קטיה סוחובה נגד לייטמן: "רק חיכיתי שזה ייגמר"

חקירת בני ברוך · נקודת כניסה · חלק 1 מתוך 4

בשנת 2014 מיכאל לייטמן, לפי עדותה החתומה של קטיה סוחובה, ניצל את אמונתה בו כ"צינור היחיד אל הבורא" כדי לגרום לה לשכב איתו. קטיה כתבה: “זה היה מגעיל בשבילי. רק חיכיתי שזה ייגמר”.

קטיה חתמה על העדות בשמה המלא. כתובת האימייל שלה katia.soukhova@gmail.com, מספר הטלפון +33652447883 והפרופיל שלה עם ביקורות ב-Google Maps — פתוחים לכול.

את עדותה העלתה קטיה על הכתב וחתמה עליה בנוכחות עורך דין. זוהי עדות חתומה ראשונית מגוף ראשון: כל טענה כבדה שלהלן עומדת תחת המסגרת “לפי העדות החתומה”. המקור בעברית. למשפט הוא לא הגיע: לדבריה, מידע חסוי עליה הודלף, איומים עליה ועל משפחתה החלו, והיא סירבה להעיד נגד לייטמן.

2011. צרפת. רכזי דואייב

לפי העדות החתומה, בשנת 2011 בצרפת נרשמה קטיה לקורס למידה מרחוק של בני ברוך. שיעורי הבוקר והעבודה בקבוצה דחקו כל דבר אחר. את האמונה שעליה נשען אחר כך הכול היא לא המציאה — לימדו אותה: לייטמן לימד שאת הבורא מרגישים רק דרך בני ברוך, וכל דבר לא תקין שאדם מבחין בו שם הסביר כפגם במי שהבחין. הדרך פנימה עברה דרכו לבדו.

רכזי הקבוצה האירופית, בני הזוג — ז’אק דואייב ונועם דואייב, הטילו עליה תרגומי ספרים ללא תשלום, הזנת תכנים לאתרים ועבודה ארגונית. הקבוצה הפכה למשפחתה של קטיה, והשירות למטרותיה — לשירות הבורא. מנגנון ההישאבות — בחומר על הכניסה למערכת.

הקונגרס של 2014. מים מינרליים ומעמד מיוחד

ב-2014 הגיעה קטיה לישראל לקונגרס “הזוהר”. את לייטמן אישית לא הכירה, אך כבר העריצה אותו כמורה רוחני.

בדירתו בפתח תקווה סימן לה לייטמן בהנהון לעמוד לתצלום קבוצתי. לפני הקונגרס האירופי הבא הודיע הרכז לקבוצה: קטיה היא עוזרתו האישית של הרב. היא הכינה את שולחנו ואת הקוטג’ שלו, הביאה תה, יוגורט ומים מינרליים מסוג מסוים. כל דרישה שלו, כותבת קטיה, היו ממלאים: ראו בו את מי שיחבר את האנושות אל הבורא.

אריה מקרביץ’ מסביר את הכללים

לאחר שיעור הערב קרא לייטמן לקטיה לחדרו כביכול לשיחה על קבלה. היא נבהלה מכוונותיו האפשריות ולא הגיעה. למחרת בבוקר, כשהציעה לו קפה, השיב לייטמן בחדות: “אני לא צריך שום דבר ממך!” — ודרש שאישה אחרת תכין לו קפה.

שומר הראש והעוזר אריה מקרביץ’ פנה איתה להליכה והסביר: הוא נשוי, אך לפעמים אישה אחרת מוצאת חן בעיניו, וזה בסדר. לדברי קטיה, זה היה רמז: גם יחסי מין עם לייטמן הנשוי — נורמה. לייטמן, הוסיף מקרביץ’, בחר בה כעוזרת לפי התצלום ומעדיף בלונדיניות. על דבריה שהיא נשואה, הוא לא השיב. בערב הורה לה מקרביץ’ להביא את המתנות לרב אל חדרו בלילה. קטיה דפקה בדלת כה בשקט שלא ישמע; למחרת בבוקר טס לייטמן לישראל. את הכללים לא הסביר לה לייטמן, במקומו עשה זאת שומר הראש — והסביר מראש.

פתח תקווה. שיחות לילה. חום

לאחר הקונגרס התקשר לייטמן לקטיה בסקייפ וכתב לה על תכונות רוחניות מיוחדות. בקיץ 2014 הגיעה כמתנדבת למרכז בני ברוך בפתח תקווה. בליל הגעתה זימן אותה לייטמן לחדרו, נגע בה וניסה לנשקה; קטיה הדפה אותו. למחרת שוב שידל אותה למין — היא סירבה.

לאחר הסירוב, כותבת קטיה, נע לייטמן בין התעלמות מוחלטת לרוך פתאומי. כשחזר מסוצ’י, קרא לה למשרד שבדירתו ואמר במפורש שהוא רוצה לשכב איתה. קטיה הציעה עיסוי במקומו. “את חושבת שיש לי בעיה עם נשים?” — שאל, והוסיף שכבר עשרים שנה אינו חי עם אשתו. על דבריה שהיא נשואה וקשר מחוץ לנישואין אסור עליה, הוא צחק: “אנחנו לא נתחתן”.

באותה עת, כותבת קטיה, המחשבה על זעמו והתעלמותו של לייטמן הפכה לבלתי נסבלת: בגופה ראתה קורבן למורה הרוחני. “כתוצאה מהמצב הפסיכולוגי בו הייתי שרויה, הסכמתי לשכב אתו”, נכתב בעדות.

את האירוע היא מתארת ללא כחל וסרק: “קיימנו יחסי מין. זה היה מגעיל בשבילי. רק חיכיתי שזה ייגמר”. לייטמן שכנע אותה לא להשתמש בקונדום: “אל תדאגי, את לא תיכנסי להריון”. למחרת קרא לה שוב. זקפה, לדברי קטיה, לא הייתה לו; הוא דרש מין אוראלי, ולאחר הסירוב התרגז וגירש אותה. חום, קפיצת לחץ דם, יומיים במיטה. במקום שבועיים היא טסה בחזרה כעבור עשרה ימים. לייטמן לא יצר איתה קשר שוב.

את הערכתה מנסחת קטיה בעצמה: “במחשבה לאחור, אני מרגישה שהוא כפה עליי לעשות כן תוך שימוש במניפולציות פסיכולוגיות, ושהוא ניצל את האמון שהיה לי בו”.

לאחר מכן. איומים. שתיקה

בשובה הייתה קטיה שבורה: הנפגעת פחדה להישאר לבדה וביקשה מבעלה שלא יעזוב. מחשבות אובדניות חזרו ובאו. להפריד בין הקבלה לבין האדם שאותו, יחד עם חברתה, כבר כינתה “מפלצת” — היא לא הצליחה.

כעבור עשרה ימים כתבה קטיה לאדם מבני ברוך שבו נתנה אמון: הכירה את לייטמן מקרוב, ורואה בו מפלצת. הוא שאל אם זה קשור למין, ויעץ להתעלם, להמשיך בלימודים ו"לעבור את המחסום". כעבור כחודש, לדברי קטיה, כתב לה לייטמן: הוא מצר, מודה באשמה, מקווה שהכול יישכח.

קטיה ניסתה לחזור לשיעורים ולתרגומים, אך להאמין בלייטמן בעיוורון כבר לא יכלה. הנתק החל בפוסט ביקורתי בפייסבוק: מחברו, מ’ בעדות, הראה לה — אפשר ללמוד קבלה גם בלי לייטמן.

עם יציאתה מהקבוצה כתבה קטיה: “הבנתי שכלל לא עבדתי עבור הבורא אלא עבור ארגון אינטרסנטי שמנסה לשלוט באנשים ובמיוחד עבור לייטמן שניצל את שאיפותיי הרוחניות על מנת להגשים את תאוותיו הגשמיות”.

האיומים על עדים נוספים של בני ברוך — בחומר נפרד. קטיה הייתה מוכנה לאשר את עדותה בבית המשפט. לפי עדותה, פרטיה החסויים הודלפו בידי מי שביקשו לסכל את עדותה; לאחר איומים על חייה ועל חיי משפחתה, היא סירבה להעיד נגד מיכאל לייטמן.

לאולם בית המשפט העדות לא הגיעה. בית המשפט לא דחה אותה ולא בחן אותה. את אותו הסדר תיארו מונה אנדרסן ואולסיה: סמכות רוחנית, הצדקה “רוחנית” למין, ולחץ אחרי הניסיון לדבר. זה בדיוק המנגנון: העד נעלם לפני החקירה הנגדית, ומנהיג הכת לא נדרש לתת את הדין.