ישראל כ"ץ, אפרת מינוחין והשירות הפוליטי של בני ברוך

זה לא רק סיפור על קורות חיים חלשים. קורות החיים הם דלת הכניסה.

באוקטובר 2023, בזמן המלחמה וקצת לפני שעזב את משרד האנרגיה, מינה ישראל כ"ץ את אפרת מינוחין לנציגת ציבור במועצת רשות החשמל. Calcalist כתב שלמינוחין יש הכשרה אקדמית בכלכלה וקריירה בשיווק ובניתוח עסקי, אבל אין לה ניסיון מעשי באנרגיה. רשות החשמל מקבלת החלטות מקצועיות על השוק, התעריפים והרגולציה.

השאלה המקצועית פשוטה: מדוע אדם בלי ביוגרפיה מעשית בתחום האנרגיה מקבל מקום בגוף כזה. השאלה הפוליטית חדה יותר: מדוע המקום ניתן לאדם שמחובר ל"קבלה לעם" / “בני ברוך” - סביבה שמבקרים, יוצאי הארגון ותחקירים ישראליים תיארו במשך שנים ככוח פוליטי כיתתי בתוך הליכוד.

תפקיד לרשת כיתתית

Calcalist הצביע על שני דברים: היעדר ניסיון מקצועי רלוונטי באנרגיה והקשר של מינוחין ל"קבלה לעם". העיתון הזכיר גם שלתנועה הזאת יש בסיס מפלגתי גדול בתוך הליכוד. בנקודה הזאת המינוי מפסיק להיות חריגת כוח אדם ומתחיל להיראות כמו שירות פוליטי.

כ"ץ לא הציב אדם אקראי במקום אקראי. הוא הציב אדם מתוך מעגל שכבר הוכיח את התועלת שלו למפלגה. במסמכים יש תואר, הליך, תפקיד רשמי וחתימת שר. בשטח התוצאה פשוטה יותר: גוף מדינה מקצועי מקבל ממונה מסביבה שמועילה למפלגת השלטון.

בתמונה הזאת אפרת מינוחין חשובה לא כשם משפחה בודד, אלא כחלק מצומת משפחתי. אפרת מינוחין ובעלה ערן מינוחין הם זוג מתוך הסביבה הכיתתית של לייטמן, הקשורה ל"קבלה לעם" / “בני ברוך”. פרופילי ה-LinkedIn שלהם נותנים עוגן קרייריסטי; המשמעות הפוליטית כאן נשענת על הפרסומים על המינוי ועל עבודת המפלגה של הסביבה הזאת.

מינוחין אינה שם פסיבי ברשימה של מישהו אחר. דרך המינוי שלה הרשת הכיתתית מקבלת נקודת כניסה ציבורית וממומנת לתוך גוף מדינה מקצועי.

הפער הזה אינו רועש. הוא משרדי. מדברים על הליכים, ובתוך ההליכים האלה אנשים מן המעגל הנכון מקבלים גישה לתפקידים מדינתיים.

מה בני ברוך נתנו לליכוד

בדצמבר 2024 תיארו The Seventh Eye/Shakuf את “קבלה לעם” כמכונה פוליטית בתוך הליכוד: אלפי חברי מפלגה, עבודה בפריימריז, “שגרירים” במבני מדינה ומוקד טלפוני לגיוס מצביעים. במונחי כוח פוליטי, זו לא קהילה שולית. זה כוח עבודה מועיל למפלגת השלטון.

בתחקיר ההוא סיפר חנוך מילביצקי שאנשים מהסביבה הזאת היו “ציר מרכזי” בקמפיינים הארציים של הליכוד בעשור האחרון. לפי הפרסום, בליכוד אישרו זאת: דוד ביטן ייחס למילביצקי את הקמת והפעלת מוקד הטלפונים של המפלגה במשך ארבע מערכות בחירות. באותו מקום הובא פרט חשוב במיוחד למאמר הזה: ישראל כ"ץ אמר שבזכות “חנוך והחברים שלו” קיבלה המפלגה ב-2020 300 אלף קולות, שבלעדיהם הניצחון לא היה אפשרי.

אחרי משפט כזה קשה להסתיר את המינוי של מינוחין מאחורי המילה “כישורים”. החשבון הפוליטי גלוי: צד אחד מביא קולות; הצד האחר פותח דלתות.

המוקד הטלפוני והבחירות

תמונה זו היא ממערכת הבחירות האחרונה. כבר אז, מאגר הנתונים של הליכוד שימש את המתנדבים (כת של לייטמן) לביצוע שיחות טלפון המוניות לבוחרים.

The Seventh Eye/Shakuf תיארו סרטון שבו גלעד שדמון הציג תסריט שיחה לגיוס מצביעים ביום הבחירות 2021. המפעילים היו אמורים להציג את עצמם כנציגי נתניהו, ללחוץ על אנשים ללכת להצביע ולבקש מהם להביא איתם חברים וקרובי משפחה.

זו לא רק “פעילות אזרחית”. זה שירות אלקטורלי. זה כוח עבודה למפלגת השלטון. אחר כך כוח העבודה הזה מופיע ליד תפקידים מדינתיים, ולאזרח מציעים להאמין שהכול קרה מעצמו.

האזרח מבחוץ

לאזרח הרגיל אין גישה לחדרים האלה. הוא לא יושב במרכז המפלגה, לא רואה רשימות של מפעילי טלפונים, לא יודע מי הביא את מי לפריימריז, מי חייב למי קולות, ומי דוחף את המינוי של מי רגע לפני עזיבה של משרד.

לאזרח משאירים תוצאה מוכנה. אתמול הוא ראה פוליטיקאי על המסך. היום הוא משלם תעריפים, מסים וחשבונות. מחר הוא מגלה שגוף מקצועי קיבל ממונה בלי ניסיון רלוונטי, אבל עם הסביבה הפוליטית הנכונה מאחוריה. ואז מסבירים לו שהכול חוקי, הכול לפי הליך, הכול נורמלי.

המערכת סגורה מספיק כך שהציבור רואה אותה רק דרך פרסומים נקודתיים: Calcalist מתעד את מינוי מינוחין, The Seventh Eye/Shakuf מציגים את המכונה הפוליטית של בני ברוך בתוך הליכוד, ו-N12/Mako מתארים מאוחר יותר סגנון רחב יותר של כ"ץ: אלפי יועצים חיצוניים במשרד הביטחון, רבים בלי מכרז, בעלות כוללת של כחצי מיליארד שקל. למאמר הזה לא חשובה רשימת כל הממונים. חשובה טביעת האצבע: משאב מדינתי שוב נמצא ליד תועלת מפלגתית.

למה מינוחין חשובה

מינוחין אינה הפרשה הרועשת ביותר. דווקא משום כך היא חשובה. שערוריות גדולות מעוררות לפחות תגובת הגנה. מינויים כאלה עוברים כמעט בשקט: מועצה אחת, שר אחד, אדם אחד בלי ניסיון אנרגטי, קשר אחד לסביבה פוליטית מועילה.

כך גישה נוצרת בלי רעש גדול. לא חייבים מיד לבקש 50 מיליון שקל או לבנות בגלוי גוף מדינה חדש. לפעמים מספיק להציב את האדם שלך במועצה מקצועית ואז לקרוא לזה מינוי רגיל. השכבה הבאה של אותה רשת פוליטית - הצעת חוק, הכנסת וקו תקציבי - מפורטת במאמר על 50 מיליון שקל. הפנים והתצלומים החוזרים של הסביבה הזאת מרוכזים בארכיון רשת כוח האדם של בני ברוך.

במקורות פתוחים אין מסמך שבו כ"ץ כותב ישירות שמינוחין קיבלה את התפקיד בתמורה לתמיכה אלקטורלית. אבל העובדות שכבר פורסמו מספיקות לטענה פוליטית כבדה: מינוי בלי ניסיון רלוונטי באנרגיה; הקשר של מינוחין ל"קבלה לעם"; הכוח המפלגתי המוכר של הסביבה הזאת בליכוד; גיוס טלפוני; דברי כ"ץ על 300 אלף קולות.

משפטית זה לא פסק דין. פוליטית זה נראה כמו תשלום על שירות.

מה יקרה בהמשך

אם המכונה הזאת לא תיעצר, היא שוב תעשה את מה שהיא יודעת לעשות. תתקשר, תגייס, תסגור, תעביר, תמנה, תסביר שהכול היה לפי הכללים.

האדם הרגיל במערכת הזאת נשאר צופה, משלם וסטטיסט. הוא מגלה על העסקה הפנימית אחרון, כשהתפקיד כבר מאויש, ההחלטה כבר התקבלה, והמכונה המפלגתית כבר נעה לעבר הבחירות הבאות.

ככל שזה נראה, אם דבר לא ישתנה, הליכוד שוב ינצח בבחירות השנה, 2026. לא מפני שהאזרחים בדקו הכול ובחרו בחופשיות בסידור הזה, אלא מפני שלאזרח רגיל כמעט אין כלי מול רשת סגורה של מינויים, בריתות דתיות, מוקדי טלפון מפלגתיים ומשאבי מדינה. בסוף משאירים לו את החשבון.

פשעים שהוסתרו על ידי הכת.
האשמות באונס המוני מאת מיכאל לייטמן.
האשמות באונס המוני מאת חנוך מילביצקי.
האשמות באונס חיילת על ידי בנו של גלעד שדמון (שלמה שדמון).
אשתו של גלעד שדמון (תאל שדמון) הודתה בבית המשפט כי הסתירה תלונות על אונס מצד לייטמן.