ישראל כ"ץ, אפרת מינוחין והשירות הפוליטי לטובת הכת של לייטמן
איפה אתם בתיק: פוליטיקה וארכיון ראיות מעורבות
קורות החיים החלשים הם כאן רק דלת הכניסה לסיפור.
באוקטובר 2023, קצת לפני שעזב את משרד האנרגיה, מינה ישראל כץ את אפרת מינוחין לנציגת ציבור במועצת רשות החשמל. לפי Calcalist, מאחוריה כלכלה, שיווק וניתוח עסקי — ואף לא יום ניסיון באנרגיה.
במדינה נורמלית השאלה הייתה שאלת כוח אדם: למה אדם בלי ביוגרפיה מקצועית מקבל מקום כזה? בפוליטיקה הישראלית היא מלוכלכת יותר: למה המקום הזה הולך דווקא לאדם המחובר אל הכת “קבלה לעם” / “בני ברוך” — כוח פוליטי בתוך הליכוד לפי תחקירים ישראליים רבי-שנים?
תפקיד לרשת כיתתית
המינוי אינו חריגה בכוח אדם, אלא שירות פוליטי, ערוך לפי כל כללי הניירת: Calcalist הציב זה לצד זה שורה ריקה של ניסיון באנרגיה, חברותה של מינוחין בעמותה לפי מסמכי בית משפט, ובסיס מפלגתי של הכת בתוך הליכוד.
חוק משק החשמל מפרט את התפקיד הזה עד הפסיק: מתוך חמישה מקומות במועצת הרשות שניים הם מקומות ציבור, ואחד מהם ממנה דווקא שר האנרגיה, ומנציג הציבור דורש החוק רקע אקדמי בתחומים הרלוונטיים ו"ניסיון מוכח של חמש שנים בתחום". בקורות החיים שלה — תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בכלכלה חקלאית, שמונה שנים בראש המחלקה הכלכלית בתנובה שף, ואז HP, סיסקו, Synamedia וניתוח תחרותי ב-Cloudinary. אנרגיה אין ברשימה הזאת בכלל, ואת המקום בגוף שקובע לתושבי המדינה את התעריפים השר נתן דווקא לה.
חתמו בשקט: כץ ניסח את המינוי בעיצומה של המלחמה, עשרה ימים לפני פרסום Calcalist, ובערך חודש לפני מעברו למשרד החוץ. רשות החשמל עצמה מעולם לא הודיעה על המינוי - המדינה נודעה עליו מהעיתון, לא מהגוף ששולח לה את החשבונות. גורם במשק האנרגיה הסביר לעיתון על מינוי איש מהכת בלי רקע מקצועי: “גם אם בעבר היו מינויים של אנשים ללא רקע, זה לא מצב מיטבי. זה גוף מאוד מקצועי, שמקבל עשרות או מאות החלטות מקצועיות בשנה. ההחלטות האלו מחייבות הבנה בכלכלה ובחשמל”.
כץ הושיב בגוף מדינה אדם מתוך מעגל שכבר הוכיח את תועלתו למפלגה. הנייר יסבול הכול: תואר, הליך, חתימת שר.
הקשר של מינוחין לכת לא נשען על ניחוש, אלא על נייר מבית המשפט: לפי מסמכי תביעה שניהלה העמותה נגד תאגיד השידור הישראלי, ב-2018, חמש שנים לפני המינוי, הייתה אפרת מינוחין עצמה חברה בעמותה, והחברות הפכה פומבית רק כי הכת עצמה הלכה להתדיין. את מה שמינוחין לא מסתירה ציין Calcalist: היא משתפת באופן קבוע בעמוד הפייסבוק שלה ראיונות של ח"כ הליכוד חנוך מילביצקי, חבר ויועץ משפטי לשעבר של אותה כת.
אפרת מינוחין ובעלה ערן מינוחין הם צומת משפחתי בתוך הכת של לייטמן, סביב “קבלה לעם” / “בני ברוך”.
דרך המינוי שלה רשת הכת מקבלת נקודת כניסה ציבורית וממומנת לגוף מדינה מקצועי.
ההתעללות פקידותית, בלי צעקות: מספרים לך על הליכים, ובתוך ההליכים אנשים מהמעגל הנכון מקבלים תפקידי מדינה.
מה בני ברוך נתנו לליכוד
בדצמבר 2024 תיארו העין השביעית ושקוף את “קבלה לעם” כמכונה פוליטית בתוך הליכוד: אלפי חברי מפלגה, עבודה בפריימריז, “שגרירים” במבני מדינה ומוקד טלפוני לגיוס מצביעים. מבחינת הממשלה זהו קבלן של השלטון, לא כת שולית.
באותו תחקיר סיפר מילביצקי שאנשים מהסביבה הזאת היו “ציר מרכזי” בקמפיינים הארציים של הליכוד בעשור האחרון, ובליכוד אישרו: דוד ביטן ייחס לו את מוקד הטלפונים של המפלגה בארבע מערכות בחירות. וישראל כץ אמר שבזכות “חנוך והחברים שלו” קיבלה המפלגה 300 אלף קולות ב-2020. בלעדיהם, לדבריו, הניצחון לא היה אפשרי.
אחרי משפט כזה את המינוי של מינוחין אי אפשר להחביא מאחורי “כישורים”. חשבון פוליטי: צד אחד מביא קולות, הצד האחר פותח דלתות.
כץ לא הסתפק במילים: ב-2021, כשר האוצר, גייס את חנוך מילביצקי כיועץ, וכעבור שנתיים, כשר האנרגיה, הושיב במועצה ממשלתית אישה שלפי מסמכי בית משפט היתה חברה בעמותה של לייטמן. שר אחד, שני משרדים, שני תפקידים, מעגל אחד. “העין השביעית” ו“שקוף” מתארות זאת כתהליך: “אחד אחרי השני, תלמידים של לייטמן המשיכו לזכות בג’ובים ממשלתיים”. לאן ללכת, הסבירו בפנים: “עם הזמן ולאט-לאט הובהר לנו על-ידי כל מיני אנשים מ’בני ברוך’, כולל חנוך, שאם אנחנו רוצים לעשות שינוי בחברה ישראלית אנחנו צריכים להיכנס לתוך הארגונים הממשלתיים, משרדי ממשלה” — כך העידה אסתר יצחייק בהליך שניהלה העמותה עצמה.
כץ עזר גם בלי שום ניירת: בפריימריז של הליכוד לקראת בחירות 2022 הוא ערב אישית למילביצקי בסרטון תמיכה — אחד מסדרה שבה לפחות שמונה חברי כנסת שיבחו את המועמד, בלי לבטא ולו פעם אחת “בני ברוך” ו"קבלה לעם" (פירוט הסרטונים). עם התמיכה הזאת ואלפי חברי מפלגה שגויסו מראש, מילביצקי ניצח במחוז דן ונכנס לרשימה במקום ה-26.
כאן נפגשות שתי כתבות שמפרידים ביניהן ארבעה עשר חודשים — מערכות שונות, כותבים שונים, הזדמנות שונה. Calcalist באוקטובר 2023 סיפק את המסמכים: דרישת החוק לוותק של חמש שנים, שורת ניסיון ריקה, חברות בעמותה לפי מסמכי התביעה שהיא עצמה הגישה. “העין השביעית” ו“שקוף” בדצמבר 2024 סיפקו את המנגנון: מוקד הטלפונים המפלגתי, תודת כץ על 300 אלף הקולות, גיוסו של מילביצקי למשרד האוצר ואותו מינוי עצמו לרשות החשמל. חברו את שני החלקים — והתמונה שמתקבלת היא דפוס חוזר, לא שרשרת צירופי מקרים: השירות ניתן למפלגה, התפקיד התקבל משר המפלגה.
המוקד הטלפוני והבחירות
תמונה זו היא ממערכת הבחירות האחרונה. כבר אז, מאגר הנתונים של הליכוד שימש את המתנדבים (כת של לייטמן) לביצוע שיחות טלפון המוניות לבוחרים.
העין השביעית ושקוף תיארו סרטון שבו גלעד שדמון פירק את תסריט השיחה ליום הבחירות 2021: המפעילים מציגים את עצמם כנציגי נתניהו, לוחצים על אנשים ללכת להצביע ומבקשים מהם להביא איתם חברים וקרובי משפחה.
השיחות הטלפוניות הן רק החלק הגלוי. בשידור זום פנימי בתחילת 2022 (פירוט) סיפר מילביצקי לאנשיו ש"החבר’ה שלנו" בנו מערכת טכנולוגית למעקב אחר מצביעים: להביא לקלפי, ביום ועידת הליכוד, את כל התומכים שנרשמו למפלגה במשך השנים. גורמים שראו את המערכת סיפרו ל“שקוף” ול“העין השביעית” שמבחינה טכנית היא מזכירה את “אלקטור” — תוכנת המרצה מקמפיין הליכוד של 2020, שנפרצה ומאז דלף ממנה מידע של מיליוני ישראלים. לאותו קמפיין ייחס כץ 300 אלף קולות של “חנוך וחבריו”.
זהו שירות אלקטורלי וכוח עבודה למפלגת השלטון - כוח עבודה שאחר כך מתגלה ליד תפקידי מדינה, ולאזרח מציעים לחשוב שזה צירוף מקרים.
האזרח מבחוץ
לאזרח הרגיל אין גישה למטבח הזה: לא למרכז המפלגה, לא לרשימות של מפעילי טלפונים, ולא לידיעה מי חייב למי קולות ומי דוחף מינוי של מי רגע לפני ששר עוזב משרד.
לו משאירים תוצאה מוגמרת. אתמול — פוליטיקאי על המסך. היום — תעריפים וחשבונות. מחר — גוף מקצועי עם ממונה בלי ניסיון ועם הסביבה הנכונה מאחוריו. אחר כך יסבירו: הכול חוקי.
וזו בדיוק ההתעללות: המערכת סגורה מספיק כך שהחשיפה מגיעה רק כשעיתונאים מוציאים פיסות החוצה: Calcalist מתעד את מינוי מינוחין, העין השביעית ושקוף מציגים את המכונה הפוליטית של הכת בתוך הליכוד, N12/Mako מתארים סגנון רחב יותר של כץ: אלפי יועצים חיצוניים במשרד הביטחון, רבים בלי מכרז, בעלות כוללת של כחצי מיליארד שקל. טביעת אצבע אחת: משאבי המדינה שוב נמצאים ליד תועלת מפלגתית.
למה מינוחין חשובה
מינוחין אינה הפרשה הרועשת ביותר, ודווקא בגלל זה היא מסוכנת. מינוי כזה עובר כמעט בלי רעש: מועצה אחת, שר אחד, אדם אחד בלי ניסיון מקצועי, קשר אחד לסביבה פוליטית מועילה.
מאחורי החשבון הזה של כוח אדם עומדים אנשים שאף אחד לא מינה לשום דבר. תלמידה לשעבר של “קבלה לעם”, שהופיעה בתחקיר של חדשות 12 תחת האות א’, סיפרה לכתב עמרי מניב שלייטמן אילץ אותה לקיים איתו יחסי מין. בקטע היא אמרה: “זה לחלוטין אונס”. והסבירה למה לא סירבה: “הוא שולט במוח שלך, בנפש שלך, בתודעה שלך — כך שאת לא יכולה לסרב לו. אז כן, אני פחדתי, פחדתי לסרב”. ב"בני ברוך" הכחישו זאת, אך לא הגישו תביעה נגד הערוץ, נגד העיתונאי או נגד האישה עצמה — אף שהם תובעים בקלות רבה. בהליך אחר, שיזמה העמותה עצמה, העידה מטפלת משפחתית כי שתי נשים מהמעגל הפנימי סיפרו לה על תקריות שבהן לייטמן, לדבריהן, תקף אותן מינית. בעוד הסיפורים האלה נטחנים כבר יותר מעשור בתביעות דיבה שהגישה העמותה עצמה, אנשיה יושבים בשלווה בכיסאות ממשלתיים — ו“העין השביעית” קובעת שעד היום העמותה לא ניצחה באף אחת מתביעות הדיבה הללו.
גם אותו שאלו. לפני הפרסום פנו “העין השביעית” ו“שקוף” לתגובת כל מי שנזכר בתחקיר: מילביצקי סירב להתראיין, מנכ"ל עמותת “בני ברוך” / “קבלה לעם” וחתנו של לייטמן, מיכאל סנילביץ’, מסר שלא יגיבו, ומיכאל לייטמן אמר “אני אבדוק” — ולא השיב דבר. הציניות של לייטמן כבר הייתה רשומה אז בפרוטוקול בית משפט: ההודאה “פגעתי”, שנאמרה לעדה בפניה, מפורטת בחומר על העדויות המושתקות. המדינה בנתה קו גיוס אל תוך המשרדים עבור המבנה שבראשו עומד האיש הזה.
וזאת הצורה הנוחה של ההשתלטות: לא צריך לבקש 50 מיליון שקל או לבנות גוף מדינה חדש - מספיק להושיב את שלך במועצה מקצועית ולקרוא לזה מינוי רגיל. השכבה הבאה של הרשת: הצעת חוק, הכנסת וקו תקציבי — במאמר על 50 מיליון שקל, והפנים החוזרות של הסביבה מרוכזות בארכיון רשת כוח האדם של הכת.
כץ מינה את מינוחין למועצה שבה החוק דורש חמש שנות ניסיון בתחום, ואצלה לא היה אפילו יום אחד באנרגיה. הקשר שלה ל"בני ברוך", גיוסו של מילביצקי למשרד האוצר, ערבותו של כץ בפריימריז ומשאב גיוס של 300 אלף קולות כבר פורטו למעלה. יחד זה מצטרף לשרשרת פוליטית אחת.
פוליטית זה נראה כמו תשלום על שירות.
מה יקרה בהמשך
לא ישברו את המכונה הזאת — היא שוב תתקשר, תגייס, תסדר, תעביר, תמנה ותסביר שהכול היה לפי הכללים.
האדם הרגיל — צופה, משלם, סטטיסט. על העסקה הוא מגלה אחרון: התפקיד כבר אויש, ההחלטה התקבלה, המכונה כבר זזה לבחירות הבאות.
לאזרח רגיל כמעט אין כלי מול רשת סגורה — מינויים, בריתות דתיות, מוקדי טלפון מפלגתיים, משאבי המדינה. בסוף משאירים לו את החשבון.
פשעים שהוסתרו על ידי הכת.
האשמות באונס המוני מאת מיכאל לייטמן.
האשמות באונס המוני מאת חנוך מילביצקי.
האשמות באונס חיילת על ידי בנו של גלעד שדמון (שלמה שדמון).
אשתו של גלעד שדמון (תאל שדמון) הודתה בבית המשפט כי הסתירה תלונות על אונס מצד לייטמן.