חנוך מילביצקי: עורך הדין של בני ברוך, נשים, תביעות והדרך לכנסת

הסימן הראשון הוא פוסט פייסבוק פתוח. לריסה וארז גינת היו נשואים, ושניהם השתייכו לבני ברוך. חנוך מילביצקי השקיע כסף בעסק של לריסה, ואחר כך ניהל איתה קשר מיני קבוע - בלי ידיעת בעלה, חברו לתנועה. המשפחה נהרסה.

פרשת גינת אינה חשובה כרכילות על חיים פרטיים. היא מסמנת סביבה שבה נאמנות אישית, כסף וגישה לאנשים בתוך התנועה התערבבו קרוב מדי. בהמשך שמו של מילביצקי חוזר בדיוק במקומות שבהם בני ברוך נדרשה להתגונן מפני הנושאים המסוכנים ביותר עבורה: אלימות, תלונות של נשים, מבקרים ועיתונאים.

את הכניסה שלו לפוליטיקה אי אפשר להפריד מעבודתו כעורך הדין של התנועה. העין השביעית תיאר את המסלול: יועץ משפטי של העמותה, רשימת “ביחד” העירונית בפתח תקווה, הפריימריז בליכוד ב-2022 ומושב בכנסת. לאורך הדרך חוזרת פעולה אחת: להגן על הבית, להעביר את הפגיעה אל מי שהתלונן, ולהפוך משמעת קבוצתית למשאב פוליטי.

עקבה ציבורית מוקדמת של אלימות

עוד לפני פרשת המתלוננת “א” ולפני להב 433, הופיעו סביב מילביצקי סיפורים ציבוריים על תוקפנות ועל רמיזות מיניות. אחד הסימנים האלה הוא פוסט פייסבוק של בת כיתה לשעבר.

הפוסט הזה אינו מוכיח את תיק “א” ואינו מחליף חקירה פלילית. הוא מובא כאן כרקע מוקדם בלבד: שנים לפני הקריירה הפרלמנטרית כבר נקשרו לשמו של מילביצקי סיפורים על תוקפנות ורמיזות מיניות כלפי אנשים פגיעים יותר.

הילד הזה שאוהב "חתולים לחתוך" הוא ח"כ היום. חנוך דב מלביצקי. מזעזע. מעניין מה יש לו לומר על זה היום. חנוך דב מילביצקי - Hanoch dov Milwidsky מי שמתאכזר לבעלי חיים יתאכזר גם לבני אדם. תעודת עניות שאלו הם נבחרי הציבור שלנו.

חנוך בחור יפה ושרירי
הוא שותה גם טקילה וגם דקירי
חבר של קֿדמי, וויס, כרמלי, וזוך
איתם הוא הולך חתולים לחתוק
יש לו סכין קומנדו גדולה
הוא עומד בעזרתה בכל מטלה
בעזרת סכינו הגדולה והנורא
הוא מושך אליו כל בחורה
יש לו חברה בכיתה ט
מה הם עושים ביחד - מעניין באמת
לירוק על הקירות זה אחד מתחביביו
הוא שונא ערבים ואת ״שלום עכשיו״
הוא כותב ספרי פילוסופיה והמות עמוקים
בכיתה הקירות בגללו ירוקים
לסיכום, חנוך גבר שבגברים
אהוב על בני כתתו ועל כל המורים

“ק.”: תלונה ציבורית נפרדת לפני פרשת א.

הסימן הציבורי הבא אינו קשור לפוסט בית הספר, אלא לפגישת עבודה של אישה בוגרת עם מי שיהיה לימים חבר כנסת. בשנת 2022 פרסם News 12 / Mako את סיפורה של ישראלית שסומנה כ"ק.", שטענה לניסיון תקיפה מינית; מילביצקי הכחיש את הטענה באופן נחרץ.

News 12 ציין גם רכיבי בדיקה: פוליגרף של ק., חיזוק מצד שכנתה דאז ופוליגרף של מילביצקי שתמך בהכחשתו. בשנת 2025 כתב Ynet כי להב 433 שקלה לזמן את האישה הזאת כעדה נוספת, אף שלא הגישה תלונה במשטרה והאירוע כבר התיישן. עבור המאמר הזה ק. היא שכבת חיזוק ציבורית, לא מרכז עצמאי ולא קביעה משפטית.

ליבי: הבעל המורשע בפנים, הנפגעת בחוץ

פרשת ליבי מציגה את השיטה בלי קישוטים. יש אישה. יש שני ילדים קטנים שראו אלימות. יש בעל מאותו מעגל של בני ברוך, שבית משפט הכיר באשמתו. ויש ארגון שעל פי פרסומים עיתונאיים השאיר אותו בפנים ודחף אותה החוצה.

תחקיר כאן 11 עסק בליבי, עולה צעירה. בתוך בני ברוך דחפו אותה לנישואים מהירים עם חבר בתנועה. בחומר של TheMarker מ-5 באוגוסט 2022 הבעל מזוהה במפורש: גבי, או גבריאל ויסוצקי, אדם מאותו מעגל, המסומן בתצלום למטה כ-Wisozki. ליבי אמרה שפחות מחודש אחרי שהכירה אותו כבר הייתה אשתו; בתוך זמן קצר אותו כמעט-זר הפך לבעל שהיכה אותה.

TheMarker תיאר אלימות קשה במשפחה. באחד האירועים, לפי ליבי, ויסוצקי חזר הביתה שיכור אחרי שיעור קבלה והיכה אותה לעיני הילדים עד שנזקקה לאשפוז. היא פנתה למשטרה. כאן זו כבר לא שמועה: ויסוצקי הודה באשמה והורשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות ואיומים. בפסק הדין מפורטים מכות בפנים ובראש, נשיכה בפרק היד, איום בסכין ואירוע נוסף של אגרופים ביום ברית המילה של בנם; תקופת המעצר חושבה כמאסר בפועל.

אחרי זה, לפי אותם פרסומים, ויסוצקי שמר על מקומו בקבוצה וליבי נותרה מבודדת. כאן נמצא לב הסיפור: בעל שהורשע באלימות לא הפך לבלתי קביל בעיני הארגון. הגבר הנאמן בתוך המערכת קיבל הגנה; האישה שפנתה למשטרה ותיארה מה נעשה לה הפכה לבעיה.

לפני שידור התחקיר, כפי שתיאר TheMarker, מילביצקי פעל נגדה. היו בידיו מסמכים מהליך המשפחה הסגור של בני הזוג, והוא הקריא קטעים שהשחירו את ליבי בלי לומר מי עומד מאחורי הטענות. תשומת הלב הוסטה מן האלימות, הילדים והרשעת ויסוצקי אל אמינותה של האישה.

שם נראית עבודתו של עורך הדין של התנועה במלואה: TheMarker תיאר כיצד חומרים מתיק משפחה סגור נכנסו לקמפיין ציבורי נגד אישה שתלונתה כבר קיבלה אישור פלילי דרך הרשעת בעלה. הצד החלש לא קיבל הגנה. המשתתף הנוח לארגון קיבל.

רינה בן-עמי: “עדות קנויה” כנשק

פרק נוסף מציג את אותו מהלך הגנה. חברת תנועה לשעבר, שחיה מחוץ לישראל, תיארה בחומרי בית משפט אלימות מינית מצד חבר בכיר בארגון ואחר כך סירבה להמשיך בחשיפה. מי שהיו איתה בקשר סיפרו על הודעות עם כתובות מדויקות של קרוביה. בחוץ הופיעה מיד גרסה נוחה: הכול נקנה, הכול קנוניה, כל עדות היא שקר.

בהקלטה סמויה מתוך תחקירו של גור מגידו דיבר מילביצקי עם חברת התנועה לשעבר רינה בן-עמי וטען שאחת העדות מסרה עדות שקר תמורת 100,000 EUR. כשהעיתונאי דרש הוכחות, מילביצקי הפסיק את השיחה. ראיה פומבית לגרסה הזאת לא הופיעה בתקשורת, וגם לא בארבע תביעות הדיבה המאוחרות שהעמותה הפסידה.

ההקלטה הזאת מובילה ישר אל אולסיה / א.. בסיקור של TheMarker הטענה על 100,000 EUR התייחסה לעדה “ב”. מגידו קשר אותה לאותה דרך הגנה: לפי החשד שנחקר, מילביצקי שכנע אחר כך את א. למסור גרסה כוזבת בתיק אפלבאום ולהכחיש קשר מיני עם לייטמן. בתיק של א. הופיע סכום אחר: העין השביעית סיכם את דברי ראש האבטחה לשעבר של לייטמן, בנימין רפאלי, על 20,000 USD תמורת עדות שקר. א. אמרה בהמשך שאחרי התדרוך המשפטי מילביצקי אנס אותה בבית מלון. מילביצקי, בני ברוך ועורכי דין הקשורים אליהם הכחישו את הטענות.

בצד הפרק הזה עומדת גם אזהרה משפטית. בנובמבר 2025 דיווח Bizportal על פסק דין בעניין מכתבו של אהרן אפלבאום משנת 2012, שבו “קבלה לעם” כונתה כת: בית המשפט קבע שהמכתב היה לשון הרע, פסק 168,000 שקלים וחייב פרסום התנצלות ב-Israel Hayom. פסק הדין הזה אינו מבטל את הפרסומים המאוחרים על מילביצקי, מגידו, להב 433 ועדויות הנשים, אבל הוא מסמן גבול: שימוש במילה “כת” בהקשר משפטי דורש בסיס ראייתי, לא תחושת בטן כללית.

חלק מן הפרסומים המוקדמים נעלמו לא בעקבות בדיקת עובדות לגופן, אלא דרך הסכמים משפטיים. בשנת 2021 כתב העין השביעית שתאגיד השידור הציבורי הסיר שני תחקירי כאן על בני ברוך במסגרת הסכם פשרה חסוי. אחר כך החלה להופיע תמונה אחרת בבתי המשפט. ב-2 במרץ 2023 דיווח TheMarker שבית משפט השלום בבת ים דחה את תביעת מילביצקי ובני ברוך נגד מגידו, תוך ביקורת על שימוש לרעה בהליך, ניסיון להעביר את התיק לשופט נוח יותר וסימני SLAPP. ב-18 בינואר 2024 כתב העין השביעית שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור ואישר את הביקורת: חוסר תום לב, forum shopping ושימוש לרעה בהליכי משפט. לפי חישוב העין השביעית, ארבע תביעות דרשו כ-2 מיליון שקלים, אבל מגידו לא שילם דבר, ובני ברוך שילמה לו כ-70 אלף שקלים הוצאות.

בשורה הזאת יש תביעה שהזמן הפך לעדות עצמית. ב-2017 פרסם אבנר הופשטיין בגלי צה"ל שהתנועה פקדה לליכוד 6,000 איש - והעמותה השיבה בתביעת דיבה. חמש שנים אחר כך מילביצקי כבר התגאה בפומבי באלפי החברים שפקדו לליכוד, ודוד ביטן ייחס לו אישית את הקמת המוקד הטלפוני של המפלגה ואת הפעלתו במשך ארבע מערכות בחירות. על המספר נתבע עיתונאי; אחר כך התגאו בו בעצמם.

אדם שימושי לתנועה ולכוח

בתצלום מאירוע רשמי מילביצקי עומד במרכז. משמאל שר החינוך יואב קיש; מימין גלעד שדמון, שגם הביוגרפיה שלו קשורה לתנועה. התמונה הזאת נדרשת כאן רק כמעבר מן הפונקציה המשפטית אל הפוליטיקה; שכבת התקציב ושימי ריין מפורטות בחומר על 50 מיליון השקלים.

עבור התנועה, אדם כזה היה שימושי. הוא ידע לעשות פעולה פשוטה: להפוך תלונה של אישה לבעיה עם האישה, וביקורת על הארגון לעילה לתביעה. בארגון סגור, שירות כזה מגן על מרכז הכוח.

בפרסום של TheMarker משנת 2022 נבחנה העלייה הפוליטית שלו לצד נוכחות אנשי בני ברוך בפוליטיקה הישראלית. באותה שנה Times of Israel הביא את הסיפור לזירה האנגלית. עורך הדין של התנועה הפך למסלול אל דלתות המדינה.

כמה חודשים לאחר מכן הוסיף TheMarker את הקו המשמעתי. ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין הגישה קובלנה נגד מילביצקי בשל טענות לאימות כוזב של חתימות שתי עדות. אחרי שנבחר לכנסת, הוא הגיש הצעת חוק לפירוק הלשכה ולהחלפת הגוף המפקח שלה במועצה שהנהגתה תמונה בידי שר המשפטים. הסכסוך סביב תצהירים חפף לניסיון לפגוע בגוף שאמור לבדוק התנהלות של עורכי דין.

חקירה באזהרה בלהב 433

ביולי 2025 זימנה להב 433 את מילביצקי לחקירה באזהרה בחשד לאונס, הדחה לעדות שקר ומעשים מגונים. לפי העין השביעית מ-27 ביולי 2025, החקירה הגיעה אחרי חקירה סמויה ממושכת ובערב מינויו של מילביצקי ליו"ר ועדת הכספים. המשטרה הסבירה את המעבר לשלב גלוי ב"התפתחות משמעותית".

גם Ynet תיאר את אותו מעבר חקירתי. Times of Israel הראה בנפרד כיצד המפלגה ניסתה להגן על מילביצקי בזירה הפוליטית. חשד משטרתי אינו פסק דין. העובדה הדיונית צרה וקשה יותר: אדם שהגן במשך שנים על התנועה מפני מתלוננות ומבקרים הפך לחשוד בתיק על עדה ואלימות מינית. בתמונה, ליד הכניסה לבניין, נראה חבר הכנסת לאחר החקירה באזהרה.

סאטירה במקום האשמה ישירה

לקרוא לדברים בשמם סביב בני ברוך עולה ביוקר. את דרך התגובה של הארגון לביקורת אפשר לראות כבר בעמוד הזה: ארבע תביעות דיבה שנכשלו, סימני SLAPP שבתי המשפט עמדו עליהם, והצעת חוק לפירוק לשכת עורכי הדין עצמה. לכן חלק מן הביקורת בוחר בסאטירה: מקום שבו אפשר להחביא את ההאשמה בתוך בדיחה, בלי להצביע על איש באצבע. אחד הסרטונים האלה דוחס לדקה אחת את מה שהתיק הזה פורש פרק אחר פרק, ומשאיר את הצופה עם שאלה לא נוחה: איך אדם עם עבר כזה הוא מי שמחליט בכנסת לאן יילך הכסף של כולנו.

הסרטון עשוי כפרסומת פארודית, בקול קריינות. כך הוא נשמע במלואו, מילה במילה:

הנה שלוש יתרונות לפומפיה הזאת על פני חנוך מילביצקי.

אחת: את ה"פומפייה" הזאת מעולם לא נחשדה בחשד לאונס, ואף אישה לא האשימה אותה בטרדות מיניות.

שתיים: אין תמונות עירום של ה"פומפייה" שנשלחו בטעות או בכוונה ללשכות הח"כים בכנסת — אתם ידעתם שיש חבר כנסת בהליכוד שהתמונות כאלה הופצו? בטירוף!!!

שלוש: על ה"פומפייה" אף אחד לא כתב מעולם בספר המחזור חבר של קדמי וייס כרמלי וזוך, איתם הוא הולך חתולים לחתוך. כן זה מה שכתבו על האיש הזה והוא חבר כנסת מהליכוד, אז למה ה"פומפייה" היא לא חברת כנסת בליכוד? ומילביצקי כן?

והוא גם כל כך מצטיין בזה עד שביבי ממנה אותו ליושב ראש ועדת הכספים, שתחליט על הכסף של כולנו. פשוט ה"פומפייה" לא מתחנפת לביבי כל היום.

ואם הפומפיה הזאת הייתה שקרנית ומושחתת, ותומכת בחוק ההשתמטות ומאשימה משפחות חטופים וקוראת למפגינים זרוע של חמאס, גם היא הייתה מוצאת חן בעיני נתניהו.

כי ביבי ימנה כל אחד, לא משנה כמה הוא טיפש או עבריין, כל עוד זה עוזר לו לשמור על הישבן שלו צמוד לכיסא.

הרמיזה לתמונות העירום שהופצו אינה המצאה של עורך הסרטון: תצלום אינטימי שנוי במחלוקת כבר עלה בתביעה משנת 2021, שמילביצקי משך לפני בדיקה טכנית של הקובץ. הוא מכנה את התמונה זיוף, ומקוריותה מעולם לא נבדקה; הקו הזה נפרש בחומר על אולסיה וגרסת הסחיטה. שתי העקיצות האחרות נשענות על מה שכבר עומד למעלה בעמוד: החשד לאונס הוא החקירה באזהרה בלהב 433, והשורה על ספר המחזור מפנה לפוסט בית הספר.

עמדת ההגנה ומדוע השאלות נשארות

מילביצקי ונציגיו, כפי שתועד בדיווחים המשפטיים של העין השביעית, תיארו את הפרשה כ"רדיפה פוליטית". בחומרים לא הופיעה ראיה לקנוניה הזאת. מנגד נותרו עובדות אחרות: תביעות שנכשלו, ביקורת של בתי משפט על שימוש לרעה בהליך, קובלנה משמעתית של לשכת עורכי הדין, הצעת חוק נגד אותה לשכה וחקירה באזהרה בלהב 433.

איך נשמעת ההכחשה הזאת מילה במילה אפשר לראות בדיווח של העין השביעית מהחקירה הנגדית בבית משפט השלום בבת ים בספטמבר 2022. עורך הדין יובל יועז הקריא למילביצקי את הפוסט של קירה מוסקליוב ושאל שש שאלות ברצף: “אתה נעלת אותה בחדר?”; “אתה חסמת אותה בגופך?”; “לפתת לה את הידיים?”; “היא התחננה שתעזוב אותה?”; “אתה אמרת שהיא ‘עושה בכאילו’?”; “היא אמרה לך שאם אתה לא מניח לה היא דופקת לך ביס בצוואר, ושתצטרך להסביר לאשתך?”. שש תשובות: “לא”. כשהשופט אלקלעי ביקש לשמוע איזה מניע יש לאישה לכתוב עליו דברים כאלה, השיב מילביצקי: “אין לי מושג. מה שכן, ראיתי בפייסבוק שלה תמיכה בארגון קריים מיניסטר - הם לא אוהבים ליכודניקים”. הנוסח המלא של הפוסט של מוסקליוב - בחומר על העדה שלא זומנה.

עד 2025 כבר קשה היה לראות בזה אוסף של פרקים מקריים. זו הייתה קריירה של אדם שמופיע שוב ושוב ליד אותה פעולה: תלונה של אישה הופכת למתקפה על האישה, מבקר מקבל תביעה, והתנועה שומרת על חזותה. הצומת החקירתי הקשור, חקירות צבי גלמן ואלי וינוקור, נידון בנפרד; המעבר הרחב מתוכן התלונה אל מי שהתלונן נידון בחומר על עדויות שהושתקו.