הצעת החוק של 50 מיליון ורשת בני ברוך בכנסת

בעמוד הראשון של הצעת החוק מס’ 1936/25/פ מופיעות שלוש חתימות: חנוך מילביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי. המסמך נקרא “על הרשות הלאומית לאיחוד העם” ומבקש כ-50 מיליון שקלים בשנה מתקציב המדינה למענקים חינוכיים וחברתיים. כפי שכתבה העין השביעית, בנוסח הראשון הופיעו לצד מילביצקי גם יואב קיש ויואב גלנט; לאחר שמונו לשרים הם הוצאו ממנו מסיבה טכנית.

מילביצקי הוא אחד החותמים ועורך דין לשעבר של בני ברוך; הביוגרפיה המשפטית-פוליטית הרחבה שלו נפרדת. כאן הוא חשוב כחבר כנסת שמחבר בין הארגון, הגנת המפלגה ויוזמה פרלמנטרית להקמת גוף תקציבי. לפי העין השביעית, מיד אחרי השבעתו לכנסת הוא הקליט סרטון לתומכים והציג את הגשת הצעת החוק כמימוש הבטחה שנתן בפריימריז.

הרקע הפוליטי נראה עוד לפני הצעת החוק. באוגוסט 2022 כתב TheMarker שמכתבים ופרסומים פנימיים הצביעו על התפקדות מאורגנת של אנשי “קבלה לעם” וקרוביהם לליכוד. Ynet החזיר ביולי 2025 את פרשת מילביצקי לקו הישן הזה: פרסומים קודמים תיארו ניצול, שליטה, האשמות מיניות נגד המנהיג וניסיון להרחיב השפעה פוליטית דרך כניסה מאורגנת לליכוד.

לאחר ההודעה על קידום מילביצקי לראשות ועדת הכספים של הכנסת, Haaretz, Davar, Ynet, The Jerusalem Post וTimes of Israel תיעדו בנפרד את הגנת המפלגה ואת המחלוקת סביב המינוי. Times of Israel דיווח שהליכוד תקף את היועצת המשפטית לממשלה והציג את החקירה כניסיון לסכל את המינוי. הוועדה שעליה דובר היא ועדה שמחלקת תקציבים ומשאבים של המדינה.

המינוי נסגר במספרים, לא בסיסמאות. ועדת הכנסת המליצה על מילביצקי ברוב של 9 מול 6, ואז ועדת הכספים אישרה את המינוי ברוב של 10 מול 7. The Jerusalem Post ציין שמילביצקי עצמו לא נכח בדיונים ובהצבעות האלה: באותו זמן הוא כבר ניהל ישיבה של ועדת הכספים כממלא מקום זמני. המינוי תואר גם כזמני: התפקיד אמור היה לחזור למשה גפני אם יחזור לקואליציה אחרי המשבר סביב חוק הגיוס לחרדים.

אוניברסיטת חיפה: עתודת כוח אדם עם תעודות

בשנים 2015-2016 נפתחה באוניברסיטת חיפה תוכנית ייעודית. האדריכל המוסדי שלה היה גבריאל מלכה. בצוות ההוראה היו אלי וינוקור, רונן אביגדור, גיא יצחקוב ומילביצקי עצמו, אז עדיין לא חבר כנסת.

לפי עדויות של סטודנטים לשעבר, הקורס פעל כמסגרת סגורה: חומרי לימוד ותשובות מוכנות עברו ממחזור למחזור. המחזור הראשון, שבו למד שימי ריין, הניח את הבסיס למחזורים הבאים. בתוך כמה שנים הוציאה התוכנית כ-500 אנשים עם תעודות ישראליות רשמיות, שנותנות זכות פורמלית לעבודה בתפקידים מדינתיים בתחומי החינוך והרווחה.

חמש מאות בעלי תעודה מתוך אותה סביבת לימוד אינם חשובים כשלעצמם. הם נעשים חשובים כאשר לידם מופיעה הצעת חוק למענקים עבור פרויקטים חינוכיים וחברתיים.

שאלת העדויות והעצירה שלהן נדונה בחומר נפרד. כאן חשובה שרשרת אחרת: תעודות, משרד ממשלתי, בסיס מפלגתי ויוזמה למימון מדינתי.

דובר מן המחזור הראשון

בין בוגרי תוכנית חיפה היה שימי ריין, משתתף במחזור הראשון. בהמשך הוא נעשה דוברו של שר החינוך יואב קיש - המשרד שממנו תלוי אישור מענקים חינוכיים.

הקריירה של גלעד שדמון מתארת מסלול סמוך: אדם מאותו מעגל מופיע בנקודה אחרת של שירות המדינה. את השכבה המשפחתית וכוח האדם של שדמון עדיף לקרוא בנפרד; כאן היא נחוצה רק כדי להראות שהקו אינו מוגבל לחבר כנסת אחד.

חמישים מיליון שקלים

היוזמה הפרלמנטרית של מילביצקי מבקשת בסיס תקציבי שיכול לאפשר חלוקה קבועה של מענקים דרך המשרד הרלוונטי. בפרסום העין השביעית מ-18 בדצמבר 2024 צוין שהצעת החוק הוגשה בינואר 2023 ועד מועד הפרסום לא הובאה להצבעה; מילביצקי עצמו כבר הכיר בכך שקשה להקים גוף כזה בהצעת חוק פרטית, וקשר את מימוש הרעיון לתפקיד שר אפשרי בעתיד.

השרשרת מעשית: מילביצקי יוזם מאגר תקציבי בכנסת, ריין נמצא במשרד הרלוונטי, ובוגרי תוכנית חיפה מחזיקים בתעודות פורמליות לתחומי החינוך והרווחה. הבסיס הכספי הפנימי של התנועה מפורט בחומר על העמותות והדוחות; הרמה הבאה היא ערוץ תקציבי מדינתי.

רשת בלי פנים ציבוריות

התנועה אינה דורשת מפוליטיקאים הקשורים אליה להזדהות בפומבי עם הקהילה. לסיפור התקציבי חשוב דבר אחר: דמויות קשורות מפוזרות בנקודות מפתח של שירות המדינה ושל הפוליטיקה המקומית.

במישור הפוליטי מופיעים לידו חגית תלם, שלמה סיבוני ו**ערן שיוביץ**. סיבוני פועל בפתח תקווה - אותה עיר שבה נמצא המרכז האדמיניסטרטיבי של בני ברוך. פרופילי עזר של דמויות חוזרות נאספו בארכיון סביבת כוח האדם.

מה ההקשר משנה

טקסט הצעת החוק על “הרשות הלאומית” מנוסח כהצהרה על לכידות אזרחית. הביוגרפיות של החותמים ושל הדמויות הקשורות משנות את משקל המסמך.

מילביצקי לימד בתוכנית שהוציאה כ-500 מקבלי מענקים פוטנציאליים לעתיד, ניהל את ענייניה המשפטיים של הארגון, וכעת חתום על הצעת חוק להקמת גוף שיכול לחלק את המענקים האלה. ריין - בוגר המחזור הראשון של אותה תוכנית - יושב במשרד הרלוונטי. חגית תלם, שיוביץ וסיבוני מצביעים על קשרים עירוניים ומפלגתיים ליד אותו מעגל.

הצעת החוק על 50 מיליון שקלים הוגשה לכנסת. לאחר מכן מילביצקי קיבל את תמיכת המפלגה בעת קידומו לוועדת הכספים, למרות הסקנדל הציבורי והחשדות המשטרתיים שעליהם דיווחו כלי תקשורת ישראליים. כמה ימים אחרי החקירה Maariv הביא את תגובתו הפומבית: מילביצקי דחה את החשדות וטען שהוא מקבל תמיכה מראש הממשלה, משרים, מיושב ראש הקואליציה ומעמיתים בכנסת.

כך השרשרת הסופית נעשית קונקרטית: אנשים מסביבת התנועה, תפקידים מדינתיים, הצעת חוק, משרד מקצועי, ועדת הכספים, הצבעות 9:6 ו-10:7, הגנת מפלגה. לכן השאלה כבר אינה המוניטין של חבר כנסת אחד, אלא הגישה של סביבה מאורגנת לכספי מדינה.