אלסיה האשימה את לייטמן ואת מילביצקי באונס, ואת "בני ברוך" בתשלום תמורת עדות שקר
איפה אתם בתיק: נזק ועדויות עדות
תחקיר “בני ברוך” · נקודת כניסה · חלק 3 מתוך 4
אלסיה, חברת כת “בני ברוך” לשעבר המכונה בחומרי החקירה ובתקשורת הנפגעת “א”, האשימה את מנהיג הכת מיכאל לייטמן באלימות מינית ובאונס תחת מסווה של סמכות רוחנית. לפי עדותה החתומה, בשנים 2018–2019 הכינה אותה “בני ברוך” בישראל למסירת עדות שקר, ושילמה לה את הסכום שסוכם בשני תשלומים. בנפרד האשימה אלסיה באונס את היועץ המשפטי של הכת דאז, חנוך מילביצקי, כיום חבר כנסת. בקיץ 2024 הגיעו חוקרי להב 433 למוסקבה במיוחד כדי לגבות את עדותה.
בשנת 2021 הגיש מילביצקי תביעת לשון הרע פרטית בגין תמונה אינטימית — וחזר בו לפני בדיקת מומחה לקובץ. כפי שתיעד TheMarker, התמונה עמדה על הפרק בבית המשפט שנים לפני הצהרתו בכנסת על סחיטה.
ב-5 בספטמבר 2022 הגישה “בני ברוך” לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה על 2.87 מיליון שקלים נגד איש האבטחה לשעבר בנימין רפאלי — על תמיכתו בעדותה של “א”. בסתיו 2024 כינה מילביצקי מעל דוכן הכנסת את הפרשה ניסיון סחיטה. מאחורי הוויכוח על התמונה עומד ציר פלילי: עדותה של אלסיה על אלימותו של לייטמן ועל תשלום תמורת עדות שקר, האשמת מילביצקי באונס, וחקירות בלהב 433.
בחומר הזה: מילביצקי במנגנון הכת · תדרוך ושני סכומים · עדותה החתומה של אלסיה · המחלוקת על התמונה האינטימית · ההצהרה בכנסת וגרסת הסחיטה · ההליך האזרחי ואי-זימון “א’” · חקירת להב 433
מילביצקי ומנגנון “בני ברוך”
מילביצקי היה במשך שנים היועץ המשפטי של כת “בני ברוך”, ניהל את מסעותיה המשפטיים והגן על הנהגתה — כך דיווחו TheMarker והעין השביעית. בתוך המנגנון הזה הפכו עדותה של אלסיה, התצהירים והתדרוכים לפני הדיונים לכלי הגנה על לייטמן.
מנהיג כת “בני ברוך” מיכאל לייטמן. צילום: דוד בכר.
בעדותה החתומה מתארת אלסיה עשר שנות ציות ללייטמן כרב וכמורה. לדבריה, הוא שאל אם היא מסורה לו די הצורך, והציג את המגע המיני כ"מעשה נעלה". בראיון לחדשות 12 (העין השביעית) מסרה את דרישתו: “אם אני הרב שלך, אם את אוהבת אותי, את תעשי את זה בשבילי”. היא לא ראתה אפשרות לסרב. לייטמן פועל כאן כטורף דתי, שהופך את מסירותה של התלמידה לדרישה לכפיפות מינית.
תדרוך אלסיה ושני סכומים שונים
בתחקיר חדשות 12 מאוגוסט 2022 (השרשור של עמרי מניב ב-X, הכתבה בחדשות 12) הצהירה הנפגעת “א” במפורש: לפני הדיון תדרך אותה היועץ המשפטי של הכת דאז, חנוך מילביצקי — ודרש ממנה להכחיש קשר מיני עם לייטמן.
לפי גרסתו של איש האבטחה לשעבר בנימין רפאלי (העין השביעית), תמורת השקר בבית המשפט שולמו לאלסיה 20 אלף דולר, ועל ההכנה ניצח מילביצקי. בפרופיל ההמשך בהעין השביעית תואר תצהירו: בפגישה עם מילביצקי נכח עורך הדין צבי גלמן, ואלסיה פרצה בבכי בתדרוך — הרגישה נתונה לכפייה לשקר על אונס. אלי וינוקור, לפי עדותה החתומה של אלסיה, תרגם את ההוראות. הארץ, לפי אלסיה, נקב באותה שלישיית מתדרכים: מילביצקי, וינוקור, גלמן. כת “בני ברוך”, לייטמן, מילביצקי וגלמן הכחישו את ההאשמות.
בסיכומו של הארץ לבקשה שהגיש רפאלי, הכסף מופיע בשני פרקים נפרדים: 20 אלף דולר, לפי רפאלי, שולמו לאלסיה תמורת עדות שקר בבית המשפט; עוד 50 אלף דולר, כך נטען בבקשה, הציעה לה עורכת דין ברוסיה תמורת הימנעות מוחלטת ממסירת עדות. הסכומים שונים, המשמעות אחת: תשלום עבור שקר או עבור שתיקה על האונס.
עדותה החתומה של אלסיה: חזרות על השקר ותשלום
לידי המערכת נמסר הטקסט הרוסי של עדות אלסיה; לפי הידוע למערכת, הוא נחתם בפני עורך דין. בו — הכנת עדות השקר בשנים 2018–2019. ב-2018 הודיע לה נציג השלוחה המוסקבאית של “בני ברוך”: עליה להגיע לישראל ולהגן על לייטמן בבית המשפט — להצהיר תחת שבועה שלא היה קשר מיני. תמורת השקר הוצע לה כסף.
הנסיעה הראשונה, 2018 — חזרה גנרלית לקראת המשפט. לפי עדותה של אלסיה, אלי וינוקור תרגם, וחנוך מילביצקי תיקן את דבריה והנחה אותה כיצד לשקר בבית המשפט. למחרת — משרדו של עורך הדין צבי גלמן ופרטי החקירה. לאחר הפגישות שולמה לאלסיה מחצית הסכום, והיא חזרה למוסקבה.
סמוך למשפט, ב-2019, טסה אלסיה שוב לישראל: בשדה התעופה קיבל את פניה בוריס בלוצרקובסקי והסיע אותה למלון. במשרדו של גלמן — שוב אימון של שעות עם וינוקור; ביום הדיון הוחלף המתרגם באישה. לאחר העדות בבית המשפט שולמה לאלסיה המחצית השנייה. זוהי עדות חתומה ראשונית; “בני ברוך”, מילביצקי וגלמן מכחישים מעורבות בעדות השקר. לפי דיווחי הארץ ו-Ynet מ-28 ביולי 2025, המשטרה חושדת שבשנים 2018 ו-2019 גלמן ווינוקור, יחד עם מילביצקי, לחצו עליה ולימדו אותה לשקר בבית המשפט לגבי לייטמן, וגלמן חתם על תצהיר השקר שלה. זה בדיוק מה שאלסיה מתארת.
שלושה תצלומים — פנים אחד
הקולאז’ שהפיצו יריביו של מילביצקי היה הבסיס לוויכוח על סחיטה: סלפי חוף עם סימני זיהוי, תצלום אינטימי, ותמונה של מילביצקי עם נתניהו.
בדיון בבית המשפט המחוזי בלוד באפריל 2025 (העין השביעית) עמד מילביצקי על כך שהתמונה זויפה לצורכי סחיטה. עורך דינו של בנימין “בוקה” רפאלי, דודי פרחיה, שאל אם אין זה פריים מתוך סרטון שנשלח לנפגעת “א” במסגרת יחסים אישיים. מילביצקי כינה זאת “שטויות” והכחיש קשר מיני עם אלסיה.
TheMarker אישר ב-18 בספטמבר 2024: כבר בינואר 2021, בבית משפט השלום בפתח תקווה, דרשה ההגנה של אהרון אפלבאום בדיקת מומחה לקובץ והתכוונה לזמן את העדה שקיבלה את התמונה. לפני בדיקת האמינות ביטל מילביצקי את הקובלנה הפלילית הפרטית במסגרת פשרה.
בתמונה, חנוך שולח את עצמו מהטלפון שלו לאלסיה בזמן שאשתו וילדיו נמצאים בחדר הסמוך.
ההצהרה בכנסת וגרסת הסחיטה
בספטמבר 2024 הצהיר מילביצקי מעל דוכן הכנסת: הפצת התמונה היא חלק מניסיון סחיטה, לדבריו נגד הקרובים אליו ולא נגדו. TheMarker ציין כי התמונה עברה בין משתתפים לשעבר בכת והוצגה למילביצקי בבית המשפט כבר בינואר 2021, אך עד ספטמבר 2024 הוא לא פנה בעניינה למשטרה. בדיקת העיתון העלתה גם כי דרך משמר הכנסת לא הועברה תלונה.
ההליך האזרחי והעדה “א”
ב-2 בספטמבר 2025 דיווח העין השביעית על החלטת בית המשפט המחוזי בלוד בתביעת “בני ברוך — קבלה לעם” נגד רפאלי על 2.87 מיליון שקלים. רפאלי ביקש לזמן את “א” למסור עדות באופן אישי או בהיוועדות וידאו — בקשה דומה קודמת הוא עצמו חזר בו ממנה. השופט דרור ארד-אילון דחה מטעמים דיוניים: שלב הראיות נסגר, העדים נחקרו, ואיסור המגע הישיר לא מנע זימון דרך בית המשפט. את רפאלי חייבו ב-4,000 שקלים הוצאות. בית המשפט הכריע בשאלת סדר הזימון בלבד: את ההאשמות של אלסיה ואת החשדות הפליליים נגד מילביצקי הוא לא בחן. ההליך האזרחי נמשך בלי עדותה.
אלסיה. מוסקבה. חקירת להב 433
בתמונה לייטמן עם אלסיה בכנס ברוסיה (20.08.2005), משכנע אותה להגיע לכנס בישראל כדי להמשיך את ההיכרות.
בראיון לחדשות 12, שמצטטת העין השביעית, תיארה אלסיה את הלחץ שהפעיל עליה לייטמן בחדר עם מיטה, והסבירה מדוע לא יכלה לסרב לו: “הוא שולט במוח שלך, בנפש שלך, בתודעה שלך, כך שאינך יכולה לסרב לו”. לאחר מכן, לפי עדותה החתומה, היה עליה להכחיש כבר בבית המשפט את הקשר המיני עמו — אחרי תדריכים ובתשלום. לייטמן ו"בני ברוך" מכחישים את ההאשמות באלימות מינית ובתשלום תמורת עדות שקר.
ביולי 2025 חקרה יחידת החקירות להב 433 את חנוך מילביצקי באזהרה בחשד להדחת עדה למסירת עדות שקר ולעבירת מין. הבסיס לתיק הפלילי — עדותה של אלסיה במוסקבה, שנגבתה בקיץ 2024. לדבריה, לאחר עדותה בבית המשפט ב-2019 הסיע אותה מילביצקי למלון וביצע בה מעשה אונס. המקורות חלוקים בעניין העיר: כלי התקשורת N12 / Mako ו“כאן” ציינו מלון בתל אביב, ואילו בבקשה שהגיש רפאלי לבית המשפט, כפי שסוכמה בהארץ, הופיעה פתח תקווה. מילביצקי דחה את כל החשדות וטען לרדיפה פוליטית, ובמשפט בתביעה נגד רפאלי טען כי היה עבור אלסיה “פחות או יותר נהג”.
בכתבה של העין השביעית — ציטוט של אלסיה מתוך הראיון בחדשות 12 על דברי מילביצקי במשרדו לפני המשפט: “אנחנו מנהלים שיחה מקצועית, ובאמצע הוא אומר: ‘בואי נזדיין, כולם עושים את זה’”. בחשד למעורבות בהכנת תצהיר שקר חקרה המשטרה באזהרה בלוד גם את עורך הדין צבי גלמן ואת סגן נשיא המכללה האקדמית גורדון, אלי וינוקור.
בעדותה של אלסיה קשורים זה לזה שני סוגי ציות: תחילה ללייטמן, שהציג את המגע המיני כ"מעשה נעלה", ואחר כך למתדרכים שהכינו אותה להכחיש קשר זה בבית המשפט. על הכנת העדות ועל התשלום סיפר גם בנימין רפאלי; את הדברים סיקרו הארץ והעין השביעית. בקיץ 2024 גבתה להב 433 את עדותה של אלסיה במוסקבה, ובקיץ 2025 חקרה באזהרה את שלושת האנשים שאותם היא מכנה מתדרכיה (N12 / Mako, Ynet). לפי עדותה, במסירותה למורה נעשה תחילה שימוש לכפיפות מינית, ולאחר מכן נדרשה ממנה הגנה עליו בשקר — בתשלום כספי לפני העדות בבית המשפט ואחריה. הסיפורים של קטיה סוחובה ומונה אנדרסן קשורים לעדותה בתלות רוחנית ובלחץ שבא בעקבות ניסיון לדבר. כל זה שירת אדם אחד: לייטמן קיבל מהתלמידה סקס, ולאחר מכן גם את שקרה בבית המשפט, שהכת שילמה עבורו.