גלמן ווינוקור בפרשת מילביצקי: להב 433 בודקת לחץ על מתלוננת

החקירה סביב חבר הכנסת חנוך מילביצקי יצאה מגבולות השאלה על חבר הכנסת עצמו. אחרי עדותה של המתלוננת “א”, להב 433 החלה לבדוק מי יכול היה לסייע להפוך את דבריה למסמך שנוח לסביבת קבלה לעם.

ב-25 ביולי 2025 זימנה יחידת החקירות להב 433 את עורך הדין צבי גלמן ואת ד"ר אלי וינוקור לחקירה בחשד לשיבוש הליכי משפט ולהדחת עדה לעדות שקר. ב-27 ביולי דיווחו העין השביעית ושקוף כי מדובר בשני חשודים נוספים בפרשת מילביצקי. Ynet כתב שהחקירה הסמויה החלה כשנתיים קודם ועברה לשלב גלוי אחרי שהחשדות “הבשילו”. N12 / Mako קשר את אותו צומת לעדות של א. על תצהיר כוזב ועל פרק בבית מלון.

השאלה המרכזית כאן אינה ביוגרפית. החקירה בודקת פעולה: האם המתלוננת הועמדה במצב שבו עורך דין, מתרגם ואנשי התנועה סייעו לעבד את דבריה לצורכי בית המשפט.

מה בודקת להב 433

Ynet וכלי תקשורת נוספים כתבו שהמתלוננת “א” הייתה אמורה להעיד בהליך הקשור לתביעת לשון הרע, שבו ייצג צוות משפטי הקרוב לתנועה את האינטרסים של קבלה לעם. החשד המשטרתי הוא שבשלב הזה הופעל עליה לחץ כדי לייצר נוסח שירכך טענות ויתאים למסמך משפטי.

Israel Hayom תיאר את החשד באופן קונקרטי יותר: גלמן, לפי גרסת החקירה, היה קשור לתצהיר כוזב, ווינוקור - ללחץ על המתלוננת כדי שתחתום עליו. באותו פרסום נאמר שהמשטרה בדקה גם את מעורבות שניהם בהבאת א. לישראל לאחר תלונתה הקודמת על פגיעה מינית מצד ראש העמותה.

המשטרה בודקת אם אותה פגישה ייצרה תצהיר נוח: עדה נכנסת עם הסיפור שלה ויוצאת עם מסמך שעובד נגדה ולטובת הארגון.

הכרונולוגיה המלאה של א. נמצאת בחומר על אולסיה ומילביצקי. הדפוס הרחב יותר של לחץ על עדויות נידון בחומר על עדויות שהושתקו. כאן נשאר הצומת החקירתי גלמן-וינוקור.

שני תפקידים: עורך דין ומתרגם

התפקידים של שני הנחקרים שונים. גלמן, תחת החשד המשטרתי, יכול היה לעסוק בצורה המשפטית: המשרד, הייעוץ, נוסח התצהיר והשימוש הדיוני המאוחר בו. בהעין השביעית הוא מתואר כעורך דין שבמשך שנים ניהל תביעות של התנועה נגד עיתונאים, כלי תקשורת וארגונים המסייעים לנפגעי כתות.

Ynet הוסיף כי גלמן חשוד בחתימה על תצהיר כוזב, ווינוקור - בדחיפת א. לעדות שקר. וינוקור חשוב בצומת הזה כאדם שלפי תצהיר רפאלי, כפי שסוכם בהעין השביעית, נכח בתדרוך של א. ותרגם הסברים לרוסית. התואר האקדמי והרקע המשפחתי שלו שייכים לפרופיל של אלי וינוקור. לצומת הזה מספיק נתון אחד: המשטרה בודקת אם התרגום היה חלק מן הלחץ ולא שירות ניטרלי.

גלמן מכחיש שפעל שלא כשורה. בתגובה שצוטטה בעין השביעית הוא אמר שפעל באופן מקצועי, מסר למשטרה מסמכים ומאמין כי “בעבודתי אין כל רבב”. וינוקור, לפי אותו פרסום, לא השיב לאחר חקירתו.

מדוע החשדות בעבירות מין נשארים במרכז התיק

התרחבות מעגל החשודים אינה משנה את הדמות המרכזית בתיק: חנוך מילביצקי. המתלוננת מייחסת לו מעורבות בלחץ על עדה ואונס שלדבריה התרחש לאחר מסירת עדות השקר. ב-25 ביולי Ynet דיווח שהחוקרים הציגו למילביצקי את החשד הזה ישירות במהלך החקירה.

שיבוש הליכי המשפט האפשרי אינו נראה כאן כטעות טכנית בניירת. אם עדה נלחצה לשנות את גרסתה, הדבר התרחש סביב תיק שבו החשד המשטרתי כולל לחץ, תצהיר כוזב ועבירת מין.

בשלב הזה המשטרה לא קשרה בפומבי את גלמן או את וינוקור להשתתפות ישירה בעבירות מין. הסיכון הדיוני שלהם אחר: החוקרים בודקים אם הם שירתו את הלחץ על מתלוננת בתיק שבו החשוד המרכזי כבר ניצב מול האשמות חמורות.

גבול הידוע

ידוע: להב 433 חקרה את גלמן ווינוקור; שמותיהם פורסמו כחשודים נוספים; המקורות קושרים את החקירות לתצהיר של המתלוננת ולהליך סביב קבלה לעם. ידוע גם שגלמן מכחיש פגיעה בכללים מקצועיים.

לא ידוע: אם החקירה תאשר את הגרסה הזאת, אם יוגשו כתבי אישום וכיצד המשטרה תעריך את חלקו של כל אחד משני הנחקרים. הגבול הזה חשוב: חשד אינו פסק דין, אבל חקירת להב 433 כבר הוציאה את הסיפור מאזור השמועות והסכסוך הפנימי של התנועה.

אם גרסת החקירה תאושר, העניין לא יהיה פגישה פרטית במשרד עורכי דין. הוא יהיה השאלה כיצד אנשים בעלי תפקידים מקצועיים יכלו להשתתף בשכתוב עדות של מתלוננת סביב האינטרסים של ארגון סגור.