חנוך מילביצקי ואולסיה: תחקיר טענות הסחיטה, העדויות שנחסמו והכיסוי הפוליטי
תחקיר בני ברוך · נקודת כניסה · חלק 3 מתוך 4
בשנת 2021 הגיש חנוך מילביצקי תביעה בגין הפצת תמונה אינטימית, וחזר בו כשעלתה האפשרות לבדיקת מומחה ולעדות. את הצומת הדיוני הזה ניתח מאוחר יותר בנפרד TheMarker: שאלת התמונה הייתה קיימת כבר ב-2021, זמן רב לפני ההצהרה הפרלמנטרית על סחיטה.
ב-5 בספטמבר 2022, חודשיים לפני הבחירות לכנסת, עמותת בני ברוך עברה למתקפת נגד והגישה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה על סך 2.87 מיליון שקלים נגד איש האבטחה לשעבר בנימין רפאלי (“בוקה”). את הקבוצה המשפטית הובילו עורכי הדין צבי גלמן, ארז פרסי ודן שוול. שנתיים לאחר מכן, בסתיו 2024, מילביצקי עלה עם אותה פרשה לדוכן הכנסת וכינה את מה שקרה סחיטה שנמשכה שנים.
התצלום והרטוריקה הפרלמנטרית אינם שערורייה נפרדת. הם נעשו מסך סביב קו מסוכן יותר: סיפורה של אולסיה, התדרוך לפני בית המשפט, התצהירים השנויים במחלוקת, העדה שלא זומנה והחקירה של להב 433.
בחומר הזה: התדרוך של אולסיה והסכומים · גרסת הסחיטה והתצלום · העדה שלא זומנה · להב 433 ועדויות חסומות
מילביצקי ובני ברוך
גרסתו של מילביצקי לא נשמעה מבחוץ. הוא לא היה פוליטיקאי זר לפרשה, אלא היועץ המשפטי של בני ברוך - תנועה שעליה כתבו TheMarker, העין השביעית וגלי צה"ל. כאן לא כל הביוגרפיה של התנועה עומדת במרכז, אלא המעגל המשפטי שבו עדויות אולסיה, התצהירים וההצהרות המאוחרות הפכו לחומר דיוני.
מנהיג תנועת קבלה לעם מיכאל לייטמן. צילום: דוד בכר.
בפרשה הזאת מילביצקי אינו צופה מבחוץ. במשך שנים רבות הוא היה היועץ המשפטי של הארגון; תחקירים קשרו אותו ללחץ משפטי על מבקרי התנועה ולהגנה ציבורית על הנהגתה. כפי שכתב העין השביעית, דרכו העירונית דרך “ביחד”, הפריימריז בליכוד ב-2022 והקריירה הפרלמנטרית המאוחרת שלו היו חלק מקידום אנשים מקבלה לעם אל הפוליטיקה. הרקע הזה מספיק: גרסת הסחיטה שלו נשמעת מתוך קו ההגנה של התנועה.
רקע מוקדם ולוגיקת ההגנה
עוד קודם, בשנת 2014, מילביצקי כבר הופיע ליד האשמה ציבורית: ישראלית שסומנה כ"ק" סיפרה לעמרי מניב על ניסיון תקיפה מינית; הוא הכחיש הכול. News 12 / Mako הצביע על רכיבי בדיקה: פוליגרף של ק., אישור של שותפתה לדירה אז על דיווח מיידי, ופוליגרף של מילביצקי עצמו לתמיכה בהכחשתו. הפרק הזה נדרש כאן רק כרקע: עוד לפני סיפורה של אולסיה כבר התנהלו סביבו מחלוקות ציבוריות על התנהגות כלפי נשים.
את התפקיד המשפטי-פוליטי הרחב יותר של מילביצקי מתאר החומר הנפרד על עבודתו למען בני ברוך. כאן השאלה צרה יותר: איך עדויות אולסיה והמסמכים סביבן נארזו מחדש לגרסת סחיטה.
הנפגעת “א” (אולסיה) סיפרה לאחר מכן בתחקיר News 12 במפורש: מילביצקי הוא זה שהדריך אותה לפני הדיון בבית המשפט - כיצד להכחיש יחסי מין עם לייטמן. זו אינה מסקנה עקיפה, אלא גרסתה, שתוארה לאחר מכן בחומרים משפטיים ובהעין השביעית.
באותה תביעת לשון הרע ובפרסומים מאוחרים יותר תועד כי באותה פגישת תדרוך, לפי תצהיר רפאלי, נכחו עורך הדין צבי גלמן וד"ר אלי וינוקור, שתרגם את ההוראות לרוסית. לפי אותו תיאור משפטי, אולסיה בכתה במהלך התדרוך, בתחושה שמכריחים אותה לשקר על אונס שייחסה ללייטמן. לפי רפאלי, עבור הגרסה הכוזבת של האירועים בבית המשפט נאלץ הארגון לשלם לאולסיה 20 אלף דולר; בני ברוך, מילביצקי וגלמן הכחישו את הטענות האלה.
Haaretz הוסיף לקו הזה פרטים דיוניים מתוך בקשת רפאלי: רפאלי עצמו מסר עדות בחקירה נגד מילביצקי, ובהליך האזרחי של בני ברוך ביקש לזמן את א. לעדות בווידאו. באותו פרסום נאמר כי בידי א. היו שני תצהירים, שאחד מהם נחתם בידי מילביצקי, וכי באחד המסמכים הופיעה טענה להצעה של 50 אלף דולר תמורת הימנעות מעדות. את הסכומים במקורות צריך לקרוא בנפרד: 20 אלף דולר בתיאור של רפאלי על גרסה כוזבת, ו-50 אלף דולר כנקודה נפרדת מתוך בקשה משפטית שפורסמה.
שלוש תמונות - פנים אחד
הקולאז’ שהפיצו מתנגדיו של מילביצקי אינו חשוב כהתקפה חזותית נפרדת, אלא כחומר שסביבו נולדה גרסת הסחיטה. משמאל - תמונות סלפי מהחוף עם סימני זיהוי מסומנים; מימין - הודעת WhatsApp ותמונה אינטימית; למטה - תצלום של אותו אדם עם ראש הממשלה נתניהו.
בתיאור המשפטי של העין השביעית מ-16 באפריל 2025, הקולאז’ הזה קיבל הקשר דיוני. מילביצקי טען שהתמונה היא זיוף וכלי סחיטה. עורך דינו של רפאלי, דודי פרחיה, הציג בבית המשפט המחוזי בלוד שאלה אחרת: האם התמונה אינה פריים מתוך וידאו שלפי גרסת ההגנה הוא עצמו שלח ל"א". מילביצקי השיב: “שטויות”, והכחיש גם את אמיתות הגרסה הזאת וגם את הקשר של התמונה ליחסים מיניים עם א.
פרסום TheMarker מ-18 בספטמבר 2024 מוסיף לכך הסתעפות חשובה: כבר בינואר 2021 ניסה הצד של אפלבאום להעלות את שאלת בדיקת התמונה ואת האפשרות לזמן את האישה שלפי גרסתו הייתה יכולה לאשר שקיבלה את התמונה ממילביצקי. הבדיקה לא התקיימה: ההליך הסתיים בהסכם. לכן הגרסה הפרלמנטרית על סחיטה אינה עומדת לבדה. היא מופיעה מעל פרק משפטי שכבר התקיים, שבו בדיקת האותנטיות מעולם לא בוצעה.
בתמונה, חנוך שולח את עצמו מהטלפון שלו לאולסיה בזמן שאשתו וילדיו נמצאים בחדר הסמוך.
19 ביוני 2023. ועדת החינוך
ב-19 ביוני 2023, בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) החזיר את הנושא לאולם הפרלמנטרי; Ynet הביא חילופי דברים חריפים בינו לבין מילביצקי. כאן הפער המאוחר שתיעד TheMarker חד יותר: מילביצקי תיאר את מה שקרה כסחיטה, אך במשך כמה שנים לאחר הופעת התמונה לא הגיש בגינה תלונה למשטרה; גם בדיקה דרך אבטחת הכנסת לא אישרה שהתלונה הועברה דרכה.
ההליך האזרחי והעדה “א”
במקביל למיקרופון הפרלמנטרי המשיך להתנהל תיק דיבה אזרחי בבית המשפט המחוזי בלוד: העמותה דרשה 2.8 מיליון שקלים מעובד לשעבר. בהליך הזה התנועה ניסתה להגן על גרסתה לאירועים בלי לאפשר את זימונה של האישה שמילותיה עומדות בבסיס הקו הפלילי.
בית המשפט סירב לזמן את הנפגעת “א”; ההסתעפות הדיונית הזאת מתוארת בחומר על העדה שלא זומנה. מילביצקי דיבר בציבור על סחיטה ורדיפה פוליטית. אבל בזירה המשפטית שבה גרסתו הייתה יכולה להתעמת עם עדת המפתח, ההליך האזרחי נשאר סגור בפני הופעתה.
אולסיה. מוסקבה. עדויות חסומות
בתמונה לייטמן עם אולסיה בכנס ברוסיה (20.08.2005), משכנע אותה להגיע לכנס בישראל כדי להמשיך את ההיכרות.
ביולי 2025 זימנה יחידת החקירות המרכזית להב 433 את חנוך מילביצקי לחקירה באזהרה בחשד למעשים מגונים, אונס והדחת עדה. לפי גרסת אולסיה, כפי שהוצגה בפרסומים על התיק, מיכאל לייטמן הפעיל כלפיה אלימות שיטתית; לאחר מכן היא אולצה למסור בבית המשפט עדות שקר לטובת הארגון. מילביצקי, לפי אותה גרסה, הסיע אותה למלון - ושם הפעיל עליה גם הוא אלימות מינית.
הפרסומים חלוקים לגבי העיר: N12 / Mako וKan כתבו על תל אביב, ואילו בקשת רפאלי כפי שסוכמה ב-Haaretz דיברה על פתח תקווה. באותו חודש נחקרו באזהרה בלוד באותו תיק גם שותפו רב השנים לתביעות, צבי גלמן, וסגן נשיא מכללת גורדון אלי וינוקור. מילביצקי התגונן בגרסת “רדיפה פוליטית”, שלפי תיאורים משפטיים לא הוצגו לה ראיות, וטען במשפט על תביעת הארגון נגד רפאלי שהיה עבור אולסיה “פחות או יותר נהג”.
כאן נכנס החומר של TheMarker מ-27 ביולי 2025. לפי הערכת העיתון, החקירה נגד מילביצקי אינה מתיימרת לחשוף את התמונה המלאה סביב קבלה לעם ומיכאל לייטמן. לכן סיפור אולסיה מקבל משקל אחר: דרכו אפשר היה לבדוק מי הכין את העדויות, מי תרגם את ההוראות, מי הגן על לייטמן ומדוע הקו של מנהיג התנועה עצמו נשאר בשולי החקירה.
בקיץ 2024 שלח צוות החקירה של להב 433 משלחת מקדימה למוסקבה. הפגישה עם אולסיה התקיימה ותועדה רשמית. היא סיפרה על מה שאירע. ב-26 ביולי 2025 פורסם ראיון וידאו עם אולסיה עבור News 12, שבו ציטטה את דבריו של מילביצקי במשרדו: “אנחנו מנהלים שיחה מקצועית, ובאמצע הוא אומר: ‘בואי נזדיין, כולם עושים את זה’”. קודם לכן אמרה במפורש שמילביצקי משיג את מטרותיו כשהוא מפחיד קורבנות באלימות.
עדותה, אילו הייתה מגיעה לבית משפט פלילי, הייתה יכולה להפוך למרכזית להערכת החשדות נגד מילביצקי ולבדיקת ההאשמות נגד לייטמן. הניסיון המאוחר יותר לזמן את אולסיה כעדה להליך האזרחי לא התממש: שאלת השתתפותה נשארה בסכסוך דיוני נפרד, ובית המשפט לא פתח עבורה שלב עדויות חדש.
בהליך האזרחי הקו הזה נשאר ללא תנועה. בסיפורה של אולסיה נפגשים חבר כנסת, עורך דין, אנשים מן המעגל הפנימי ומסמכים שיכלו להפוך עדות מסוכנת לצורה נוחה לתנועה. לכן הסיפור כאן אינו נשען על התצלום, אלא על בדיקת העדות שנחסמה.
מילביצקי נבחר מחדש לכנסת. בספטמבר 2024 הוא יצא אל המיקרופון והודיע שהוא קורבן לסחיטה.