הצעת החוק של 50 מיליון שקל: איך כת לייטמן נכנסת לכנסת בשביל תקציב

בעמוד הראשון של הצעת החוק מס’ 1936/25/פ מופיעות שלוש חתימות: חנוך מילביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי. המסמך “על הרשות הלאומית לאיחוד העם” מבקש מהמדינה כ-50 מיליון שקלים בשנה למענקים חינוכיים וחברתיים. את הנוסח הראשון חתמו גם יואב קיש ויואב גלנט — הם הוסרו אחרי שעברו לתפקידי שרים (העין השביעית).

מילביצקי הוא חותם ועורך דין לשעבר של הכת; הביוגרפיה המשפטית-פוליטית שלו נפרדת. מיד אחרי השבעתו לכנסת הוא הקליט סרטון לתומכים והציג את הגשת הצעת החוק כמימוש הבטחה שנתן בפריימריז (העין השביעית).

באוגוסט 2022 כתב TheMarker: מכתבים ופרסומים פנימיים הצביעו על התפקדות מאורגנת של אנשי “קבלה לעם” וקרוביהם לליכוד — על רקע עדויות שכבר פורסמו על ניצול ושליטה בתוך הכת ועל האשמות מיניות נגד מנהיגה.

את רמת התמיכה החיצונית תיעדה הכת בעצמה. לתביעה נגד רפאלי צירפה בני ברוך נספח ובו ציטוטים מהללים מפי פוליטיקאים מוועידת 22 בפברואר 2017: יולי אדלשטיין (“יישר כוח ענק”), ישראל כץ (“אני רוצה להודות לך כבוד הרב על כל מה שאתה עושה”), צחי הנגבי, יואב גלנט ואלי כהן מהליכוד, מרב מיכאלי ממפלגת העבודה ויואל רזבוזוב מיש עתיד. הקואליציה והאופוזיציה עלו לאותה במה. הרחיק לכת מכולם הנגבי: שר מכהן שהכריז על עצמו כ"שליח של המסרים, העקרונות והערכים של ‘קבלה לעם’". באותו יום כבר פורסמו בתקשורת עדויות על שידוכים שמוכתבים מלמעלה, הדרת נשים והגנה על גברים מכים. שבחי הפוליטיקאים שימשו לבית המשפט כראיה למכובדות - ועל דיווח על אותה ההתפקדות לליכוד הכת תבעה עיתונאי.

את קידום מילביצקי לראשות ועדת הכספים סגרה המפלגה כחומה (Haaretz, Davar, Ynet, The Jerusalem Post). את הצהרת הליכוד הביא Walla: “מסע הרדיפה משולח הרסן של היועצת המשפטית לממשלה נגד ממשלת ישראל ונציגיה הוא איום על ביטחון המדינה”. הוועדה שעליה דובר מחלקת תקציבים ומשאבים של המדינה.

המעבר עצמו לחקירה גלויה באזהרה, כפי שמסרה המשטרה, נעשה “באישור היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה” (Ynet) — אותה גלי בהרב-מיארה שהמפלגה הכריזה עליה איום על הביטחון. לעצור את המינוי ניסו בשמות מפורשים: חברות הכנסת פנינה תמנו-שטה, אפרת רייטן ומירב בן ארי דרשו מיו"ר הכנסת אמיר אוחנה ומיו"ר הקואליציה אופיר כץ להקפיא את הליך המינוי (Haaretz).

לפני ההצבעה (Davar) אמרה תמנו-שטה: “מינוי של חשוד באונס לתפקיד בכיר בכנסת… בראש ובראשונה פוגע אנושות במאבק באלימות מינית ובמאבק בעברייני מין”. בן ארי פנתה אל חברי הכנסת עצמם: “כל אדם שיצביע היום על חשוד באונס להתמנות ליושב ראש ועדת הכספים הוא משתף פעולה, לא פחות מאלו שידעו ושתקו”.

ועדת הכנסת המליצה על מילביצקי 9 מול 6, ועדת הכספים אישרה 10 מול 7. הוא עצמו לא נכח בדיונים ובהצבעות האלה (The Jerusalem Post) - וכבר ניהל ישיבות ועדת הכספים כממלא מקום זמני.

אוניברסיטת חיפה: עתודת כוח אדם עם תעודות

בשנים 2015-2016 נפתחה באוניברסיטת חיפה תוכנית ייעודית. האדריכל המוסדי שלה — גבריאל מלכה; לימדו אלי וינוקור, רונן אביגדור, גיא יצחקוב ומילביצקי עצמו, אז עדיין לא חבר כנסת.

לפי עדויות של סטודנטים לשעבר מן הכת, הקורס פעל כמסגרת סגורה: חומרי לימוד ותשובות מוכנות עברו ממחזור למחזור, והמחזור הראשון, עם שימי ריין, הניח את הבסיס לבאים אחריו. התוכנית פועלת כבר יותר מעשור והוציאה יותר מחמש מאות תעודות ישראליות עם זכות פורמלית לתפקידים מדינתיים בתחומי החינוך והרווחה. למערכת ידוע גם איך הקונבייר בנוי היום: לפני שלוש-ארבע שנים הועבר חלק מההוראה לבניין הכת בפתח תקווה, ואפשר ללמוד בלי לעבור לחיפה.

יותר מחמש מאות תעודות מאותה סביבה, והקונבייר לא נעצר — והצעת חוק למענקים על פרויקטים חינוכיים וחברתיים.

למה צריכה הכת כוח פוליטי — אנשיה עצמם הסבירו זאת תחת שבועה. “המטרה בהתפקדות היתה צבירת כוח פוליטי של ‘קבלה לעם’, כדי שתתאפשר לארגון ‘דריסת רגל’ במערכת החינוך”, העידה יוצאת “קבלה לעם” לשעבר אסתר יצחייק. וכך זה היה אמור להיראות כלפי חוץ: “המטרה היתה להכניס את התכנים של הארגון לנושאי הלימוד במערכת החינוך, לא תחת השם ‘קבלה’ אלא תחת הכותרת של ‘חינוך אינטגרלי’” (העין השביעית). זו עדות שהוגשה בהליך שניהלה העמותה עצמה.

תומר אפלבאום כתב בתצהיר שלייטמן דיבר עם החוג הפנימי על “הפרויקט” — כך כינו ביניהם את הרשימה “ביחד”. במילים אלה: “אפילו היו מספר פעמים שהרב דיבר עם החברים בקבוצה הפנימית לגבי ‘הפרויקט’ (כלומר: ‘ביחד’). בין היתר הוא אמר בפירוש שיש לקבוצה שלנו כוח, ושלכן מגיעה לנו תמיכה כלכלית לחינוך לילדינו לפי אמונתנו, כמו שיש לחרדים, ושהדרך להשיג זאת הינה השגת כוח פוליטי”. הבקשה משני קצוות: קודם אנשים עם ניירות, אחר כך כסף בשבילם.

כיצד השתיקו את העדויות האלה — בחומר נפרד.

דובר מן המחזור הראשון

שימי ריין מהמחזור הראשון של תוכנית חיפה נעשה דוברו של שר החינוך יואב קיש - המשרד שממנו תלוי אישור מענקים חינוכיים.

גלעד שדמון — מסלול סמוך: אותו מעגל, נקודה אחרת בשירות המדינה. הקו אינו מוגבל לחבר כנסת אחד.

חמישים מיליון שקלים

היוזמה הפרלמנטרית של מילביצקי מבקשת בסיס תקציבי לחלוקה קבועה של מענקים דרך המשרד הרלוונטי. לפי העין השביעית, הצעת החוק הוגשה בינואר 2023 ועד דצמבר 2024 לא הובאה להצבעה; מילביצקי עצמו הכיר בכך שבהצעת חוק פרטית אי אפשר להקים גוף כזה, וקשר את הרעיון לתפקיד שר אפשרי בעתיד.

“היוזמה הפרטית של חבר הכנסת” עברה הצגה מוקדמת. כמה חודשים לפני ההגשה הציג מילביצקי את התוכנית ללייטמן בפודקאסט של “המטה לאיחוד העם” — כך כינו את מי שהתפקדו לליכוד. “נשמע מאוד-מאוד יפה”, החמיא לייטמן, בירך את מילביצקי וחבריו על כניסתם לפוליטיקה, ואיחל להם ש"זה לא יתקלקל" (העין השביעית ו“שקוף”, 18 בדצמבר 2024).

את נוסח הצעת החוק לייטמן לא כתב, את הקידום שלה לא מימן, ולהגיש את המסמך לא הורה. הוא עשה דבר אחר, וזה הספיק. אדם שתלמידיו קמים בשלוש לפנות בוקר בשביל שיעורו על אהבת הזולת הביט בתוכנית לגוף ממשלתי עם תקציב של 50 מיליון שקל בשנה — וקרא לה יפה. לייטמן פועל בדייקנות צינית: הברכה ניתנה בדיוק ברגע שבו עלה הכסף התקציבי, והדבר היחיד שאיחל היה “שזה לא יתקלקל”.

הרעיון של “מינהלת” קדם למנדט הפרלמנטרי. רינה בן-עמי כתבה בתצהיר שהוגש בהליך שניהלה העמותה עצמה, על מכתב מ-2014 שהזמין לדבר על “הצעד הבא שלנו בפוליטיקה”: “אביהו סופר סיפר שהתוכנית היא להשתמש בליכוד כדי להגיע למרחבי השפעה גדולים יותר, ולתקציבים. החלום היה להקים ‘מינהלת לאחדות ישראל’” (העין השביעית). תשע שנים אחר כך החלום הונח על שולחן הכנסת כמסמך נפרד עם סכום.

הבסיס הכספי הפנימי של הכת מפורט בחומר על העמותות והדוחות; הרמה הבאה היא ערוץ תקציבי מדינתי.

ערוץ כספי אחד כבר פועל עכשיו, בלי הצבעה: באוגוסט 2016 דנה ועדת הכספים של הכנסת בדרישה לשלול מתורמי “בני ברוך” את הטבת המס — בשל העדויות על הנעשה במעגלים הפנימיים. המדינה מוותרת על חלק מהמס על התרומות האלה והופכת לשותפה עקיפה במימון הכת (העין השביעית).

להגן על ההטבה בא חבר הכנסת מהליכוד מיקי זוהר, כיום שר התרבות. הוא ענה בסרקזם: “23.5 מיליון שקל בשנה שמגלגלים במחזור זו אחלה כת”. מיד אחר כך: “כת מאוד מצליחה”. והוסיף: “זה מרחיק לכת להגדיר 23.5 מיליון שקל ככת. חבר’ה, אם זה היה בהיקפים כאלה אנשים כבר היו מזמן מתעוררים”. הספרה לקוחה מהדברים שלו עצמו, לא מדוח מבוקר. על הקשר בין “קבלה לעם” לליכוד השיב זוהר שזה לא צריך לעניין את הוועדה. ההטבה נשארה בתוקף לשנה. בדצמבר 2024, שמונה שנים אחר כך, היא עדיין הייתה בתוקף, אף שהתווספו עוד עדויות.

את ההטבה מציגה הכת כתעודת יושר. מתוך תגובתה הרשמית מ-13 בנובמבר 2017: “לעמותה שלנו אושר סעיף 46, שניתן רק לעמותות הפועלות בשקיפות מלאה ובפיקוח קפדני מצד רשם העמותות ורשויות המס” (kabbalah.info). את ההנחה שביקשו לשלול בגלל העדויות על המעגלים הפנימיים — היא הפכה להוכחת שקיפות.

רשת בלי פנים ציבוריות

פוליטיקאים המקושרים אל הכת אינם צריכים להודות במי הם: הדמויות שלהם מפוזרות בנקודות מפתח של המנגנון הממשלתי.

ההסתרה לא הייתה הרגל, אלא נוהל. אסתר יצחייק תיארה בתצהיר מפגש במרכז העמותה בפתח תקווה, שאליו הוזמנו רק בכירים: “היה מפגש אחד מאוד חשוב שבו נכחתי, שרק אנשים מסוימים הוזמנו אליו, חברים בכירים יותר. המפגש נערך במרכז הארגון בפתח-תקווה. כל באי המפגש נדרשו להפקיד את מכשירי הטלפון שלהם בכניסה לבניין כדי שלא יתאפשר להם לתעד את המפגש עצמו. במפגש עצמו נכח ראש הארגון לייטמן, שאף דיבר על חשיבות ההתפקדות והמהלך הפוליטי, והודיע כי מדובר במהלך רוחני” (העין השביעית). את הגיוס המפלגתי הכריזו כמהלך רוחני, ולפי התצהיר הזה — לייטמן עצמו הוא שעשה זאת.

מקרה בודד כזה היה יכול להיחשב זהירות יתר. ארבעה עדים תיארו באופן בלתי תלוי זה בזה את אותו הדבר: מהמפגשים הפוליטיים הוצאו הטלפונים הניידים. אלה היילי גל, תומר אפלבאום, רינה בן-עמי ואסתר יצחייק. גל כתבה שההנחיה הופיעה “כשהתחילו לדבר על פוליטיקה”, ושהיא עצמה שימשה לפעמים “תורנית שמירה על הפלאפונים”. אפלבאום תיאר אירוע בחירות שבו נלקחו הטלפונים בכניסה כחלק מ"מאמץ מכוון לשמירה בסודיות" על הקשר בין המפלגה ל"בני ברוך" (העין השביעית). זוהר קנר העידה שבמפגשים שכונו “פעילות מיוחדת” כיבו את מצלמות השידור החי של השיעורים. כל זה נאמר בתצהירים שהוגשו בהליכים שניהלה העמותה עצמה.

בתחילת 2022, כחצי שנה לפני הפריימריז, קיים מילביצקי שידור זום לקהל של כ-500 איש ופרס בקול את התוכנית: “אנחנו מדברים על למעלה ממאה שגרירים חדשים שלנו, שהולכים להיכנס לתוך שדרת התפעול, וחלק מהם אפילו לשדרת הניהול בליכוד”. והגדיר את המטרה: “זה הולך לתת לנו כל מיני דברים. הדבר הראשון שזה הולך לאבטח ולכסות אותנו בו זה הנושא שבגללו התחלנו את כל הסיפור הזה – ההגנה על הבית”.

מה זו “ההגנה על הבית” מילביצקי מעולם לא פירש — הכתבה עצמה כותבת זאת במפורש. יוצאי “קבלה לעם” קוראים בו מלחמה ממושכת בעיתונאים ובפעילים שחושפים את הנעשה בפנים. לצד בקטע עמד גלעד שדמון, מהחסידים הוותיקים ביותר של לייטמן ומי שכיהן כסמנכ"ל העמותה. כ-5,000 חברי ליכוד בעלי זכות הצבעה בפריימריז כבר היו להם, ושדמון סיכם: “נוכל לעשות דילים, נוכל לעשות כל מיני שיתופי פעולה עם גורמים אחרים ובאמת לממש את הדבר הזה, שיהיה בן אדם שלנו כחבר כנסת מטעמנו” (העין השביעית).

את המעטפת החיצונית סגרו באותה שיטה. תסריט שיחת הגיוס, שנחשף עוד ב-2014 על-ידי העיתונאית טל שניידר, פירק מראש את אי-הנוחות: “אתה לא מצטרף לליכוד, אלא לגוש שלנו בתוך מפלגת הליכוד. זה ממש לא סוס טרויאני”. לפני הפריימריז של 2022 הצטלמו לפחות שמונה ח"כים מהליכוד בסרטוני תמיכה במילביצקי — המילים “בני ברוך” ו"קבלה לעם" שם לא נשמעו (העין השביעית).

במישור הפוליטי עומדים לידו חגית תלם, מועמדת ברשימה עירונית בפתח תקווה שהאפיזודה שלה מפורטת במעגל המשפחתי-פוליטי, שלמה סיבוני, אחיה של השרה מירי רגב ותלמיד ותיק של לייטמן, ו**ערן שיוביץ**, יועץ לשר גדעון סער מאז 2021. פרופילי עזר של דמויות חוזרות נאספו בארכיון סביבת כוח האדם.

כיצד אותו מעגל מקבל תפקידי מדינה — סיפור מינויה של אפרת מינוחין על ידי ישראל כץ.

מה ההקשר משנה

הטקסט של הצעת החוק על “הרשות הלאומית” — הצהרה על לכידות אזרחית. הביוגרפיות של החותמים משנות את המשקל.

מילביצקי לימד בתוכנית שהוציאה יותר מחמש מאות תעודות למקבלי המענקים לעתיד, ניהל את ענייניה המשפטיים של הכת וחתום על הצעת חוק לגוף שיחלק את המענקים האלה; ריין, בוגר המחזור הראשון, יושב במשרד הרלוונטי.

העמדה הרשמית היא הכחשה תחת שבועה. ב-30 בדצמבר 2019 ניתחה העין השביעית שני תצהירים של היועץ המשפטי של העמותה חנוך מילביצקי בהליך נגד העיתונאי גור מגידו ותאגיד השידור; העמותה דרשה מהנתבעים כ-1.3 מיליון שקל. בהם הצהיר מילביצקי בבית המשפט: “אין ולא היה כל קשר, גלוי או סמוי, בין העמותה לבין סיעת ‘ביחד’ או לתנועת ‘הליכוד’”, והוסיף כי “הרב לייטמן לא קשור בשום קשר לפוליטיקה”.

כעבור קצת יותר משנתיים אותו אדם ישב מול המצלמה והסביר לחמש מאות צופים כמה “שגרירים” הם יכניסו לשדרות הליכוד ולשם מה. ההצהרה שקרית: מפריכים אותה המסמכים שלהם עצמם וההקלטה שלהם עצמם.

ההכחשה אצלם היא לא מעידה חד-פעמית, אלא שיטת עבודה. ב-13 בנובמבר 2017 פרסמה העמותה תגובה רשמית לתחקיר של תאגיד “כאן”. הטענה הראשונה: “עמותת ‘קבלה לעם’ מעולם לא השתתפה בפעילות פוליטית”. פסקה אחת למטה — הודאה: ב-2013 הקימו תלמידים בפתח תקווה רשימה שבעדה הצביעו כ-12 אלף תושבי העיר; הרשימה הפכה לסיעה עם ארבעה מנדטים, וב-2014 התלמידים “יזמו תהליך התפקדות וצירפו אלפי אנשים למפלגת ‘הליכוד’” (kabbalah.info).

התאריך כאן הוא המכה. עד ה-13 בנובמבר 2017 הסיעה במועצת העיר כבר פעלה שנה חמישית, ההתפקדות לליכוד כבר נמשכה שנה רביעית, והשרים כבר נשאו את נאומיהם על הבמה בכנס של פברואר. ההכחשה נאמרה מעל מנגנון שפעל אז במלוא העוצמה.

בבית המשפט זה אושר על ידי האנשים שלהם עצמם. לפי פרוטוקול תביעת דיבה שניהלה העמותה בבית משפט השלום בפתח תקווה נגד אהרון אפלבאום, ד"ר נורית בובליל מחוג תל אביב, העידה: “היה חשוב מבחינת הארגון לייצר איזושהי עמדה של השפעה פוליטית… ובדיעבד אני מצטערת על זה”. ניצה מזוז, מועמדת לשעבר ברשימת “ביחד”, אישרה שהייתה חברת צוות בפרויקט ההתפקדות: “אני לא זוכרת בדיוק כמה פקדתי אבל קיוויתי לפקוד יותר כי אני מאוד מאמינה בתהליך הזה שרצינו להיכנס אליו”. את הפרוטוקול ניתחה אסנת ניר בהמקום (11.06.2018), וגילתה גם את מעורבותה שלה בהכנת תחקיר “כאן” שבעקבותיו תבעה העמותה.

באותה תגובה העמותה מבטיחה שב"כל המקרים" שבהם פנתה לבית המשפט, הנתבעים “חויבו להתנצל בפומבי”. עד דצמבר 2024 המצב נראה אחרת: אף אחת מתביעות הדיבה האלה העמותה לא ניצחה בה (העין השביעית).

המדינה יכלה לעצור את זה כבר ב-2016 ולא עשתה זאת. ב-28 ביולי אותה שנה התייצבה במשרד הרווחה משלחת זעירה שכללה את מגיש הטלוויזיה אברי גלעד ואת רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות. הם ביקשו מהשר תקציב למאבק בכתות וקידום חוק שיפליל מקרים קיצוניים בתוך כתות, כולל עבירות מין. שר הרווחה דאז היה חיים כץ מהליכוד — לא ישראל כץ, שבפברואר 2017 הודה ללייטמן מהבמה, אלא שר אחר מאותה מפלגה. כץ סירב בשתי הבקשות — ובכך שלל עזרה והגנה בדיוק ממי שלמענם הגיעה המשלחת: יוצאי הכת הפונים לתמיכה במרכז של ליכטנשטיין, ומשפחותיהם. האנשים האלה לא זכו לחוק שהיה מגדיר כפשע את מה שנעשה להם בפנים — לא באותה שנה ולא בשנים שלאחריה; הוא לא קיים גם היום.

“נתקלתי ביחס מחפיר מהשר”, כתב גלעד בפייסבוק. לפי תיאורו, בתום הפגישה אחד מעוזרי השר הסביר לו בלחש את הסיבה: אנשי “קבלה לעם” התפקדו בהמוניהם לליכוד. במילים ממש: “חנוך מילביצקי ברשימה, ‘בני ברוך’ מאחוריו – לא נוגעים בכתות. זהו”.

חיים כץ, כיום שר התיירות, מכחיש מכל וכל: “אז אברי גלעד אמר. זה לא קרה… אגב, בתקופה הזאת לא ידעתי מי זה חנוך מילביצקי ולא הכרתי אותו”. דוברת השיבה לכתבה שהשר מחליט “ככלל” לפי המלצות גורמי המקצוע, ושבשעתו העת לחקיקה “לא בשלה” (העין השביעית).

הצעת החוק שבגללה הגיעה המשלחת הוקפאה; גם הגשתה המחודשת בידי אורלי לוי-אבקסיס לא הגיעה להצבעה. סנקציות ייעודיות נגד כתות עדיין אינן קיימות בחוקי מדינת ישראל. ההכחשה של כץ לא סותמת את הפרצה הזאת: אין חוק, ואנשי לייטמן הגיעו עד לכיסא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת.

את תמיכת המפלגה קיבל מילביצקי חרף הסקנדל הציבורי והחשדות המשטרתיים: את החשדות דחה, בהישענו על ראש הממשלה, שרים ועמיתים בכנסת (Maariv).

השרשרת קונקרטית: אנשים מסביבת הכת, תפקידים מדינתיים, הצעת חוק, משרד מקצועי, ועדת הכספים, הצבעות 9:6 ו-10:7, הגנת מפלגה. לפי התצהירים, לייטמן עצמו הכריז שהכניסה למפלגה היא צעד רוחני; את הכוח הפוליטי הוא עצמו הגדיר כדרך לכסף לחינוך; ואת התוכנית של 50 מיליון בשנה הוא בירך בהקלטה. הברכה הספיקה.