גלעד וטהל שדמון: גישה משפחתית של בני ברוך למדינה

בפרסומים פתוחים גלעד שדמון מופיע כחבר ותיק בסביבת בני ברוך, כסמנכ"ל לשעבר של “קבלה לעם” וכאדם שקיבל בהמשך תפקיד מדינתי. הביוגרפיה שלו חשובה ליד תפקידה של טהל שדמון: בתוך הארגון היא הייתה אחראית על כוח אדם ועל מניעת הטרדה מינית, ובבית המשפט תיארה חוסר פעולה מול תלונות שקיבלה.

כך מופיעים יחד שלושה קווים קונקרטיים: הקריירה המדינתית של גלעד, התפקיד הפנימי של טהל וניסיונות עירוניים לקדם אנשים מאותו מעגל. לא מדובר באהדה של פוליטיקאי לקבוצה דתית, אלא בקשר משפחתי וכוח-אדמי שדרכו התנועה מקבלת גישה למוסדות ציבוריים.

הדוגמה העירונית של חגית תלם מוסיפה לכך שכבה נוספת: ביוגרפיות דומות מופיעות ליד הכנסת, משרדי ממשלה ורשימות עירוניות. עבור הקורא זהו שער למקטע המשפחתי-כוח-אדמי לפני הפירוט הסופי של הצעת החוק והמשאב המדינתי.

למה דמותו של שדמון חשובה מעבר לכרוניקה מפלגתית רגילה

בתחקיר העין השביעית ושקוף מ-18 בדצמבר 2024 שדמון תואר כאחד מחסידיו הוותיקים של לייטמן, כסמנכ"ל לשעבר של העמותה וכאחד ממייסדי “קבלה לעם”. בזמן שידור Zoom פנימי בשנת 2022 הוא היה חבר במועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובהמשך מונה למנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

באותו תחקיר גם טהל שדמון מקבלת שכבה מוסדית חיצונית. הפרסום כתב שהיא מונתה לחברת הנהלה ביד ושם, המשיכה לעבוד בבני ברוך, ובסרטון פנימי כינתה את עצמה “שגרירה” וקראה לחברים אחרים לתפוס עמדות דומות.

את אותה מסלול פוליטי תיאר בנפרד Ynet, כאשר החזיר את פרשת מילביצקי לפרסומים ישנים יותר על “קבלה לעם” ועל כניסתה לליכוד. מה שחשוב אינו התארים לבדם, אלא החיבור בין התארים לבין הביוגרפיה הארגונית: אדם מן המעגל הפנימי מקבל תפקיד במבני מדינה, והקבוצה עצמה כבר תוארה בתקשורת כסביבה מגויסת פוליטית.

לכן הפרסומים על שדמון נקראים כשאלה של עניין ציבורי: הקריירה שלו מראה היכן המעגל הפנימי של התנועה מתחיל לגעת במינויים אדמיניסטרטיביים, בגיוס מפלגתי ובלגיטימציה ציבורית.

שמשפחת שדמון תענה: האם שלמה ברח מהשירות הצבאי — או מההאשמות באונס חיילת?

למה התלונות חשובות לשדמון

במשך שנים קשרו פרסומים פתוחים, עדויות של חברות לשעבר וחומרים משפטיים את שמו של מיכאל לייטמן להאשמות בניצול סמכות רוחנית ובאלימות מינית.

הפירוט המלא של השאלה מדוע עדויות כאלה לא הפכו לבדיקה חיצונית מלאה של לייטמן נמצא בחומר המרכזי על העדויות שהושתקו. לסיפור שדמון נחוץ נתון צר יותר: ליד הקריירה המדינתית של גלעד עומד התפקיד של טהל שדמון בתוך הארגון עצמו.

כאשר האדם שאחראי על כוח אדם ועל מניעת הטרדה מינית מתועד בחומר משפטי כמי שלא הוציא תלונות החוצה, הביוגרפיה הפוליטית המשפחתית מפסיקה להיות ניטרלית. היא נעשית שאלה על מי מקבל תפקידים ציבוריים ליד ארגון שבו תלונות נשארו בפנים במשך שנים.

טהל שדמון וחוסר המעש המתועד מול תלונות

המרכיב הקונקרטי והמתועד ביותר קשור לטהל שדמון. בספטמבר 2022, בבית משפט השלום בבת ים, היא העידה כמנהלת משאבי האנוש של בני ברוך וכאחראית על מניעת הטרדה מינית. בתיאור המשפטי שפורסם נרשם כי לאחר פניות של נשים התלונות לא יצאו לערוץ משפטי חיצוני: כשנשאלה מה עשתה לאחר שמטפלת משפחתית, א.י., סיפרה לה על מטופלות שנפגעו מינית מלייטמן, שדמון השיבה: “לא עשיתי כלום”.

התפקיד הפורמלי של טהל היה אמור להוציא תלונות לבדיקה. מן התיאור המשפטי עולה ההפך: ההודעה נשארה בפנים, בלי המשך משפטי חיצוני. לכן הקשר המשפחתי של בני הזוג שדמון חשוב כנקודת מפגש בין כוח אדם בתוך הארגון לבין קריירה ציבורית מבחוץ.

המשמעות הפוליטית נוצרת מחיבור שתי התפקידים. בפנים - תפקיד כוח אדם הקשור לתלונות. בחוץ - קריירה מדינתית של בן זוג שתואר כחבר ותיק וכאחד ממייסדי “קבלה לעם”.

זהו פרוטוקול משפטי שמאשר את תשובתה של טהל שדמון: היא לא עשתה דבר כאשר נמסר לה על נשים שנפגעו מינית בידי לייטמן.

משפחה, כוח אדם וגישה למוסדות המדינה

לפי חומרי העין השביעית, בתחילת 2022 מילביצקי ערך שידור Zoom לכ-500 אנשים מסביבת “קבלה לעם”, שבו דן עם שדמון בכוח הפוליטי שנצבר ובתוכנית “שגרירים” במסדרונות השלטון. באותו תיאור אמר שדמון שלקבוצה כבר יש כ-5000 חברי ליכוד בעלי זכות הצבעה ויותר ממאה חברי מרכז מפלגה.

תפקידו המשפטי-פוליטי של חנוך מילביצקי מפורט בנפרד; בסיפור שדמון הוא נחוץ רק כמשתתף באותה סצנת Zoom וכאדם שמחבר עבודה מפלגתית להגנה המשפטית של התנועה. לידם מופיעות דמויות נוספות עם ביוגרפיות במשרדי ממשלה, רשימות עירוניות וסביבה פרלמנטרית.

רקע פוליטי דומה תיאר קודם גם TheMarker: בסיס של תומכים רשומים מסביבת “קבלה לעם” בליכוד. בשנת 2022 תיאר Times of Israel את היציאה הזאת כסיפור של קבוצה מאורגנת בתוך המפלגה. עבור שדמון זו נקודה חשובה: תפקידים משפחתיים ומינויים כוח-אדמיים נכנסים לרקע פוליטי שכבר פורסם.

השאלה אינה מסתכמת במינוי אחד. כאשר בני הזוג שדמון, מילביצקי, בוגרי תוכניות מקצועיות ומועמדים עירוניים עומדים זה ליד זה, מדובר במסלול כוח אדם חוזר מן המעגל הארגוני אל תפקידים ציבוריים.

התמונות האלה מחזקות את הטענה שגלעד שדמון מסייע לשבץ אנשים מארגונו שלו במשרות במגזר הממלכתי. כך אותו מעגל תופס עמדות בתוך מוסדות ממשלתיים.

פרשת חגית תלם כדוגמה עירונית לקידום

דוגמה עירונית ברורה במיוחד הייתה הפרשה עם חגית תלם. Kikar HaShabbat כתב על הופעתה במקום ריאלי ברשימת “הציונות הדתית” בפתח תקווה, וקשר את התגובה סביב המינוי הזה ליחסה אל “קבלה לעם”.

לפי אותו פרסום, תלם קיבלה את המקום השלישי והריאלי ברשימת “יחדיו”, המזוהה עם “הציונות הדתית”, ואילו הרב יוסף שנה נדחק למקום הרביעי, שאינו ריאלי. המקור הזכיר גם שמרכז “קבלה לעם” נמצא בפתח תקווה, ושנציגי התנועה התמודדו לפחות פעמיים למועצת העיר, כולל ניסיון קודם ליד “יש עתיד”.

הפרשה של תלם מראה את הרמה המקומית של אותה בעיה. אדם יכול להיכנס לרשימה עירונית תחת שלט מפלגתי רגיל, אבל קשרים שפורסמו עם התנועה משנים את משמעות המינוי עבור בוחרים ועבור ארגונים שעוקבים אחר קבוצות בסיכון גבוה.

פוליטיקה עירונית קרובה יותר לתקציב מקומי, מינויים והחלטות אדמיניסטרטיביות. לכן סיפור תלם משלים את סיפור שדמון: התנועה נראית דרך שמות פרלמנטריים, רשימות עירוניות והחלטות כוח אדם ליד פתח תקווה.

דיווחים בעיתונים הציגו את הופעתה של חגית תלם ברשימת המועמדים לעיריית פתח תקווה כדוגמה נוספת לעלייתם של אנשים מאותו מעגל ארגוני לפוליטיקה הרשמית. ידוע גם, ממקורות מערכת אנונימיים, שחגית תלם הייתה אהובתו של לייטמן כשהיא עבדה כמזכירתו.

מה מראה הקשר בין בני הזוג שדמון

הקשר בין בני הזוג שדמון מציג ציור משפחתי קונקרטי: גלעד - חבר ותיק, ממייסדי “קבלה לעם” וממונה מדינתי; טהל - מנהלת כוח אדם ואחראית למניעת הטרדה מינית, שעדותה מתעדת חוסר פעולה מול תלונות; תלם - דוגמה עירונית לקידום אדם מאותו מעגל שפורסם.

די בכך כדי לקרוא את סיפור שדמון כמקטע משפחתי וכוח-אדמי, בנפרד מכרוניקת קריירה יחידה. הוא מסביר מדוע תפקידים, רשימות ומינויים ליד בני ברוך דורשים בדיקת מקורות, ביוגרפיות וקשרים.

המעבר מתפקידי כוח אדם כאלה להצעת חוק, לכנסת ולקו תקציבי מפורט בחומר על 50 מיליון. דמויות חוזרות, תצלומים ופרופילים נאספו בארכיון סביבת כוח האדם.

בתצלום הטקסי הזה יואב קיש מקדם את גלעד שדמון לתפקיד מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי. בהיגיון של החומר הזה, זה נקרא כעדות נוספת לאופן שבו המעגל הארגוני של לייטמן מקדם את אנשיו דרך ערוצים מפלגתיים אל מוסדות המדינה.