חנוך מילביצקי ואולסיה: טענות לסחיטה על רקע שנים של חוסר מעש
חנוך מילביצקי ואולסיה: תחקיר טענות הסחיטה, העדויות שנחסמו והכיסוי הפוליטי
תחקיר בני ברוך · נקודת כניסה · חלק 3 מתוך 4
בשנת 2021 הגיש חנוך מילביצקי תביעה נגד מי שהפיצו תמונה אינטימית שבה לכאורה הופיע. תחת שבועה הוא הצהיר שהתצלום מזויף בחלקו: החלק העליון אמיתי, והחלק התחתון נערך כדי להביך אותו. ההליך בבית משפט השלום בבת ים (השופט עזריה אלקלעי) הראה שעורכי הדין של הצד שכנגד היו מוכנים לזמן לבית המשפט אישה שלפי גרסתם קיבלה את התמונה ממילביצקי ישירות. ברגע שהופיעה האפשרות של בדיקה טכנית לקובץ ועדויות עדים, מילביצקי משך את התביעה. את הצומת הדיוני הזה ניתח מאוחר יותר בנפרד TheMarker: שאלת התמונה הייתה קיימת כבר ב-2021, זמן רב לפני ההצהרה הפרלמנטרית על סחיטה.
ב-5 בספטמבר 2022, חודשיים לפני הבחירות לכנסת, מבנה בני ברוך עבר למתקפת נגד והגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה על סך 2.87 מיליון שקלים נגד איש האבטחה לשעבר בנימין רפאלי (“בוקה”). את הקבוצה המשפטית הובילו עורכי הדין צבי גלמן, ארז פרסי ודן שוול. שנתיים לאחר מכן, בסתיו 2024, מילביצקי יצא עם אותה פרשה אל דוכן הכנסת וכינה את כל מה שקרה סחיטה שנמשכה שנים.
אבל היום אי אפשר לקרוא את הסיפור הזה רק כסיפור על תצלום ועל רטוריקה פוליטית. סביב שמו של מילביצקי מתכנסים כמה קווים בעת ובעונה אחת: תפקידו רב השנים כיועץ המשפטי של התנועה, פרקי לחץ על נפגעות, הליך אזרחי שממנו לא הוכנסה עדת מפתח, וסיפורה של אולסיה, שעדותה הייתה יכולה להרוס לא רק קריירה פרלמנטרית אלא גם את מעגל ההגנה סביב מיכאל לייטמן.
בחומר הזה: עדותה של אולסיה והווידאו שנחסם · מילביצקי במבנה בני ברוך · ההליך האזרחי והנפגעת “א” · התמונה והסקנדל הפרלמנטרי
מילביצקי ובני ברוך
לפני שקוראים את גרסתו לאירועים, צריך להבין מי אומר אותה. בני ברוך (“קבלה לעם”) היא תנועה סגורה עם היררכיה פנימית קשיחה, התחייבויות כספיות ומשמעת נאמנות גבוהה. הארגון היה פעמים רבות נושא לתחקירים של TheMarker, העין השביעית וגלי צה"ל. מנהיגה הרוחני מיכאל לייטמן מופיע בעדויות של חברות לשעבר בקשר להאשמות בניצול סמכות ובניצול מיני - לרבות בעדויות הפומביות המתועדות של מונה ושל קטיה סוחובה.
מנהיג תנועת קבלה לעם מיכאל לייטמן. צילום: דוד בכר.
מילביצקי במבנה הזה אינו צופה מבחוץ. במשך שנים רבות הוא היה היועץ המשפטי של הארגון: לפי תחקירים עיתונאיים, הוא השתתף בלחץ משפטי על מבקרי התנועה ובהגנה ציבורית על הנהגתה. כפי שכתב העין השביעית ב-31 בדצמבר 2024, דרכו העירונית דרך “ביחד”, לאחר מכן הפריימריז בליכוד ב-2022 והקריירה הפרלמנטרית המאוחרת שלו היו חלק מקו רחב יותר של קידום פוליטי של אנשים מקבלה לעם. בחומר של TheMarker מ-2022, המסלול הפוליטי שלו נבחן כחלק מחדירה מערכתית של אנשים מן המעגל הזה אל הפרלמנט הישראלי.
משברים מוקדמים: גינת, ליבי ולוגיקת ההכפשה
הקולאז’ שהפיצו מתנגדיו של מילביצקי בנוי על עיקרון פשוט של השוואה. משמאל - תמונות סלפי מהחוף עם סימני זיהוי מסומנים. מימין - צילום מסך של התכתבות WhatsApp: “Let me see your ass open for me with just the string…”, שעה 16:47, ותמונה אינטימית מתחת להודעה. למטה - תצלום של אותו אדם עם ראש הממשלה נתניהו באירוע רשמי.
עוד קודם, בשנת 2014, מילביצקי היה מעורב בהאשמה דומה מצד ישראלית בשם “ק.”, שסיפרה לעמרי מניב על תקיפה פיזית: לדבריה, הוא הצמיד אותה בחדר ונעצר רק כאשר איימה לנשוך אותו בצוואר. בבית המשפט מילביצקי השיב לכך בגרסה קונספירטיבית, קישר את העדה לתנועת Crime Minister ולשנאה כלפי תומכי ליכוד. בשנת 2021 עורכי הדין של ההגנה היו מוכנים לערוך בדיקה טכנית לתצלום. הבדיקה לא התקיימה.
הקריירה הפוליטית כאן אינה סוגרת תפקידים ישנים, אלא ממשיכה אותם בצורה מוסדית אחרת. הדבר נראה במיוחד במקום שבו הדמות שימשה שנים כמתווך בין מבנה סגור, בתי משפט, עיתונאים ונשים שניסו לדבר בפומבי.
אותה לוגיקה ניכרת בכל אחד מן המקרים המתועדים - מקטיה סוחובה, שהמידע על פנייתה לעיתונאי דלף לארגון עוד לפני פרסום החומר, ועד מונה, שמסע ההכפשה נגדה הושק בידי המבנה מיד לאחר הופעתה הפומבית. בכל שלושת הסיפורים, תגובת התנועה לעדות מסוכנת הלכה לפי תסריט אחד: תוכן ההאשמות לא הופרך - האדם הותקף. מילביצקי אינו דמות שולית בתבנית הזאת. הוא האדריכל המשפטי שלה.
הנפגעת “א” (אולסיה) סיפרה לאחר מכן בתחקיר News 12 במפורש: מילביצקי הוא זה שהדריך אותה לפני הדיון בבית המשפט - כיצד להכחיש יחסי מין עם לייטמן. זה אינו מסקנה עקיפה, אלא גרסתה, שתוארה לאחר מכן בחומרים משפטיים ובהעין השביעית. בתביעת הדיבה על סך 2.87 מיליון שקלים שהגישה בני ברוך ב-5 בספטמבר 2022 לבית המשפט המחוזי בלוד נגד בנימין רפאלי, ובפרסומים מאוחרים יותר, תועד כי באותה פגישת תדרוך, לפי תצהיר רפאלי, נכחו עורך הדין צבי גלמן וד"ר אלי וינוקור, שתרגם את ההוראות לרוסית. כפי שעולה מאותו תיאור משפטי, אולסיה בכתה במהלך התדרוך, בתחושה שמכריחים אותה לשקר על אונס שייחסה ללייטמן. לפי רפאלי, עבור הגרסה הכוזבת של האירועים בבית המשפט נאלץ הארגון לשלם לאולסיה 20 אלף דולר; בני ברוך, מילביצקי וגלמן הכחישו את הטענות האלה.
שלוש תמונות - פנים אחד
הקולאז’ שהפיצו מתנגדיו של מילביצקי בנוי על עיקרון פשוט של השוואה. משמאל - תמונות סלפי מהחוף עם סימני זיהוי מסומנים. מימין - צילום מסך של התכתבות WhatsApp: “Let me see your ass open for me with just the string…”, שעה 16:47, ותמונה אינטימית מתחת להודעה. למטה - תצלום של אותו אדם עם ראש הממשלה נתניהו בפגישה רשמית.
בתיאור המשפטי של העין השביעית מ-16 באפריל 2025, הקולאז’ הזה קיבל הקשר דיוני. מילביצקי טען שהתמונה היא זיוף וכלי סחיטה, ואילו עורך דינו של רפאלי, דודי פרחיה, שאל אותו בבית המשפט המחוזי בלוד שאלה אחרת: האם התמונה אינה פריים מתוך וידאו שלפי גרסת ההגנה הוא עצמו שלח ל"א". מילביצקי השיב: “שטויות”, והכחיש גם את אמיתות הגרסה הזאת וגם את הקשר של התמונה ליחסים מיניים עם א.
פרסום TheMarker מ-18 בספטמבר 2024 מוסיף לכך הסתעפות חשובה: כבר בינואר 2021 ניסה הצד של אפלבאום להעלות את שאלת בדיקת התמונה ואת האפשרות לזמן את האישה שלפי גרסתו הייתה יכולה לאשר שקיבלה את התמונה ממילביצקי. הבדיקה הזאת לא התקיימה: ההליך נמשך במסגרת הסכם. לכן הגרסה הפרלמנטרית על סחיטה אינה מרחפת באוויר לבדה - היא מופיעה מעל פרק משפטי שכבר התקיים, שבו בדיקת האותנטיות מעולם לא בוצעה.
19 ביוני 2023. ועדת החינוך
ב-19 ביוני 2023, בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) פנה אל ההאשמות שכבר ליוו את שמו של מילביצקי. מילביצקי השיב: “אתה תומך בטרור”. כסיף - לפי הנתונים הזמינים: “לך תאנס עוד אחת”.
חילופי הדברים האלה בכנסת רק החזירו את תשומת הלב הציבורית למה שכבר היה בשדה המשפטי. TheMarker עצמו תיעד: מילביצקי מתאר את מה שקרה כסחיטה, אך במשך כמה שנים לאחר הופעת התמונה לא הגיש בגינה תלונה למשטרה; כאשר המערכת בדקה את סטטוס התלונה, המשטרה לא אישרה אותה ללא מספר תיק, ובדיקה דרך אבטחת הכנסת הראתה שהתלונה לא הועברה דרכה. עבור המאמר הזה, החשוב אינו להתווכח עם המילה “סחיטה” עצמה, אלא להחזיק את הפער בין ההצהרה הפרלמנטרית הרועשת לבין היעדר בדיקה גלויה לציבור שהייתה יכולה לברר את מקור התמונה. לשם השוואה: הנשים שתלונותיהן מופיעות בתיק - מונה, קטיה סוחובה - מעולם לא קיבלו דיון משפטי.
ההליך האזרחי והעדה “א”
ממחיש במיוחד שבמקביל להצהרות הפרלמנטריות המשיך להתקיים גם מעגל אחר, פחות מרהיב אך חשוב בהרבה: תיק דיבה אזרחי בבית המשפט המחוזי בלוד, שליווה את תביעת העמותה בסך 2.8 מיליון שקלים נגד עובד לשעבר. בהליך הזה מבנה בני ברוך ניסה להגן על גרסתו לאירועים, תוך מניעת זימונה כעדה של האישה שמילותיה עומדות בבסיס הקו הפלילי. בית המשפט סירב לזמן את הנפגעת “א”, אף שדווקא עדותה היא הקושרת בסיפור אחד את לייטמן, הלחץ על עדה ותפקידו של מילביצקי עצמו.
הדבר הפך את הקונפליקט לממחיש עוד יותר. מצד אחד, בזירה הציבורית מילביצקי דיבר על סחיטה ורדיפה פוליטית. מצד אחר - דווקא בשדה המשפטי שבו גרסתו הייתה יכולה להתעמת ישירות עם עדת המפתח, ההליך האזרחי נשאר סגור בפני הופעתה. כתוצאה מכך השאלה מי בדיוק יוכל לדבר בפרוטוקול על תפקידו הפכה לא רק לשאלה משפטית, אלא גם לשאלה מוסדית.
כל מה שתואר למעלה הוא המעגל הפוליטי והמשפטי סביב מילביצקי. להלן - סיפורה של אולסיה: הדבר שלמענו המעגל הזה התקיים.
אולסיה. מוסקבה. עדויות חסומות
ביולי 2025 זימנה יחידת החקירות המרכזית להב 433 את חנוך מילביצקי לחקירה באזהרה בחשד למעשים מגונים, אונס והדחת עדה. לפי גרסת אולסיה, כפי שהוצגה בפרסומים על התיק, מיכאל לייטמן הפעיל כלפיה אלימות שיטתית; לאחר מכן היא אולצה למסור בבית המשפט עדות שקר לטובת הארגון. מילביצקי, לפי אותה גרסה, הסיע אותה למלון בפתח תקווה - ושם הפעיל עליה גם הוא אלימות מינית. באותו חודש נחקרו בלוד באזהרה באותו תיק גם שותפו רב השנים לתביעות, צבי גלמן, וסגן נשיא מכללת גורדון אלי וינוקור. מילביצקי התגונן בגרסת “רדיפה פוליטית”, שלפי תיאורים משפטיים לא הוצגו לה ראיות, וטען במשפט על תביעת הארגון נגד רפאלי שהיה עבור אולסיה “פחות או יותר נהג”.
דווקא כאן מוסיף החומר של TheMarker מ-27 ביולי 2025 את המסגרת המרכזית: החקירה נגד מילביצקי, לפי הערכת העיתון, אינה מתיימרת לחשוף את התמונה המלאה סביב קבלה לעם ומיכאל לייטמן. הדבר משנה את משקלו של סיפור אולסיה. היא נעשית לא רק מתלוננת בתיק נגד חבר כנסת, אלא נקודה שבה אפשר היה לבדוק מנגנון רחב יותר: מי הכין את העדויות, מי תרגם את ההוראות, מי הגן על לייטמן ומדוע הקו של מנהיג התנועה עצמו נשאר בשולי החקירה.
בקיץ 2024 שלחה קבוצת החקירה תחילה משלחת למוסקבה. הפגישה עם אולסיה התקיימה ותועדה רשמית. היא סיפרה על מה שאירע. ב-26 ביולי 2025 פורסם ראיון וידאו עם אולסיה עבור News 12, שבו ציטטה את דבריו של מילביצקי במשרדו: “אנחנו מנהלים שיחה מקצועית, ובאמצע הוא אומר: ‘בואי נזדיין, כולם עושים את זה’”. קודם לכן אמרה במפורש שמילביצקי משיג את מטרותיו כשהוא מפחיד קורבנות באלימות.
עדותה, אילו הייתה מגיעה לבית משפט פלילי, הייתה יכולה להפוך למרכזית להערכת החשדות נגד מילביצקי ולבדיקת ההאשמות נגד לייטמן. הניסיון המאוחר יותר לזמן את אולסיה כעדה להליך האזרחי לא התממש: שאלת השתתפותה נשארה בסכסוך דיוני נפרד, ובית המשפט לא פתח עבורה שלב עדויות חדש.
בהליך האזרחי הקו הזה נשאר ללא תנועה. אבל דווקא כאן נראית כל מבנה מנגנון ההגנה. סיפורה של אולסיה חשוב לא רק כעדות נפרדת, אלא כנקודה שבה מתכנסים חבר כנסת, עורך דין, מתרגמים מן המעגל הפנימי ומנגנון שמסוגל לעבד עדויות מסוכנות לצורה נוחה לתנועה. כיצד עבדה התבנית הזאת סביב גלמן ווינוקור מוצג בהרחבה בתחקיר על השתקת העדויות.
מילביצקי נבחר מחדש לכנסת. בספטמבר 2024 הוא יצא אל המיקרופון והודיע שהוא קורבן לסחיטה.
קראו בהמשך: כיצד הושתקו עדויות - המנגנון שהחזיק את תלונות קטיה, מונה ואולסיה בתוך המבנה ולא נתן להן לצאת אל המעגל הפלילי.
מקורות
שתף את הסיפור שלך באנונימיות
כתבו לנו לכתובת: LAITMAN.HUI@MAIL.RU