסת — במאמר על המשאב הממשלתי. מקרה כוח אדם נפרד הוא התמיכה בישראל כ"ץ והמינוי של אפרת מינוחין (כ"ץ, מינוחין ומשרות ממשלתיות). המעגל המשפחתי-פוליטי סביב גלעד שדמון וכניסתה של חגית תלם, מזכירתו לשעבר של לייטמן, לרשימה עירונית נדונים במאמר על הכיסוי המשפחתי.

סוג ההוכחה: פרסומים בתקשורת, מינויים ציבוריים ומסמכי כוח אדם.

משתתפים לשעבר ועדים

החקירה נשענת על אנשים מסוימים. קטיה סוחובה תיארה שנים של תלות ואיומים על משפחתה (עדותה של קטיה). מונה סיפרה על שש עשרה שנים בפנים ועל הלחץ שאחרי היציאה (עדותה של מונה). “אולסיה”/א’ היא צומת העדויות סביב מילביצקי (סיפורה של אולסיה/א’). מדוע הקולות הללו לא התלכדו לחקירה של ממש נגד לייטמן מוסבר במאמר המרכזי. גוש כבד נפרד על בטיחות ילדים ועל תיק משטרתי שנסגר מובא במאמר על פרשת אמ"י.

סוג ההוכחה: עדויות של משתתפים לשעבר, מגובות בפרסומים בתקשורת.

כיצד זה מצטרף לתבנית

הצמתים שלמעלה אינם אוסף מקרי של סיפורים נפרדים. כיצד הם מצטרפים לסימנים של קבוצה הרסנית (שליטה בזמן, במידע, בכסף, בנישואין, ענישת יוצאים) מרוכז בהשוואה עם הקריטריונים של אנשי מקצוע. כל הפרסומים החיצוניים עם מזהים וסטטוס בדיקה — במאגר המקורות.