הדרך פנימה אל כת לייטמן: 9 שלבי כפייה והכנעה

מיכאל לייטמן הציב את שיעור הלילה במרכז הכת והפך את הציות ללוח הזמנים להתקדמות רוחנית. בתצהיר שפורסם ב-Ynet ב-4 במרץ 2016, תיארה ״ילנה״ את שגרת בעלה לשעבר: השכמה ב-2:30, שיעור משלוש עד שש, שינה במכונית לפני העבודה, תורנויות התנדבות, שקט בבית משמונה. במשך חודשים אשתו וילדיו כמעט לא ראו אותו, והוא הסתמך על דברי לייטמן: לאישה מספיקות שבע דקות ביום.

לייטמן מסוכן כאדם העומד בראש הכת: שמו מצדיק משטר הגוזל מן המשפחה את האב ומשעבד את הבית ללוח הזמנים של המורה. באותו תיק פרסם Ynet באותה עת למעלה משלושים תצהירים נגדיים של חברי ״בני ברוך״, שהכחישו כל כפייה, תקנון סודי, מעשר, נתק מן המשפחה והתערבות לייטמן בחיים האישיים.

הסדר אחד: שיעור פתוח, משטר לילה, חובות, תשלומים, איסור על חומרים זרים, כנס עם בידוד — הכול במסווה של בחירה רוחנית מרצון.

שלב 1 — כניסה חינם

הכניסה אל לייטמן חינמית וללא מעבר לישראל. משתתף אנונימי לשעבר סיפר ל-A Mother in Israel כי נכנס אל הכת דרך האינטרנט: שידורים, אפליקציות מסרים, הורדת שיעור יומית. אחר כך — ביטול פגישות עם חברים ובני משפחה, שינה לפי אזורי זמן, נגן MP3 מבוקר עד לילה, אוזניות עם קולו של לייטמן במקום שינה.

בפרסום בלוג אחר ב-A Mother in Israel מובאים קולות: זוג שנמשך למקום משום שלא התנגדו למוצאו הלא-יהודי של הבעל, ותושבת קריית מטלון ״פ.״ — על מי שעבר להתגורר קרוב יותר למרכז בפתח תקווה. הכניסה זהה, יומיומית.

שלב 2 — הסרת החסם הדתי

לייטמן מוכר תורה מיסטית כמדע. העין השביעית מתאר את הקבלה שלו כמסלול ״רוחני-מדעי״ אוניברסלי ליהודים ולא-יהודים, לדתיים ולחילונים. למצטרף החדש מובטחת שיטה להכרת העולם, לא אמונה.

החסם הוסר. משתתף מקוון לשעבר נזכר: לתלמידים הוצע לא לשנות עבודה, לבוש והרגלים. ובסדר יומו כבר עמדה נקודת חובה — שיעורו של לייטמן.

שלב 3 — ריכוז הסמכות

התואר ״רב״ ליד שמו של לייטמן הוא כלי סמכות: על מה הוא מבוסס, מפורט במאמר על הפסאודו-מקובל. ב-2009 האשים מחבר טור בהעין השביעית את הטלוויזיה: את לייטמן הציגו ללא שיח נוקב על האידאולוגיה המשיחית ומבנה הכת בסביבה.

ספקות מושתקים בנוסחה ״אמונה למעלה מדעת״ — כך זכר המשתתף המקוון האנונימי. כיצד סמכותו של לייטמן נהפכת לזכות לנהל את התלמיד, מנותח במאמר ״הבורא מדבר דרך המורה״.

שלב 4 — לוח הזמנים כחובה

ב-2006 הפיץ חבר במעגל הפנימי את ״תקנון לחברי בני ברוך״. על פי תחקיר אורי בלאו ב-Haaretz, לא ביקשו מהנמענים לחתום עליו, אך חברי עבר אמרו לעיתון: התוכן שיקף בעיקרו את הפרקטיקה דאז. נציג ״בני ברוך״ אביהו סופר הכחיש: המסמך מעולם לא היה תקנון רשמי, מקובל, מחייב או מיושם של הכת.

המסמך עצמו, המוצג במלואו באתר, קונקרטי לחלוטין: שיעור הבוקר חובה יומיומית, שגרת החול בדיוק מ-3:15 עד 06:00, על היעדרות להודיע מראש, שקט מוחלט, לא לצאת מן האולם למעט לשירותים, מאחרים — לאולם השני.

Haaretz צפה במשטר זה מבחוץ: 2:15 לפנות בוקר, נהירת גברים למרכז, כרטיסי נוכחות מגנטיים, כמאתיים משתתפים; עשר דקות לאחר תחילת השיעור התקשר האחראי אל הנעדרים, סיפר חבר הכת לשעבר, השיעור התקיים 365 ימים בשנה. ז’יגיילוב בעדות לתוכנית נוצרית-אורתודוקסית תיאר את ניסיונו: כשנתיים בלילות בין שתיים לחמש, שעה וחצי שינה לפני העבודה, ובישראל — תלמידים הנרדמים בשיעורים.

שלב 5 — הקבוצה כלחץ

אותו מסמך מקצה לכל משתתף תפקיד בכת: תורנויות, הפצה, אירועים, סעודות, מרכז; מי שנותר ללא תפקיד מוצא תפקיד חדש מיד. והמשתתף מבקש מראש מחבריו לא להתחשב בטיעוניו ב״נפילה״, הגיוניים ככל שיהיו, ולהחזיר אותו לשיעורים, לשבתות, לאסיפות.

התקנון חודר לנישואין ולמשפחה: בין החובות ״להיות נשוי״, בהערה דברי לייטמן שגבר לא נשוי ״אינו יכול להתקדם״. נדרש לשוחח עם האישה על חיי החברה, ללמוד איתה פעם בשבוע, להקדיש למשפחה ערב אחד ולקנות פרחים לשבת.

התצהירים שפורסמו ב-Ynet מראים את המחיר האנושי של הנורמה. מקסים דיאמנדי טען: לאחר לחץ סביב נישואין עודד אותו לייטמן להתחתן עם משתתפת שהוצעה לו — היא מתאימה לו; חתונה כעבור חודשיים מההיכרות, גירושין כעבור עוד חודשיים. בנימין קוגן כתב כי לפני החתונה ביקש את רשותו של לייטמן. ב-2022 נשמעה אותה טענה גם מחוץ לשבועה: במכתב מטעם בנימין ״בוקה״ רפאלי שצורף לתביעת ״בני ברוך״ נגדו, טענו עורכי הדין מאיר אברהם ויגאל דוד כי קיבל הוראה להינשא למשתתפת של הכת ולאחר מכן להיפרד ממנה (News1). הכפייה לנישואין אינה נשענת על קול יחיד: תצהירים מ-2016, מכתב עורכי דין מ-2022, תקנון שבו חובת הנישואין נסמכת על דברי לייטמן עצמו. באף אחד מהטקסטים הללו ההחלטה על הנישואין אינה שייכת לתלמיד שמתחתן.

שלב 6 — תשלום וזמן מושקע

מעשר חודשי ותשלומים לאחזקה ולמזון — המסמך מגדיר כחובות המשתתף, ובמקרה של בעיה כלכלית שולח למחלקת הסעד. A Mother in Israel מביא את תגובת לייטמן לטענות חברי העבר: המעשר 10%, ״כמו בכל בית כנסת קהילתי בבני ברק״. הם עצמם קבעו שם קרוב יותר ל-20%: ויכוח בין שני צדדים בפרסום בלוג יחיד.

בתצהיר שפורסם ב-Ynet, מסרה ״ילנה״: בעלה העביר מדי חודש עשירית משכרו, ולאחר מכן תרם בעצמו 40 אלף שקלים במזומן לערוץ 66. היא התנגדה, אך ״לא היה עם מי לדבר״.

התשלום הוא חובה אישית בתוך המשטר; חשבונות, עמותות, נכסים וגיוס כספים מנותחים בחומר על הכסף והשליטה.

שלב 7 — סגירת מעגל המידע

המסמך אוסר כיוון ״רוחני״ אחר, חומרים שאינם מקובלים בכת, רב אחר וספרות זרה במרכז, למעט לצורכי הפצה. מי שהבחין בהפרה חייב לדווח לוועדת החברה או לבית הדין; מי ששתק — שותף לעבירה.

כלפי חוץ — מסנן שני: וידאו, הקלטות וטקסטים מעבירים רק אחרי עריכה וצנזורה, ובשם ״בני ברוך״ משתמשים בפומבי רק המורשים לכך. הכת מחליטה מה המשתתף קורא ומי מדבר בשמה. תחת שמות זרים היא מדברת בעצמה, בצוות של מגיבים ברשת. מקסים דיאמנדי, בתצהיר שפורסם ב-Ynet, תיאר את המשימה: תגובות בהגנה על לייטמן ו״בני ברוך״ בשמות בדויים, בהנחיית מחלקת ההפצה; מאוחר יותר הדריך צוות של כ־שבעים מתנדבים, ״כיצד לכתוב טוקבקים מבלי להסגיר את השתייכותם לקבוצה״. ההנחיות ״הפצת חוכמת הקבלה באינטרנט״, שהגיעו להארץ, קובעות את אותו הדבר: לא להזדהות בשם האמיתי ולעולם לא לכתוב מטעם ״בני ברוך״ או הרב לייטמן.

שלב 8 — הכנס כמודל של משטר

תקנון כנס הערבה עוסק באירוע אחד, לא בשגרת היומיום של הכת. התאריך המדויק לא נקבע; הכניסה פתוחה עד חצות ה-23 בפברואר 2012. המשתתף מפקיד טלפון, מחשב נייד ונגן MP3, לן רק בשטח ולא חוזר לאחר יציאה.

אף שורה בתקנון ערבה 2012 אינה קושרת את הכנס לרכישת הבניין. הגיוס מתועד בסרטון הרשמי «Bnei Baruch asking» מנובמבר 2013: התלמיד שמעון כרמון מוביל את המצלמה במטה וקורא לשותפות בשם ״בני ברוך״: ״לקנות, לא לשכור״, ״אנו מבקשים מכם להיות שותפים״, ״אין לנו זמן״.

בפנים — שקט, צעדה משותפת, תורנויות במטבח, באבטחה, בשירות. על המשתתף מוטלת חובת ציות מלא ל״שוטרים״ הממונים, לא להשמיע ״אפילו חצי מילת ביקורת״ ולבטל את עצמו בפני החברים. תחליט ההנהלה שהתנאי הופר — המשתתף עוזב מיד על חשבונו, יחד עם הערב.

לייטמן עצמו נתן הסבר רוחני ללחץ הזה בשיעור מ-27 בינואר 2012: החברה צריכה ללחוץ ולחייב את האדם עד שיזעק שהוא רוצה ״להיוולד״. לצד זה במסמך — בידוד פיזי, פיקוח, ענישה קולקטיבית. תמצית ההכנעה של הכת.

שלב 9 — שתי מציאויות

ארבעה מקורות, בלתי תלויים זה בזה, מניבים אותו רצף בדיוק: הבלוג של משתתף מקוון אנונימי עם שידורי לילה ודחיקת המשפחה, תצפית Haaretz מחוץ למרכז עם רישום מגנטי ושיחות לנעדרים, תצהירים בשבועה שפורסמו ב-Ynet, ושני תקנונים עם חובות וסנקציות שנכתבו בתוך הכת עצמה. בתקנונים עצמם נותרים משטר הלילה, המעשר, סינון המידע והבידוד הפיזי.

מבחוץ — שיעורים בחינם ומילים על אחדות. בפנים: לוח זמנים, תפקיד מוגדר, תשלומים, דיווחים, איסור על חומרים רוחניים זרים. תלונה אישית הולכת במסלול פנימי נפרד: מקרה אחד — בהתכתבות ״איך ממשיכים לחיות?״.

לאן הולך המנגנון הזה

המשמעת הפנימית קיבלה מוצא פוליטי: שמות, תפקידים, התפקדות ל״ליכוד״ והצעת חוק על 50 מיליון שקלים מנותחים במאמר פוליטי נפרד.

אחרית דבר

שפלותו של לייטמן ניכרת ברצף עצמו: אדם מגיע בעבור שיעור חינם, והכת משאירה לו השכמה באישון לילה, תפקיד מוקצה, מעשר, מידע מסונן וחברים שהורשו מראש שלא להאמין לטיעוניו.