השתקת עדויות: מדוע לא הייתה חקירה מלאה של לייטמן

תחקיר בני ברוך · נקודת כניסה · חלק 4 מתוך 4

המתלוננת הזרה שTheMarker סימן כ"ג" הייתה משתתפת לשעבר בקבלה לעם, שעזבה את התנועה לפני כמה שנים. היא פנתה למשטרת ישראל בדוא"ל עם תלונה על פגיעות מיניות מצד מיכאל לייטמן. קצין משטרה שלח לה אישור רשמי בכתב: התלונה הועברה למחלקת החקירות. אחר כך לא קרה דבר. המשטרה נזכרה בקיומה של התלונה רק לאחר פניית המערכת. במחלקת החקירות לא הצליחו למצוא את הפנייה עצמה; היה צריך להציג להם את מכתב האישור שהם עצמם שלחו.

אילנית עזרסקי הייתה קלינאית מתוך הקבוצה הפנימית של קבלה לעם בפתח תקווה. לפי תיאור TheMarker, משתתפי התנועה היו עבורה שכנים, מטופלים והורים של ילדים מאותה סביבה חינוכית. כמה נשים סיפרו לה על קשרים מיניים עם לייטמן שהוצגו כחלק מעלייה רוחנית. היא רצתה לדבר על כך בתחקיר של כאן 11, אך נסוגה לאחר הודעה שמשפחתה תורחק ממסגרות הקבוצה. בספטמבר 2022, בבית משפט השלום בבת ים (השופט עזריה אלקלעי), היא העידה תחת שבועה: בפגישה אישית שאלה את לייטמן על קשרים אינטימיים לאחר שסיפרה לו על התלונות; לדבריה, תחילה הכחיש, אחר כך הודה וצחק כשאמרה לו: “לך לטיפול, יש לך בעיה”.

בפרסום מ-8 באוגוסט 2025, TheMarker מציג את הפרק הזה כחלק משרשרת רחבה יותר: שלוש נשים חיו מחוץ לישראל, אחת לא חתמה על תצהיר אחרי קשר עם אנשי התנועה, ומומחית קלינית נסוגה תחת לחץ. אף קו לא הביא לחקירת לייטמן.

מתלוננות נגד "קבלה לעם"

א׳
העידה על מערכת של יחסים אינטימיים עם מיכאל לייטמן תוך שימוש במעמדו כמנהיג רוחני. עוד העידה כי חנוך מילביצקי הנחה אותה כיצד לשקר בבית המשפט כדי להכחיש קשר עם לייטמן, וכי מילביצקי עצמו תקף אותה ואנס אותה. מסרה עדות במשטרה.

ב׳
חתמה על הצהרה המתעדת כיצד לכאורה אולצה להיכנס לקשר אינטימי עם לייטמן תוך שימוש במעמדו כמנהיג רוחני. הסתירה את ההצהרה ואת הראיון שנתנה בנושא בעקבות איומים שקיבלה לכאורה על חייהם של בני משפחתה בחו"ל. המשטרה ניסתה לחקור, אך ב׳ לא שיתפה פעולה.

ג׳
הגישה תלונה על מערכת של יחסים אינטימיים עם לייטמן ועם בכירים אחרים ב"קבלה לעם" תוך שימוש בסמכותם הרוחנית. פנתה למשטרה כדי למסור עדות, אך המשטרה מעולם לא פנתה אליה כדי לגבות עדות.

ד׳
העידה כי בכירים בקבוצה ניצלו מצטרפים חדשים תוך שימוש במעמדם כבעלי יכולות רוחניות לכאורה, וכן על מקרים שבהם ראתה את לייטמן מלטף את ישבנה של משתתפת בקבוצה בפומבי. ויתרה על כוונתה להגיש הצהרה בנושא לאחר פגישה עם מילביצקי ואחרים. המשטרה לא חקרה.

ה׳
עובדת סוציאלית קלינית שהעידה כי מטופלות שלה סיפרו לה על קשרים אינטימיים עם לייטמן בעת שהיה המורה הרוחני שלהן. במשך זמן מה נמנעה מלחשוף את מה שנודע לה על רקע איומים להוציא את משפחתה, כולל בתה הקטנה, ממסגרות "קבלה לעם". המשטרה לא חקרה.

תלונות שלא נעו מעצמן

הנפגעת “א” סיפרה בפומבי על אלימות מינית מצד מילביצקי ומצד לייטמן. בפועל, דווקא הקו שקשור לחבר הכנסת קיבל מהלך נראה לעין: הוא נחקר. ההאשמות נגד ראש התנועה לא הובילו לפעולות דומות.

הפער הזה - חקירה נגד מילביצקי בלי מהלך מקביל ביחס ללייטמן - הודגש בנפרד בחומרים של TheMarker מ-27 ביולי 2025 ושל TheMarker מ-8 באוגוסט 2025. בלב הסיפור עומד גורלן השונה של התלונות: חלקן זזות, אחרות נשארות בשולי החקירה.

בפרשת אהרון אפלבאום מסרו משתתפות לשעבר עדויות כתובות על ניצול מיני, לחץ וניסיונות לסכל פרסום מידע. חלק מן העדות הסכימו תחילה לדבר - ואז נעלמו מן ההליך. בתיאור המשפטי של העין השביעית מ-23 בינואר 2023 דיבר העיתונאי גור מגידו על המתלוננת “ק.” וטען שראה ראיות לאיומים, לרבות הודעות עם כתובות של בני משפחתה. כאן הפרק הזה חשוב לא כסיפור נפרד של אפלבאום, אלא כדוגמה מוקדמת: עדות יצאו אל הליך חיצוני ואז נעלמו ממנו.

העדה “ר”, שהתכוננה לחתום על תצהיר על הפרות שראתה במעגל הפנימי, כתבה לעורך הדין כרמל פומרנץ ערב החתימה שבני ברוך יצרו איתה שוב קשר והציעו פגישה עם חנוך, פרובוז ומושי. היא שאלה: “מה דעתך - זו מלכודת?” התצהיר לא נחתם.

כיסוי מוסדי. המידע לא נעצר רק באיומים סמויים. הוא נתקע גם בתוך הארגון עצמו. באותו בית משפט בספטמבר 2022, אצל השופט עזריה אלקלעי, העידה טהל שדמון, מנהלת משאבי האנוש של בני ברוך והאחראית הרשמית למניעת הטרדה מינית בתנועה. עורך הדין יובל יועז שאל אותה ישירות מה בדיוק עשתה, כבעלת תפקיד, כדי לבדוק את ההאשמות החמורות נגד לייטמן. בחקירה נגדית שדמון נאלצה להודות: “לא עשיתי כלום”.

אישורים ממומחים. בינואר 2023 גם מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין, אישרה בפומבי את הדפוס בבית המשפט. היא העידה על סיפור בן שעות רבות שמסרה הנפגעת “ק” בשנת 2016: לפי אותו סיפור, לייטמן השתמש בסמכותו הרוחנית כדי לכפות עליה קשר. ליכטנשטיין הוסיפה: “הפגיעה בנשים נגרמת לא רק בידי לייטמן עצמו… ההתנהגות שלו מחלחלת גם לגברים אחרים בקהילה”.

אולסיה, משרד גלמן וליווי משפטי

בסיפורה של אולסיה הלחץ קיבל שמות, עורך דין והליך. כאן היא חשובה כדוגמה לאותו פער: עדותה נכנסה לקו החקירה סביב מילביצקי, אך לא הפכה למהלך מלא נגד לייטמן. הכרונולוגיה המלאה מובאת בחומר הנפרד.

למה “הסכמה” לא עובדת כאן כמושג

בעדויות שונות חוזר אותו סדר: גברים מן “המעגל הפנימי” נשאו מעמד רוחני מיוחד, וקרבה מינית אליהם הוצגה כחלק מן הדרך הרוחנית. סירוב פורש כהפרת היררכיה.

בעדותה של מונה, בעדותה של קטיה סוחובה ובסיפורה של אולסיה זה נראה מצדדים שונים: קודם שנים של תלות, עבודה ושפה רוחנית, אחר כך מעגל קרוב שבו סירוב נחשב להפרת היררכיה. בתמונה החקירתית הכוללת, החשוב אינו הביוגרפיה המלאה של כל אישה, אלא הרגע שבו דבריהן הגיעו לבדיקה חיצונית.

הנפגעת “א” ניסחה את הדפוס הזה בראיון לערוץ 12 במשפט אחד: “הוא בנה יחסים אישיים עם כל אישה כדי להגיע להארה רוחנית”. בניסוח הזה אין כפייה במובן המשפטי. בדיוק שם מתחילה הבעיה עבור החקירה.

מבנה עם כיסוי פוליטי

קבלה לעם אינה קבוצה מקומית. הפקת מדיה, תרגום, דרישות כספיות וקשרים פוליטיים חיצוניים יצרו סביבה שבה תלונה לא נתקלה באדם אחד, אלא במערכת הגנה מאורגנת.

חוסר המעש של המשטרה נראה חד במיוחד על הרקע הזה: תלונות הוגשו נגד גוף שיש לו משאב מדיה, משמעת פנימית ונציגים בפרלמנט.

דמותו של וינוקור מוציאה את הסיפור הזה מעבר למעגל הדתי הפנימי. כאשר אדם בעל מעמד אקדמי וניהולי מופיע בפרסומים על לחץ אפשרי על נפגעת, הליווי המשפטי של התנועה כבר אינו נשאר בתוך קהילה אחת. הוא נוגע גם באוניברסיטאות, בתפקידים ציבוריים ובמוסדות אמון חיצוניים.

11 באוגוסט 2022. עמרי מניב. עדותה של “א”

ב-11 באוגוסט 2022 תיעד בפומבי עיתונאי ערוץ 12 עמרי מניב: לפי דברי הנפגעת “א” ורפאלי, מילביצקי הדריך עד למסור עדות שקר בבית המשפט, והארגון שהוא ליווה משפטית גייס אלפי חברי מפלגה להשפעה פוליטית. חודש לאחר מכן, ב-5 בספטמבר 2022, בני ברוך לא תבעה את א., את מניב או את News 12. היא הגישה תביעה על סך 2.87 מיליון שקלים נגד רפאלי - מאבטחו לשעבר של לייטמן, שאישר את גרסתה בשידור.

עדותה של הנפגעת “א”, שהועברה למניב, נתנה לחקירה תנופה חדשה. בקיץ 2024 יצאה משלחת חוקרי להב 433 למוסקבה וגבתה ממנה עדות; בקיץ 2025 נחקרו מילביצקי, עורך הדין צבי גלמן ואלי וינוקור - אנשים הקשורים ללחץ על עדות ולליווי המשפטי של משברי התנועה.

לייטמן לא נחקר.

כמה נפגעות, גם בפומבי, נקבו בשמו ישירות. עמדת המשטרה הרשמית: חומרים ישנים נבדקו ונסגרו, מידע חדש נבדק בנפרד.

מילביצקי, גלמן ווינוקור נחקרו. הקו סביב מנהיג התנועה נשאר בלי מהלך דומה. סיפורה של אולסיה והחקירות סביב גלמן ווינוקור חשובים כנקודה שבה רואים כיצד תלונה נכנסת - או לא נכנסת - להליך משפטי.

בפומבי נקבו בשמו של לייטמן לפחות שלוש - קטיה, מונה, אולסיה. יחד עם עדות שעדויותיהן הופיעו בהליכים פליליים או בתחקירים עיתונאיים - “ר”, אילנית יזרסקי ואחרות - מספר המקרים המתועדים מגיע לפחות לחמישה.

בתשובת המשטרה הרשמית שנמסרה לTheMarker, נאמר: חקירת 2018 הושלמה, החומרים הועברו לפרקליטות, והיא החליטה לסגור את התיק. לגבי המידע החדש מתבצעת “בדיקה”. עם אף אחת מחמש הנשים המשטרה לא יצרה קשר ביוזמתה.

התחקיר הזה נמשך. אם יש בידיכם מידע הקשור לאירועים האלה, או אם הייתם בעצמכם משתתפים או עדים - אפשר ליצור איתנו קשר.