אלי וינוקור: חזות אקדמית, גישה משפחתית ותיק הלחץ על עדה

אלי וינוקור אינו חשוב רק משום ששמו הופיע לצד שמותיהם של נחקרים אחרים. בפרסום של העין השביעית ושקוף מ-27 ביולי 2025 הוא תואר גם כסגן נשיא המכללה האקדמית גורדון בחיפה וגם כוותיק קבלה לעם. המפגש בין שני המעמדות האלה הופך אותו לדמות בפני עצמה בפרשה.

ב-25 ביולי 2025 חקרה להב 433 את וינוקור בחשד לשיבוש הליכי משפט ולהדחת עדה לעדות שקר. הצומת המלא גלמן-וינוקור מטופל בנפרד בחומר על חקירות להב 433. כאן השאלה צרה יותר: מה נתנו לו המעמד האקדמי, השליטה בשפה, הקרבה המשפחתית והאמון שקיבל בתוך התנועה.

החזות האקדמית ומשפחת וינוקור

כלפי חוץ, וינוקור נראה כמו איש מוסדות: תפקיד אקדמי, ניסיון חינוכי ושפה ציבורית רגילה. בתוך הפרשה הוא מופיע אחרת: ותיק התנועה שנמצא ליד פרק שבו, לפי חומרי התיק, מתלוננת דוברת רוסית קיבלה הסברים על הדרך שבה עדותה אמורה להישמע.

סמיון וינוקור אינו חשוב כאן כסיבה להאשים את הבן בגלל שם המשפחה. הוא חשוב כחלק מאותה שכבה פנימית: תרגום, עבודה תקשורתית, קרבה להנהגה וגישה לאנשים שבבני ברוך נותנים בהם אמון. זו לא בהכרח משרה רשמית. זה כוח לא רשמי: להיות קרוב למקום שבו מחליטים איזו גרסה תצא החוצה.

כמה עדויות ממקמות גם את סמיון וינוקור ליד סיפורים מוקדמים של אלימות מינית בתוך התנועה. זה לא מוכיח אשמה של אלי וינוקור. אבל זה מסביר מדוע קשה לתאר אותו כמתרגם מקרי שנכנס לחדר בלי הקשר.

התרגום כנקודת לחץ

לפי תצהיר רפאלי כפי שסוכם בהעין השביעית, וינוקור נכח בתדרוך של א. ותרגם הסברים לרוסית. זה הנתון המרכזי בפרופיל שלו: בחדר שבו מופעל לחץ, המתרגם איננו פרט טכני.

מתרגם בוחר מילים, קצב וטון. הוא קובע איך עדה דוברת רוסית תשמע הסברים משפטיים, אזהרות מפני השלכות, הבטחות הגנה או דרישה לגרסה “נכונה”. אם גרסת החקירה תאושר, תפקידו של וינוקור יקבל משמעות אחרת: ערוץ בין אסטרטגיה משפטית לבין אישה בעמדה חלשה יותר.

לכן התואר האקדמי אינו קישוט. אדם עם מוניטין חיצוני, אמון פנימי ושליטה בשפה יכול להפוך לחץ לדבר שנשמע רך יותר, גם כשהמשקל שלו בפועל כבד.

פרק ציבורי בלי לספר מחדש את כל התיק

אולסיה דיברה בערוץ 12 על פגישה שבה, לדבריה, הסבירו לה מה לומר בבית המשפט, אילו עובדות להסתיר ואיזה טון רגשי לשמור. לפרופיל של וינוקור יש לפרק הזה ערך צר: הוא מראה שהפגישה המתוארת בחומרים לא נשארה סיפור פנימי של התנועה.

בתיאור המשפטי של העין השביעית הפרק קשור לתביעת בני ברוך נגד רפאלי ולתצהיר שבו תפקידו של וינוקור מתואר כתרגום וליווי של התדרוך. הכרונולוגיה המלאה של א. נשארת בחומר על אולסיה ומילביצקי; הדפוס הרחב יותר של לחץ מופיע בחומר על עדויות שהושתקו.

כך שמו של וינוקור אינו עומד ליד דיון כללי על בני ברוך, אלא ליד חדר מסוים, עדה מסוימת ומעשה תרגום מסוים.

וינוקור, לפי העין השביעית, לא השיב לפניית האתר לאחר חקירתו. עמדת גלמן והסטטוס הכללי של החקירות שייכים לצומת החקירתי. בפרופיל של וינוקור נשארת השאלה המצומצמת יותר: איזה כוח יכול להיות לתרגום בתוך קבוצה סגורה.

מכללת גורדון וסימן האמון החיצוני

הנהלת מכללת גורדון מסרה כי נודע לה מהעיתונות על החקירה שבה היה מעורב סגן הנשיא שלה. עבור המכללה, זה יותר מאי-נעימות תדמיתית: סגן הנשיא שלה הופיע בסיקור של תיק שבו המשטרה בודקת לחץ על עדה ושיבוש אפשרי של הליכי משפט.

Ynet תיאר את מעמדו האקדמי ביתר פירוט: סגן נשיא לפיתוח אקדמי, ראש החוג לחינוך חברתי-קהילתי במכללת גורדון, בוגר תוכנית “אופקים” באוניברסיטת תל אביב ותוכנית “מנדל”, וחוקר עם פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה ובאוקספורד. לכן הלגיטימציה החיצונית של וינוקור בפרשה הזאת קשורה לתפקיד, לגישה למדיניות חינוכית, לקהל סטודנטים ולשפה של מנהיגות ציבורית.

כך התפקיד האקדמי נעשה חלק מן השאלה הציבורית. כאשר אדם מן המעגל הפנימי של תנועה מקבל לגיטימציה מוסדית חיצונית, היא יכולה לעבוד כמגן: מול סטודנטים, עמיתים, תקשורת ואנשים שעליהם מופעל לחץ.

השאלה המרכזית לגבי וינוקור אינה אם עמד ליד השולחן. השאלה היא אם אדם בעל מעמד אקדמי, גישה משפחתית ושליטה בשפה השתמש במעמד הזה כדי לסייע למעגל הפנימי של התנועה לקבל ממתלוננת עדות נוחה.