נשים במשנתו של לייטמן: הדוקטרינה במילותיו שלו
על יחסה של בני ברוך לנשים מספרות בדרך כלל משתתפות לשעבר. כאן המקרה שונה: מדבר מיכאל לייטמן עצמו. לא בהתכתבות שדלפה ולא בשיחה פרטית — מול המצלמה, כמורה המסביר לתלמידיו כיצד בנוי העולם. להלן שלושה קטעים מהקלטות וידאו שבהם הוא מנסח את תפיסתו על נשים, בתולין ובגידה.
אלה מילותיו שלו — תיעוד ראשוני, לא מסירה תקשורתית ולא טענה של תלמידות לשעבר. לכן התשובה הסטנדרטית של המערכת — «אלה סחטנים ומתוסכלים לשעבר» — לא נדבקת לקטעים האלה: כאן מדבר המנהיג עצמו.
הקלטות הווידאו
שלושת הקטעים שלהלן לקוחים מתחקיר של העיתונאי גור מגידו (ההקלטה המלאה זמינה לציבור); אותו חומר מופיע גם בניתוח העדויות המושתקות.
«מגיע לו הרבה נשים»
בקטע הראשון לייטמן מתאר את הכוח הגברי כזכות לבעלות מינית.
לייטמן: גבר שהוא שולט ושליטה הזה באמת שייך לגברים אז גם כן הוא צריך להראות את עצמו כגבר כגדול בפוטנציאל לסיפוק מיני ומגיע לו הרבה נשים. והוא צריך להראות לכולם שהוא לא חזק בשליטה בלבד אלא גם כן כאיזה קוף גדול שיש לו ממש כוח גברא כן, ועשרות קופיקות קטנות לידו זהו
זו אותה שפת שליטה פומבית שמופיעה בטקסט הרשמי «כדורגל — אתה סקס!», אך כאן כבר בלי המטפורה: הכוח מושווה ישירות לבעלות מינית, והנשים — לפמליה של «קופיקות קטנות» סביב הזכר החזק. שום מעשה קונקרטי לא מוכח כאן, אבל זו הנורמה שהתלמידים שומעים ישירות מפי המורה: האישה כנספח לכוח הגברי.
רשימו, בתולין ו«החותם» של הגברים הקודמים
בהמשך לייטמן חורג לגמרי מן הקבלה ומתחיל לשאת דברים כ«מומחה־על» — הפעם בענייני גנטיקה.
לייטמן: למה העניין של הנשים שיש להן סימן מיוחד שזו אישה בתולה, זה מפני שכל גבר שהיה נמצא באישה, הוא משאיר רשימו משלו ואפילו שיש לה עשר גברים. יש בילד שהיא מולידה בתינוק רשימות מכל עשרה גברים הקודמים.
ניצה: למה אתה מתכוון רשימות?
לייטמן: יש בו בתינוק נתונים, פסיכולוגים, פיזיולוגים, רוחניים, מכל הגברים הקודמים שהייתה איתם.
ניצה: זה נורא משמעי אני יכולה להבין, אנחנו זוכרים את מערכות היחסים הקודמות שלנו, אבל...
לייטמן: לא זוכרים, זה לא עניין של זכירה. אני מדבר פה על משהו אחר. זה עניין של גנים, זה עניין של הורמונים, זה עניין של ההתרשמות פנימית בתוך הבשר שלה. ולכן אם גבר רוצה להיות בטוח שהילד שנולד ממנה יהיה רק הוא, אז הוא חייב לדאוג על כזאת אישה.
מה שלייטמן מציג כביולוגיה הוא טלגוניה: הרעיון שבני זוג קודמים «מותירים חותם» בילד העתידי. המדע הפריך אותו מזמן, הגנים אינם פועלים כך. החשוב הוא ההיררכיה שהוא גוזר מכאן: את «טוהר» האישה הוא מודד במספר הגברים הקודמים שלה, ואת האישה עצמה הוא הופך לאובייקט שעל הגבר «להבטיח לעצמו».
הדוקטרינה כשלעצמה אינה מפלילה איש. אך היא מוסרת לתלמידים אוצר מילים מוכן, שבו קרבה לגבר בעל «מעמד רוחני» נחשבת כביכול ל«שלב של עלייה». ואת אוצר המילים הזה לא מספק גולש אנונימי בצ’אט, אלא המורה עצמו, בהקלטה.
בעדויות אותה נוסחה חוזרת במילותיהן של נשים — וזו כבר רמת הוכחה אחרת. עובדת סוציאלית קלינית, אילנית עזרסקי, משתתפת לשעבר במעגל הפנימי בפתח תקווה, העידה תחת שבועה בבית משפט השלום בבת ים (ספטמבר 2022): כמה נשים סיפרו לה על קשרים מיניים עם לייטמן שהוצגו כחלק מ«עלייה רוחנית». לפי עדותה, היא שאלה על כך את לייטמן עצמו — תחילה הכחיש, אחר כך הודה והגיב באומרו שהוא «לא פגע באיש». הנפגעת «א» ניסחה את אותו היגיון בראיון לערוץ 12: «הוא בנה יחסים אישיים עם כל אישה כדי להגיע להארה רוחנית».
כיצד נשמעה אותה נוסחה כבר בעדויות תחת שבועה — מרוכז בסיכום עדויותיהן של חמש המתלוננות ובדבריה של המומחית רחל ליכטנשטיין בפני בית המשפט.
לה — גבר אחד, לו — בגידה נסלחת
לייטמן: עשרות אחוזים של הגירושים היינו יכולים למנוע אם היינו מכינים אותם נכון לקבל בגידת הגבר. אנחנו צריכים להבין שזה יקרה בטוח בכל משפחה.
כשמעמידים אותם זה לצד זה, שני הקטעים נותנים אמת מידה אחת בשתי מידות: את נאמנות האישה לייטמן מבסס על «גנים» ו«חותם», ואת בגידת הגבר הוא מכריז כבלתי נמנעת ומחייבת סליחה. שליטה בחיים האינטימיים והמשפחתיים של המשתתפים היא אחד הסימנים העקביים שבהם מתארים מומחים קבוצות שליטה גבוהה; השוואת המתועד לאמות המידה האלה מרוכזת בניתוח נפרד.
מן הדוקטרינה — אל המתועד
לייטמן הוא מורה, ומה שאמר מול המצלמה הוא תוכן השיעורים שלו, לא פליטת פה בשיחה פרטית. את אותו רעיון רואים גם למטה, בקומות הקהילה: ממילותיו בהקלטה ועד למה שנשים סיפרו אחר כך תחת שבועה.
הראשונה שנתנה לזה שם הייתה מומחית. מנכ"לית המרכז הישראלי לסיוע לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין, בעדותה בבית המשפט בינואר 2023, אמרה זאת במפורש: «הפגיעה בנשים נגרמת לא רק בידי לייטמן עצמו… ההתנהגות שלו מחלחלת גם לגברים אחרים בקהילה».
העדויות מתארות את אותו הדבר באופן קונקרטי יותר. בסיכום עדויותיהן של חמש המתלוננות שתיים מהן מדברות כבר על מערכת: אחת הגישה תלונה על «מערכת של יחסים אינטימיים עם לייטמן ועם בכירים אחרים ב"קבלה לעם" תוך שימוש בסמכותם הרוחנית», ואחרת העידה כי «בכירים בקבוצה ניצלו מצטרפים חדשים תוך שימוש במעמדם כבעלי יכולות רוחניות לכאורה». מונה סיפרה כי דרשו ממנה קשר «עם גברים מהמעגל הפנימי», ושהדרישה «הוצגה דרך מעמדם הרוחני המיוחד».
ויש את הרמה שבה כל זה כבר נכנס לתיקי המשטרה. אדם מאותו מעגל, חבר הכנסת חנוך מילביצקי, נמצא תחת חקירה מתועדת של להב 433 — אך מדובר בחשד ובחקירה, לא בפסק דין.
וידאו, מומחית בבית המשפט, עדויות המתלוננות, תיק משטרתי — אלה רמות הוכחה שונות, ואי אפשר לכווץ אותן לפסק דין אחד. אך כשמסדרים אותן מלמעלה למטה, מתברר דבר אחד: שאלת הנשים בבני ברוך מעולם לא הגיעה אל לייטמן עצמו בדמות חקירה חיצונית מלאה.