קטיה סוחובה נגד לייטמן: "רק חיכיתי שזה ייגמר"

חקירת בני ברוך · נקודת כניסה · חלק 1 מתוך 4

בשנת 2014 מיכאל לייטמן, לפי עדותה החתומה של קטיה סוחובה, ניצל את אמונתה בו כ"צינור היחיד אל הבורא" כדי לגרום לה לשכב איתו. קטיה כתבה: “זה היה מגעיל בשבילי. רק חיכיתי שזה ייגמר”.

קטיה חתמה על העדות בשמה המלא. כתובת האימייל שלה katia.soukhova@gmail.com, מספר הטלפון +33652447883 והפרופיל שלה עם ביקורות ב-Google Maps — פתוחים לכול.

את עדותה העלתה קטיה על הכתב וחתמה עליה בנוכחות עורך דין. זוהי עדות חתומה ראשונית מגוף ראשון: כל טענה כבדה שלהלן עומדת תחת המסגרת “לפי העדות החתומה”. המקור בעברית. המסמך לא הוגש לבית המשפט: אחרי איומים עליה ועל משפחתה סירבה קטיה להעיד נגד לייטמן.

2011. צרפת. רכזי דואייב

לפי העדות החתומה, בשנת 2011 בצרפת נרשמה קטיה לקורס למידה מרחוק של בני ברוך. שיעורי הבוקר והעבודה בקבוצה דחקו כל דבר אחר. את האמונה שעליה נשען אחר כך הכול היא לא המציאה — לימדו אותה: לייטמן לימד שאת הבורא מרגישים רק דרך בני ברוך, וכל דבר לא תקין שאדם בתוכה מבחין בו הסביר כפגם במי שהבחין בו. מאוחר יותר, בשיחות אישיות, הוא, לדבריה, אמר: “אני רק מי שיביא אותך לבורא”. לפעמים ביתר חדות: “בלעדיי לא תוכלו להרגיש את הבורא”; “אני נמצא בתוכך כיוון שאני ברמה הגבוהה יותר רוחנית ואת תוכלי להרגיש את הבורא רק באמצעותי”. המשמעות, כותבת קטיה, הצטמצמה לדבר אחד: הדרך להארה עוברת רק דרכו, ועליה “לשרת אותו ולבטל את עצמי בפניו”.

רכזי הקבוצה האירופית, בני הזוג — ז’אק דואייב ונועם דואייב, הטילו עליה תרגומי ספרים, הזנת תכנים לאתרים ועבודות נוספות למען הכת — הכול בהתנדבות. הקבוצה הפכה למשפחתה של קטיה, והשירות למטרותיה — לשירות הבורא. מנגנון ההישאבות — בחומר על הכניסה למערכת.

הקונגרס של 2014. מים מינרליים ומעמד מיוחד

ב-2014 הגיעה קטיה לישראל לקונגרס “הזוהר”. את לייטמן אישית לא הכירה, אך כבר העריצה אותו כמורה רוחני.

בדירתו בפתח תקווה סימן לה לייטמן בהנהון לעמוד לתצלום קבוצתי. לפני הקונגרס האירופי הבא הודיע הרכז לקבוצה: קטיה היא עוזרתו האישית של הרב. לייטמן בחר בה לפי תצלום; לפי העדות, הדבר אומת לקטיה פעמיים: אותו רכז סיפר לה שהרב ביקש לראות את תמונתה ולאחר מכן אישר את מינויה כעוזרת, ובקונגרס חזרה על כך באוזניה אשת הרכז. היא הכינה את שולחנו ואת הקוטג’ שלו, הביאה תה, יוגורט ומים מינרליים מסוג מסוים. כל דרישה שלו, כותבת קטיה, היו ממלאים: ראו בו את מי שיחבר את האנושות אל הבורא.

אריה מקרביץ’ מסביר את הכללים

לאחר שיעור הערב קרא לייטמן לקטיה לחדרו בתואנה של שיחה על קבלה. היא נבהלה מכוונותיו ולא הגיעה. למחרת בבוקר, כשהציעה לו קפה, השיב לייטמן בחדות: “אני לא צריך שום דבר ממך!” — ודרש שאישה אחרת תכין לו קפה.

שומר הראש והעוזר אריה מקרביץ’ פנה איתה להליכה והסביר: הוא נשוי, אך לפעמים אישה אחרת מוצאת חן בעיניו, וזה בסדר. לדברי קטיה, זה היה רמז: גם יחסי מין עם לייטמן הנשוי — נורמה. לייטמן, הוסיף מקרביץ’, בחר בה כעוזרת לפי התצלום ומעדיף בלונדיניות. על דבריה שהיא נשואה, הוא לא השיב. בערב הורה לה מקרביץ’ להביא את המתנות לרב אל חדרו בלילה. קטיה דפקה בדלת כה בשקט שלא ישמע; למחרת בבוקר טס לייטמן לישראל. את הכללים לא הסביר לה לייטמן, במקומו עשה זאת שומר הראש — והסביר מראש.

פתח תקווה. שיחות לילה. חום

לאחר הקונגרס התקשר לייטמן לקטיה בסקייפ וכתב לה על תכונות רוחניות מיוחדות. בקיץ 2014 הגיעה כמתנדבת למרכז בני ברוך בפתח תקווה. בסביבות השעה אחת בלילה, מיד לאחר נחיתתה, לייטמן, כותבת קטיה, התקשר וזימן אותה אליו מיידית. לבעל הדירה שהסיע אותה למרכז הוא הסביר שכעת עליו ועל קטיה “לעבוד”. בדירה נגע בה לייטמן וניסה לנשקה; קטיה הדפה אותו. למחרת שוב שידל אותה למין — היא סירבה.

לאחר הסירוב, כותבת קטיה, נע לייטמן בין התעלמות מוחלטת לרוך פתאומי: “הוא הבין שאני מכורה אליו”. כשחזר מסוצ’י, קרא לה למשרד שבדירתו ואמר במפורש שהוא רוצה לשכב איתה. קטיה הציעה לעשות לו עיסוי במקום זאת. “את חושבת שיש לי בעיה עם נשים?” — שאל, והוסיף שכבר עשרים שנה אינו חי עם אשתו. על דבריה שהיא נשואה וקשר מחוץ לנישואין אסור עליה, הוא צחק: “אנחנו לא נתחתן”. לייטמן טורפני וציני: את עוזרתו בחר לפי תצלום, ואת התלמידה הנשואה, שהוא עצמו שכנע שרק דרכו מגיעים אל הבורא, שידל למין.

באותה עת, כותבת קטיה, המחשבה על זעמו והתעלמותו של לייטמן הפכה לבלתי נסבלת: בגופה ראתה קורבן למורה הרוחני. “כתוצאה מהמצב הפסיכולוגי בו הייתי שרויה, הסכמתי לשכב אתו”, נכתב בעדות.

את האירוע היא מתארת ללא כחל וסרק: “קיימנו יחסי מין. זה היה מגעיל בשבילי. רק חיכיתי שזה ייגמר”. לייטמן שכנע אותה לא להשתמש בקונדום: “אל תדאגי, את לא תיכנסי להריון”. למחרת קרא לה שוב. זקפה, לדברי קטיה, לא הייתה לו; הוא דרש מין אוראלי, ולאחר הסירוב התרגז וגירש אותה. חום, קפיצת לחץ דם, יומיים במיטה. במקום שבועיים היא טסה בחזרה כעבור עשרה ימים. לייטמן לא יצר איתה קשר שוב.

את הערכתה מנסחת קטיה בעצמה: “במחשבה לאחור, אני מרגישה שהוא כפה עליי לעשות כן תוך שימוש במניפולציות פסיכולוגיות, ושהוא ניצל את האמון שהיה לי בו”.

לאחר מכן. איומים. שתיקה

בשובה הייתה קטיה שבורה: הנפגעת פחדה להישאר לבדה וביקשה מבעלה שלא יעזוב. מחשבות אובדניות חזרו ובאו. להפריד בין הקבלה לבין האדם שאותו, יחד עם חברתה, כבר כינתה “מפלצת” — היא לא הצליחה.

כעבור כעשרה ימים מאז חזרה, כתבה קטיה לאדם מבני ברוך שבו נתנה אמון: היא הכירה את לייטמן מקרוב, ורואה בו מפלצת. הוא שאל אם הדבר קשור למין, וייעץ לה להתעלם, להמשיך בלימודים ו"לעבור את המחסום". כעבור כחודש, לאחר ששמעה שיעור של לייטמן, כתבה לו קטיה בעצמה שנדמה לה שחזרה לבני ברוך, ושאלה מה קרה ומדוע. לדבריה, הוא השיב שהוא שמח, מצטער על כל מה שקרה, שהכול קרה באשמתו, ומקווה שהם ישכחו הכול וימשיכו קדימה.

קטיה ניסתה לחזור לשיעורים ולתרגומים, אך להאמין בלייטמן בעיוורון כבר לא יכלה. הנתק החל בפוסט ביקורתי בפייסבוק: מחברו, מ’ בעדות, הראה לה — אפשר ללמוד קבלה גם בלי לייטמן.

עם יציאתה מהקבוצה כתבה קטיה: “הבנתי שכלל לא עבדתי עבור הבורא אלא עבור ארגון אינטרסנטי שמנסה לשלוט באנשים ובמיוחד עבור לייטמן שניצל את שאיפותיי הרוחניות על מנת להגשים את תאוותיו הגשמיות”.

האיומים על עדים נוספים של בני ברוך — בחומר נפרד. קטיה הייתה מוכנה לאשר את עדותה בבית המשפט. בסעיף האחרון של המסמך נכתב: פרטיה החסויים הודלפו בידי מי שביקשו לסכל את עדותה; איימו על חייה ועל חיי משפחתה, ולבסוף הצהירה שלא תעיד נגד מיכאל לייטמן.

העדות לא הגיעה לבית המשפט, והוא לא דחה אותה ולא בחן אותה, ומנהיג הכת לא נדרש להשיב עליה: הלחץ פעל לפני החקירה הנגדית. נותר הטקסט שנחתם בנוכחות עורך דין: קטיה האמינה ב"צינור לבורא", והגיעה למסקנה שניצלו את שאיפותיה הרוחניות. קטיה אינה היחידה: על סמכות רוחנית, הצדקה “רוחנית” למין ולחץ אחרי ניסיון לדבר מעידות גם מונה אנדרסן ואלסיה. שלוש נשים, שלוש עדויות — דפוס אחד.