חנוך מילביצקי: איך ההגנה על בני ברוך הפכה לביוגרפיה פוליטית
חנוך מילביצקי: איך ההגנה על בני ברוך הפכה לביוגרפיה פוליטית
כך זה מופיע בחומרים של פוסט פייסבוק פתוח: לריסה וארז גינת היו שניהם נשואים ושניהם השתייכו לבני ברוך. חנוך מילביצקי השקיע כסף בעסק של לריסה, ולאחר מכן פתח איתה בקשר מיני קבוע - ללא ידיעת בעלה, חברו לתנועה. המשפחה נהרסה.
פרשת גינת אינה ממצה את היקף הסיפור הזה. השאלה כאן אינה רק ביוגרפיה של פוליטיקאי מן הליכוד, וגם לא רק יחסים פרטיים בתוך קהילה אחת. בתחקירים ובחומרים משפטיים שמו של מילביצקי מופיע שוב במקום שבו בני ברוך התמודדה עם המשברים הרגישים ביותר: האשמות באלימות, הכפשת נפגעות, לחץ על מבקרים וניסיונות להחזיק סכסוך פנימי תחת שליטה.
בדיוק משום כך הקידום הפוליטי שלו נקרא לא כקריירה רגילה של עורך דין. העין השביעית תיאר את החיבור הזה כמסלול ארוך: מיועץ משפטי של העמותה ומרשימת “ביחד” העירונית בפתח תקווה ועד הפריימריז בליכוד ב-2022 ומושב בכנסת. החומר שלהלן בוחן את מילביצקי בצומת של שלושה קווים: משברים סביב בני ברוך; המוטיב החוזר של הכפשת נשים שדיברו על אלימות; והמרת נאמנות ארגונית פנימית למשאב פוליטי.
זה אינו מחליף את התיקים הנפרדים, אלא מחבר אותם למעגל אחד: טענות הסחיטה וסיפורה של אולסיה, העדה שלא זומנה לבית המשפט והחשדות ללחץ מציגים שברים שונים של אותה תשתית הגנה.
פרשת ליבי: מסמכים מבית משפט סגור אל המחזור התקשורתי
במקרה של ליבי נראה דפוס של ניהול משבר: בעיה הקשורה לאלימות מועברת למצב של הגנה על הארגון והכפשת האישה שסיפרה עליה. לכן הפרטים כאן חשובים לא כטרגדיה משפחתית נפרדת, אלא כדוגמה לאופן שבו התנועה והעורך דין שלה הגיבו לסיפור מסוכן מבחינה תדמיתית.
תחקיר כאן 11 עסק בעולה צעירה - ליבי. בתוך בני ברוך הופעל עליה לחץ להינשא במהירות לחבר התנועה. לפי פרסומים פתוחים, הנישואים לוו באלימות קשה במשפחה, ולאחר מכן ליבי פנתה למשטרה. בחומר של TheMarker מ-5 באוגוסט 2022 הסיפור הזה נקשר לא לשמועות אלא למסגרת משפטית: העיתונאי גור מגידו כתב שבעלה של ליבי הורשע במסגרת עסקת טיעון בתיקים של תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות ואיומים.
תגובת התנועה תוארה בחומרים עיתונאיים כך: הבעל שמר על מקומו בארגון, וליבי - נותרה מבודדת. לפני שידור התחקיר, מילביצקי, לפי אותם פרסומים, העלה נגדה האשמות תוך הסתמכות על מסמכים מהליך משפחה סגור. תשומת הלב הועברה לא לעובדת האלימות - אלא להכפשת האישה שסיפרה עליה.
עבור המאמר הזה חשובה בדיוק קשירת התפקידים: TheMarker תיעד לא רק רטוריקה שלילית, אלא שימוש שעשה היועץ המשפטי של התנועה בחומרים מתוך תיק משפחה סגור בקמפיין ציבורי נגד אישה שתלונתה כבר קיבלה אישור פלילי-משפטי דרך הרשעת בעלה.
ההקלטה עם רינה בן-עמי והגרסה על “עדות קנויה”
זהו מנגנון חוזר. חברת תנועה לשעבר, שחיה מחוץ לישראל, תיארה בחומרי בית משפט אלימות מינית מצד חבר בכיר בארגון - ולאחר מכן סירבה להמשיך בחשיפה. מי שהיו איתה בקשר סיפרו על הודעות עם כתובות מדויקות של קרוביה. במקום לבדוק את תוכן העדויות, נכנסה למחזור הציבורי מסגרת אחרת: גרסה על בצע כסף, קנוניה ועדויות קנויות.
על הרקע הזה חשובה במיוחד ההקלטה הסמויה מתוך תחקירו של העיתונאי גור מגידו. במהלך שיחה עם חברת התנועה לשעבר רינה בן-עמי, מילביצקי טען ללא סייג שאחת העדות מסרה עדות שקר תמורת 100 אלף אירו. כאשר העיתונאי דרש הוכחות, מילביצקי הפסיק את השיחה. ראיות פומביות מאומתות לדבריו לא הוצגו באף אחת מארבע תביעות הדיבה המאוחרות שהעמותה הפסידה.
הכרונולוגיה המשפטית מחזקת את הפרק הזה. ב-2 במרץ 2023 דיווח TheMarker שבית משפט השלום בבת ים דחה את תביעת מילביצקי ובני ברוך נגד מגידו: השופט עזריה אלקלעי הצביע על שימוש לרעה בהליך, ניסיון שקוף להעביר את התיק לשופט נוח יותר ועילות לראות בתביעה תביעת השתקה. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שמגידו הוכיח את הגנת העיתונות האחראית.
ב-18 בינואר 2024 כתב העין השביעית שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורם של מילביצקי ובני ברוך ואישר את הביקורת על התנהלותם הדיונית: השופטים דיברו על “חוסר תום לב”, forum shopping ושימוש לרעה בהליכי משפט. ב-5 במאי 2024 העמותה עצמה משכה את התביעה הרביעית נגד מגידו על סך 800 אלף שקלים; לפי חישוב העין השביעית, ארבע התביעות דרשו כ-2 מיליון שקלים, אך מגידו לא שילם דבר, ואילו בני ברוך שילמה לו כ-70 אלף שקלים הוצאות.
מעורך דין לחבר כנסת
בתצלום מאירוע רשמי - מילביצקי במרכז: משמאל שר החינוך יואב קיש, מימין גלעד שדמון, שגם הביוגרפיה שלו קשורה לתנועה. דוברו של קיש, שימי ריין, הוא בוגר התוכנית החיפאית שהושקה בהובלת אנשים מאותו מעגל. מילביצקי לימד באותה תוכנית לפני שנעשה חבר כנסת.
כאן הביוגרפיה הפרטית שוב הופכת לשאלה מוסדית. פרסומים על בני ברוך מתארים תנועה המסוגלת לחבר לחץ משפטי על מבקרים, גיוס תקשורתי, משמעת פנימית סגורה ומשאב מפלגתי. במנגנון כזה, עורך דין שיודע לתרגם משבר פנימי לשפה של האשמות נגדיות נעשה לא רק נותן שירות, אלא דמות אסטרטגית.
בפרסום של TheMarker משנת 2022, המסלול הפוליטי שלו נבחן כחלק מן הנוכחות המערכתית של אנשים מבני ברוך בפרלמנט הישראלי. בהקשר הזה, עורך הדין של התנועה נעשה גם מתווך בינה לבין מוסדות המדינה.
כמה חודשים לאחר מכן הוסיף TheMarker לקו הזה שכבה משמעתית: ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין הגישה קובלנה נגד מילביצקי בשל טענות לאימות כוזב של חתימות שתי עדות, והחבר הכנסת שכבר נבחר הגיש הצעת חוק לפירוק הלשכה ולהחלפת הגוף המפקח שלה במועצה שהנהגתה ממונה בידי שר המשפטים. עבור המאמר הזה, הדבר חשוב כמסגרת מוסדית: הסכסוך המשפטי סביב תצהירים חופף לניסיון לשנות את הגוף עצמו שאמור לבדוק את התנהגות עורכי הדין.
חקירה באזהרה בלהב 433
ביולי 2025 זימנה יחידת החקירות להב 433 את מילביצקי לחקירה באזהרה בחשד למעשים פליליים מוגדרים: אונס, הדחה לעדות שקר ומעשים מגונים. לפי גרסת העין השביעית מ-27 ביולי 2025, החקירה התקיימה לאחר חקירה סמויה ממושכת ובערב מינויו של מילביצקי ליו"ר ועדת הכספים; המשטרה הסבירה את מעבר החקירה לשלב גלוי ב"התפתחות משמעותית". כרקע לכך שימשו חומרי TheMarker מ-2022 ומסמכים משפטיים שבהם תועד תפקידו כיועץ המשפטי הפנימי של התנועה: דווקא סביב התפקיד הזה עלו מאוחר יותר שאלות על הגבול בין הגנה חוקית לבין הכנת עדויות נוחות לארגון. בתמונה שצולמה בכניסה לבניין - פניו של חבר הכנסת לאחר חקירה באזהרה.
עמדת ההגנה ומדוע השאלות נשארות
מילביצקי ונציגיו (כפי שתועד בדיווחים המשפטיים של העין השביעית) תיארו את החקירות אך ורק כ"רדיפה פוליטית", אולם לפי הפרוטוקולים לא הציגו כל ראיה בעלת משמעות משפטית לקנוניה. העמדה הזאת היא חלק מן התמונה הציבורית של התיק, לא הערת שוליים.
אבל גם בהתחשב בקו ההגנה הזה, השאלות אינן נעלמות. הסטה דומה של המיקוד מן העובדות אל הדמויות ניכרת בסיפורים המתועדים של נשים שנתקלו בארגון: קטיה, מונה, אולסיה. הסיפורים שלהן נתקלו באותו מערך תגובות: גרסה של עלילת שווא -> לחץ משפטי -> תביעות נגד בסכומי עתק -> שתיקה כפויה.
החומרים הפתוחים אינם מצמצמים את מילביצקי לנוסחה אחת, אבל הם מראים דפוס יציב. הוא אינו נראה כצופה מן הצד: כרוניקות של שנים מתעדות אותו כמשתתף חוזר במעגל ההגנה המשפטי והפוליטי. יחידת החקירות תיעדה את מעמדו כחשוד - וזה נעשה חלק רשום דיונית מן הביוגרפיה שלו.
קראו בהמשך: חנוך מילביצקי ואולסיה - עדויות על סחיטה, אונס בבית מלון ולחץ משפטי שהחקירה מעולם לא הביאה לבית המשפט.
מקורות
שתף את הסיפור שלך באנונימיות
כתבו לנו לכתובת: LAITMAN.HUI@MAIL.RU