עדותה של קטיה סוחובה: כיצד תלות רוחנית הומרה לכניעה מינית
עדותה של קטיה סוחובה (katia.soukhova@gmail.com): מכניקת הניצול המיני
חקירת בני ברוך · נקודת כניסה · חלק 1 מתוך 4
קטיה סוחובה חתמה בשמה המלא על עדותה על פגיעה מינית מצד מיכאל לייטמן. האימייל שלה katia.soukhova@gmail.com והטלפון +33652447883 זמינים לציבור; פעילותה בפרופיל Google Maps הציבורי שלה קלה לאיתור. משטרת ישראל מעולם לא פנתה אליה.
עדותה היא תיעוד כרונולוגי של הדרך שבה גישה לגוף נבנית צעד אחר צעד: מיצירת תלות ועד העברה אל המעגל הפנימי, שבו הפמליה מספקת למנהיג מגע פיזי, ואז מארגנת בידוד לאחר סירוב.
2011. צרפת. רכזי דואייב
לכידת הקורבן החלה בשנת 2011 בצרפת דרך ערוצי המדיה של בני ברוך. קורסים מרחוק ושידורים מקוונים העבירו את הדוגמה המרכזית: חיבור עם הבורא בלתי אפשרי ללא כניעה מושלמת למנהיג. כל מחשבה ביקורתית נחשבה להתדרדרות רוחנית.
המרת תשומת הלב לעבודה ללא שכר נוהלה בידי רכזי המעגל האירופי, בני הזוג ז’אק דואייב ונועם דואייב. קטיה הועברה למצב של שירות תשתיתי מתמיד: תרגומי ספרים, תוכן לאתר, לוגיסטיקה יומיומית. ככל שהשקיעה יותר שעות בעבודה חינמית, תלותה בארגון התחזקה. מנגנון דומה - שנים של עבודה חינמית כבסיס לתלות לפני כל מגע פיזי - מתואר גם על ידי מונה, שבילתה שש עשרה שנים בתוך המבנה.
הקונגרס של 2014. מים מינרליים ומעמד מיוחד
המעבר מן המעגל ההיקפי אל אזור הגישה הישירה התרחש בשנת 2014 בקונגרס בישראל. מצבה של קטיה בשלב זה התאפיין באידיאליזציה מוחלטת של לייטמן, שנבנתה על אמירותיו כגון: “אני היחיד שיוביל אתכם לבורא.”
במהלך ביקור בדירתו בפתח תקווה, לייטמן סימן לה לצאת מן הקהל לצילום קבוצתי. אחר כך מונתה לעוזרת אישית זמנית בקונגרס האירופי הבא. תפקידיה כללו שירות ישיר: קניית מים מינרליים מיוחדים, מזיגת תה, לוגיסטיקה במקום. דרך הגישה הפיזית הזאת והשליחויות השגרתיות, נוצר אצלה רושם של קרבה חריגה למנהיג, שהכניס אותה למצב של מוכנות מוחלטת לציית לכל דרישה.
אריה מקרביץ’ מסביר את הכללים
במהלך הקונגרס האירופי, אחרי שיעור ערב, לייטמן הזמין אותה לחדרו. היא לא הגיעה. בבוקר למחרת, כשניסתה לגשת אליו ולהגיש לו קפה, לייטמן הגיב בתוקפנות. ההוראה “לא לתת לה להתקרב אליו יותר” התפשטה מיד במעגל הפנימי.
באותו רגע הפמליה הופעלה. המאבטח והעוזר אריה מקרביץ’ הסביר לה בשלווה שלמנהיג הנשוי “יש זכות” לבחירה כזאת. הוא הוסיף שלייטמן בחר בה במיוחד מתוך תצלום ושהוא מעדיף בלונדיניות. האלימות נורמלה לחלוטין בתוך המעגל הפנימי: העוזרים פעלו כשותפים, מסירים מכשולים בקור רוח. קטיה מצאה את עצמה לכודה: סירוב פירושו לאבד את הקשר היחיד לבורא.
זו איננה טעות חד-פעמית של מתווך. אותה לוגיקה - מתווך שמנרמל את זכותו של המנהיג וממסגר סירוב כהפרה רוחנית - מתועדת גם בעדותה של מונה. נשים שונות, מדינות שונות, מנגנון אחד.
פתח תקווה. שיחות לילה. חום
השלב הסופי התרחש במטה בפתח תקווה. לייטמן הגביר את הלחץ באמצעות סדרת שיחות וידאו והזמנות לישראל, תוך שימוש בשיטת נדנדה רגשית - מתשומת לב מרוממת להתעלמות מוחלטת.
זימונים ליליים לדירה בפתח תקווה הסתיימו במגע מיני. כאשר קטיה ניסתה להסתמך על איסורים דתיים, לייטמן פשוט מחק אותם באמצעות סמכותו. היא לא התנגדה רק בגלל הפחד לאבד לצמיתות את הקשר שלה לבורא.
למחרת היא סירבה להמשיך. לייטמן גירש אותה מיד. כל הגישה שלה נשללה ברגע. עד הערב התפתח אצלה חום גופני קשה, ולאחר מכן ארזה את חפציה וברחה מן המטה בפאניקה.
לאחר מכן. איומים. שתיקה
עם חזרתה הביתה, נציג קבוצה שאליו פנתה לעזרה יעץ לה לא להתמקד במה שקרה ופשוט “להמשיך ללמוד”, תוך התייחסות למגע כמכשול רוחני. מאוחר יותר ניסה לייטמן להחזיר אותה באמצעות התכתבות, והציע “להמשיך הלאה” כאילו דבר לא קרה. לא הוצעה לה הגנה, אלא המשך לימודים.
השבר הגיע רק לאחר שקטיה מצאה ביקורת על התנועה בפייסבוק (האדם מזוהה כ-M.). בפעם הראשונה היא קיבלה נקודת מבט חיצונית, לא אינדוקטרינית, שהוכיחה שהדרך הרוחנית נפרדת מלייטמן.
כאשר קטיה התכוננה להביא את סיפורה למרחב הציבורי (במהלך עבודה עם העיתונאי רביב דרוקר), המידע דלף לקבוצה. איומים ניתכו על קטיה ועל משפחתה. מחשש לביטחונה היא נאלצה לבקש שהתיק לא יובא לבית משפט בישראל.
מה שקרה אחר כך לתלונתה מתאים לדפוס מתועד: תלונות שנתקעו במשך שנים - נושא המכוסה בחקירה נפרדת על השתקת עדויות. הסיפור של קטיה הוא אחד משלושה. מונה היא העדה השנייה עם אותו דפוס תלות. אולסיה היא השלישית: היא נאנסה גם על ידי לייטמן וגם על ידי חבר הכנסת חנוך מילביצקי. עדותה היא זו שיועץ ממשלתי חסם זמן קצר לפני המשפט.
קטיה חתמה על עדותה בשמה המלא. השאירה טלפון ואימייל. הצהירה על נכונות לדבר עם עיתונאי. המידע דלף לארגון לפני פרסום הכתבה. אחר כך באו איומים. משטרת ישראל מעולם לא פנתה אליה.
המשך קריאה: עדותה של מונה - המקרה המתועד השני של אותו דפוס: 16 שנים בתוך המבנה, כפייה באמצעות מתווכים ומסע הכפשה מאורגן לאחר העזיבה.
שתף את הסיפור שלך באנונימיות
כתבו לנו לכתובת: LAITMAN.HUI@MAIL.RU