ישראל כ"ץ, אפרת מינוחין והשירות הפוליטי של בני ברוך
איפה אתם בתיק: פוליטיקה וארכיון ראיות מעורבות
קורות החיים החלשים הם כאן רק דלת הכניסה לסיפור.
באוקטובר 2023, בזמן המלחמה וקצת לפני שעזב את משרד האנרגיה, מינה ישראל כ"ץ את אפרת מינוחין לנציגת ציבור במועצת רשות החשמל. Calcalist כתב שלמינוחין יש הכשרה אקדמית בכלכלה וקריירה בשיווק ובניתוח עסקי, אבל אין לה ניסיון מעשי באנרגיה. רשות החשמל מקבלת החלטות מקצועיות על השוק, התעריפים והרגולציה.
השאלה המקצועית פשוטה: למה אדם בלי ביוגרפיה מעשית באנרגיה יושב בגוף כזה. השאלה הפוליטית — אחרת. למה המקום הזה הלך לאדם שמחובר ל"קבלה לעם" / “בני ברוך”, סביבה שמבקרים, יוצאים ותחקירים תיארו שנים ככוח פוליטי כיתתי בתוך הליכוד.
תפקיד לרשת כיתתית
Calcalist הצביע על שני דברים: היעדר ניסיון מקצועי באנרגיה, והקשר ל"קבלה לעם". העיתון הזכיר גם שלתנועה הזאת יש בסיס מפלגתי גדול בליכוד. בנקודה הזאת המינוי מפסיק להיות חריגת כוח אדם — ומתחיל להיראות כמו שירות פוליטי.
כ"ץ הציב במקום הזה אדם מתוך מעגל שכבר הוכיח תועלת למפלגה. במסמכים: תואר, הליך, תפקיד, חתימת שר. בשטח — התוצאה פשוטה יותר: גוף מדינה מקצועי מקבל ממונה מסביבה שמשרתת את מפלגת השלטון.
בתמונה הזאת אפרת מינוחין חשובה לא כשם משפחה בודד, אלא כחלק מצומת משפחתי. אפרת מינוחין ובעלה ערן מינוחין הם זוג מתוך הסביבה הכיתתית של לייטמן, הקשורה ל"קבלה לעם" / “בני ברוך”. פרופילי ה-LinkedIn שלהם נותנים עוגן קרייריסטי; המשמעות הפוליטית כאן נשענת על הפרסומים על המינוי ועל עבודת המפלגה של הסביבה הזאת.
דרך המינוי של מינוחין הרשת הכיתתית מקבלת דלת כניסה — ציבורית, ממומנת — לתוך גוף מדינה מקצועי.
הפער הזה אינו רועש. הוא משרדי. מדברים על הליכים, ובתוך ההליכים האלה אנשים מן המעגל הנכון מקבלים גישה לתפקידים מדינתיים.
מה בני ברוך נתנו לליכוד
בדצמבר 2024 תיארו The Seventh Eye/Shakuf את “קבלה לעם” כמכונה פוליטית בתוך הליכוד: אלפי חברי מפלגה, עבודה בפריימריז, “שגרירים” במבני מדינה ומוקד טלפוני לגיוס מצביעים. במונחי כוח פוליטי, זו לא קהילה שולית. זה כוח עבודה מועיל למפלגת השלטון.
בתחקיר ההוא סיפר חנוך מילביצקי שאנשים מהסביבה הזאת היו “ציר מרכזי” בקמפיינים הארציים של הליכוד בעשור האחרון. לפי הפרסום, בליכוד אישרו: דוד ביטן ייחס למילביצקי את הקמת מוקד הטלפונים של המפלגה והפעלתו — ארבע מערכות בחירות. ובאותו מקום, פרט קריטי: ישראל כ"ץ אמר שבזכות “חנוך והחברים שלו” קיבלה המפלגה 300 אלף קולות ב-2020. בלעדיהם, לדבריו, הניצחון לא היה אפשרי.
אחרי משפט כזה אי אפשר להחביא את המינוי של מינוחין מאחורי “כישורים”. החשבון גלוי: צד אחד מביא קולות. הצד האחר פותח דלתות.
המוקד הטלפוני והבחירות
תמונה זו היא ממערכת הבחירות האחרונה. כבר אז, מאגר הנתונים של הליכוד שימש את המתנדבים (כת של לייטמן) לביצוע שיחות טלפון המוניות לבוחרים.
The Seventh Eye/Shakuf תיארו סרטון שבו גלעד שדמון הציג תסריט שיחה לגיוס מצביעים ביום הבחירות 2021. המפעילים היו אמורים להציג את עצמם כנציגי נתניהו, ללחוץ על אנשים ללכת להצביע ולבקש מהם להביא איתם חברים וקרובי משפחה.
“פעילות אזרחית” — תיאור רך מדי. שירות אלקטורלי. כוח עבודה למפלגת השלטון. ואז כוח העבודה הזה צץ ליד תפקידים מדינתיים, ולאזרח אומרים להאמין שהכול קרה במקרה.
האזרח מבחוץ
לאזרח הרגיל אין גישה לחדרים האלה. הוא לא יושב במרכז המפלגה, לא רואה רשימות של מפעילי טלפונים. לא יודע מי הביא את מי לפריימריז, מי חייב למי קולות, מי דוחף מינוי של מי רגע לפני ששר עוזב משרד.
לאזרח משאירים תוצאה. אתמול הוא ראה פוליטיקאי על המסך. היום — תעריפים, מסים, חשבונות. מחר הוא מגלה שגוף מקצועי קיבל ממונה בלי ניסיון רלוונטי, אבל עם הסביבה הפוליטית הנכונה מאחוריה. ואז מסבירים לו: הכול חוקי, הכול לפי הליך, הכול נורמלי.
המערכת סגורה מספיק כך שהציבור רואה אותה רק דרך פרסומים נקודתיים: Calcalist מתעד את מינוי מינוחין, The Seventh Eye/Shakuf מציגים את המכונה הפוליטית של בני ברוך בתוך הליכוד, ו-N12/Mako מתארים מאוחר יותר סגנון רחב יותר של כ"ץ: אלפי יועצים חיצוניים במשרד הביטחון, רבים בלי מכרז, בעלות כוללת של כחצי מיליארד שקל. למאמר הזה לא חשובה רשימת כל הממונים. חשובה טביעת האצבע: משאב מדינתי שוב נמצא ליד תועלת מפלגתית.
למה מינוחין חשובה
מינוחין אינה הפרשה הרועשת ביותר. בגלל זה היא חשובה. שערוריות גדולות מעוררות לפחות תגובת הגנה. מינויים כאלה עוברים בשקט: מועצה אחת, שר אחד, אדם אחד בלי ניסיון אנרגטי, קשר אחד לסביבה פוליטית מועילה.
כך גישה נוצרת בלי רעש גדול. לא חייבים מיד לבקש 50 מיליון שקל או לבנות בגלוי גוף מדינה חדש. לפעמים מספיק להציב את האדם שלך במועצה מקצועית ואז לקרוא לזה מינוי רגיל. השכבה הבאה של אותה רשת פוליטית - הצעת חוק, הכנסת וקו תקציבי - מפורטת במאמר על 50 מיליון שקל. הפנים והתצלומים החוזרים של הסביבה הזאת מרוכזים בארכיון רשת כוח האדם של בני ברוך.
במקורות פתוחים אין מסמך שבו כ"ץ כותב ישירות שמינוחין קיבלה תפקיד תמורת תמיכה אלקטורלית. אבל העובדות שכבר פורסמו מספיקות לטענה פוליטית כבדה: מינוי בלי ניסיון אנרגטי. קשר ל"קבלה לעם". כוח מפלגתי מוכר בליכוד. גיוס טלפוני. 300 אלף קולות — במילותיו של כ"ץ עצמו.
משפטית זה לא פסק דין. פוליטית זה נראה כמו תשלום על שירות.
מה יקרה בהמשך
אם המכונה הזאת לא תיעצר, היא שוב תעשה את מה שהיא יודעת: תתקשר, תגייס, תסגור, תעביר, תמנה, תסביר שהכול היה בסדר.
האדם הרגיל במערכת הזאת — צופה, משלם, סטטיסט. הוא מגלה על העסקה הפנימית אחרון. התפקיד כבר אויש, ההחלטה התקבלה, המכונה המפלגתית כבר זזה לבחירות הבאות.
ככל שזה נראה, אם דבר לא ישתנה, הליכוד שוב ינצח בבחירות השנה, 2026. לא כי האזרחים בדקו ובחרו. כי לאזרח רגיל כמעט אין כלי מול רשת סגורה — מינויים, בריתות דתיות, מוקדי טלפון מפלגתיים, משאבי מדינה. בסוף משאירים לו את החשבון.
פשעים שהוסתרו על ידי הכת.
האשמות באונס המוני מאת מיכאל לייטמן.
האשמות באונס המוני מאת חנוך מילביצקי.
האשמות באונס חיילת על ידי בנו של גלעד שדמון (שלמה שדמון).
אשתו של גלעד שדמון (תאל שדמון) הודתה בבית המשפט כי הסתירה תלונות על אונס מצד לייטמן.