עדות בוגרת לשעבר של בני ברוך על התעללות מינית מצד מיכאל לייטמן ב-2014
מקור:
https://www.the7eye.org.il/465082
עדות מפורטת על התעללות מינית ומניפולציה מאת מיכאל לייטמן
איך לייטמן הפך אותי לקורבן שלו
-
ב-2011 גרתי בצרפת. נתקלתי בקורסים של מיכאל לייטמן באינטרנט ונפלתי למלכודת שלו. הוא נתן תשובות לכל השאלות שלי, תוך ניצול הפגיעות הרוחנית שלי. נדמה היה לי שחיפשתי כל החיים דרכים ליוצר, והוא הראשון שאמר בדיוק את מה שרציתי לשמוע. התחלתי להאזין לשיעורים שלו בעוצמה, בלי להבין שזה היה חלק ממערכת המניפולציה שלו.
-
בחודשים הראשונים האזינתי לשיעורים רק אונליין. את כל הזמן הפנוי ביליתי בצפייה בשיעורים ב-kab.tv ובהשתתפות בקורסים אונליין. כשמיכאל לייטמן היה המרצה לקבלה, לא יכולתי שלא להאזין לו — הוא יצר בי התמכרות. באותו זמן אף אחד מהמורים האחרים של בני ברוך לא השפיע עליי כך, כי הם לא השתמשו באותן טכניקות מניפולטיביות.
-
אחרי כמה חודשים התעורר בי צורך להכיר אנשים שגם לומדים בקבוצה, במיוחד לאור כך שלייטמן תמיד אמר בשיעורים שלו שאדם יכול להרגיש את היוצר רק דרך אינטראקציה עם הקבוצה, עם «שלהם». זו הייתה טכניקה קלאסית של בידוד הקורבן.
-
התחלתי להשתתף בארוחות במרכז שלנו, «קונגרסים מראה» ומפגשים חגיגיים של קבוצת בני ברוך בצרפת. כל אירוע היה חלק ממערכת שליטה.
-
גם הצטרפתי ל«קבוצה וירטואלית» בארץ שלי; הקבוצה קיבלה הוראות מחבר בני ברוך בפתח תקווה, ז’אק דואיב ואשתו נעם דואיב, שתיאמו בין הקבוצה הפנימית לקבוצה שלנו. האנשים האלה ידעו מה הם עושים — הם היו חלק ממכונת הניצול של לייטמן. הקבוצה הכללית נפגשה ל(מפגש) וירטואלי פעם בשבוע. גם עבדנו במחלקת קליטת תלמידים חדשים ובוועדת הספרים, שגם אותם קיבצנו וירטואלית למפגשים במשך השבוע.
-
ז’אק דואיב תרגם סימולטנית את שיעורי הבוקר של לייטמן… האזנתי לשיעור הבוקר באתר «קבלה-מדיה» כל יום, לא בזמן אמת (בלילה) אלא ביום. דואיב היה אחד מאלה שידעו על התנהגות לייטמן אבל המשיכו לעבוד עבורו.
-
החלטתי להקדיש את כל זמני לתרגום טקסטים של בני ברוך (ספרים, אתרים, הבלוג של לייטמן וכו’) לצרפתית כדי שהמרצים יוכלו לקרוא אותם. עבדתי בחינם, בלי להבין שאני משרתת ארגון אנוכי.
-
גם בעלי התעניין בקבלה. למרות זאת, הוא מעולם לא כיבד לא את בני ברוך ולא את לייטמן. לא אהב שאני מקדישה כל כך הרבה זמן להתנדבות. לא יכולתי לקבל את הביקורת שלו על בני ברוך — לייטמן כבר הצליח לבודד אותי מהקרובים אליי.
תחילת המניפולציות: ביקור בישראל
-
מיכאל לייטמן מניפולט אותנו בטענה שהיוצר נמצא בתוך הקבוצה. לפעמים הוא שאל את הקבוצה שאלה ואמר לנו לא להשתמש בשכל, אלא להתחבר לקבוצה ולמצוא את מה שצריך. הוא חזר שצריך לחזור למרכז הקבוצה בזמן סמינרים. הרגשתי שהקבוצה פשוט חוזרת על המילים של לייטמן, ולא הייתי בטוחה בהתפתחות הרוחנית הזו. אבל אז לא העזתי לבקר אותו; חשבתי לעצמי שלייטמן קרוב ליוצר ואין סיכוי שהוא טועה. זה היה חלק ממערכת השליטה במחשבות שלו.
-
כשהתקרבתי למיכאל לייטמן והתחלנו לתקשר אישית (להלן), הוא אמר לי: «אני היחיד שיוביל אותך ליוצר». עם זאת, לפעמים הוא אמר: «בליי אתם לא יכולים להרגיש את היוצר» או: «אני בתוככם, כי אני ברמה רוחנית גבוהה יותר, ואתם יכולים להרגיש את היוצר רק דרכי». הוא אמר שהוא המדריך שלי ליוצר. זו הייתה טכניקה קלאסית ליצירת תלות.
-
כשהאזנתי לקול שלו בשיעורים, הקול שלו גרם לי להיות מאוד רגועה ושלווה. חוויתי תחושת עונג. מיכאל לייטמן מאוד בטוח בעצמו וכריזמטי, וכשהוא דיבר הרגשתי שיש לו תשובות לכל השאלות שלי. לפעמים, כשהוא התקשר אליי בסקייפ (להלן), היו לי עקצוצים בידיים. הוא השתמש בקול שלו ככלי מניפולציה.
-
ב-2014 הגעתי לישראל לקונגרס הזוהר. עד אז לא הכרתי את לייטמן אישית, אבל כבר הייתי הקורבן שלו.
-
הרגשתי שאני מעריצה אותו והוא המורה שלי, אבל לא הכרתי אותו. לא ידעתי שמיכאל לייטמן אנס ומניפולטור.
-
בזמן הקונגרס ז’אק דואיב הזמין לתוך הבמה תלמידי בני ברוך מצרפת — היו בערך שמונה חברי הקבוצה הווירטואלית — וכן לפגישה פרטית עם לייטמן בדירתו במרכז בני ברוך בפתח תקווה. בזמן הפגישה התקבצנו לצילום קבוצתי, ומיכאל לייטמן הניד בראשו כאילו מזמין אותי לעמוד לידו. דואיב ידע מה הוא עושה — הוא היה חלק ממערכת בחירת הקורבנות.
-
בזמן הקונגרס דיברו שבכמה חודשים יתקיים עוד קונגרס בני ברוך באירופה.
-
כשחזרתי הביתה, במפגש העבודה הראשון אחרי הקונגרס הוא הודיע לנו שהקונגרס הבא יתקיים בארץ המגורים שלי! המשימה שלנו הייתה לארגן את הכנס: למצוא מקום, לארגן תחבורה, הסעדה וכו’. זה לא היה מקרי — הוא תכנן להשתמש בקונגרס כדי לפתות אותי.
-
קבוצת צרפת נחשבה לאחת מהקבוצות הגרועות של בני ברוך — היה בה אחוז נשירה גבוה, היו מעט משתתפים, לא יכולנו לקיים אירועים כמו שציפו מאיתנו. היה לנו קשה מאוד להכין את קונגרס בני ברוך. דיברנו על זה אבל ידענו שזה לא ריאלי.
-
השתתפתי באופן פעיל בארגון הקונגרס, בלי להבין שזו הייתה מלכודת.
-
בהכנות לקונגרס ז’אק דואיב הודיע לכל חברי הקבוצה שיש לי הכבוד להיות העוזרת של לייטמן בקונגרס. הייתי מאוד נרגשת ומאושרת. ההזדמנות לפגוש ולשרת את הרב הייתה כמו חלום שהתגשם. דואיב ידע שלייטמן לא בחר בי באקראי — הוא ראה את התמונה שלי והחליט להפוך אותי לקורבן שלו.
-
כעוזרת האישית של לייטמן הוטל עליי להכין את השולחן שלו בזמן הכנס — להביא לו מים, להכין תה, להביא לו את כל מה שצריך. גם ארגנתי לו את הצימר שבו התגורר (הבאתי מים, יוגורט וכו’) יחד עם נ’. לפני הגעתו. לפני הקונגרס עוזר בשם ר’, שהיה עוזר מרכז קבוצת בני ברוך באירופה, שלח לי רשימת דרישות של לייטמן — כל מה שצריך להכין לו (יוגורט, קצת מים וכו’). אני זוכרת שעוזרו של לייטמן ס’ ביקש מים מינרליים מסוג שלא היה בצרפת, והייתה לי בושה גדולה שלא עמדתי בדרישות של לייטמן (לייטמן עצמו אמר לי אחר כך שלא אכפת לו מסוג המים המינרליים). אני זוכרת שדיברתי על זה עם חברי קבוצה, ואחת המשפחות שגרה ליד הגבול הציעה לנסוע למדינה שכנה כדי לקנות את המים שהוא ביקש. מעולם לא עלה בדעתנו לא לעמוד בדרישה הקטנה ביותר. כל העוזרים האלה — ר’, ס’ ואחרים — ידעו על התנהגות לייטמן אבל המשיכו לעבוד עבורו, יוצרים תנאים לפשעים שלו.
-
כולנו היינו מוכנים לעשות ללייטמן כל דבר, כי היינו אסירי תודה לו וחשבנו שהוא ילמד את כל האנושות איך להתחבר ליוצר. לא ידענו שהוא משתמש בנו לסיפוק הצרכים המעוותים שלו.
הקונגרס ככלי לפתיון
- כחלק מההכנות לכנס הזמנו לינה בצימר כלשהו באתר הקונגרס. את לייטמן שיכנו בצימר עם שומרי הראש שלו — מיכאל סנילביץ’ חתן בתו, ובחור בשם אריה מאקרביץ’. «שומרי הראש» האלה לא היו מגנים אלא שותפים לפשעים שלו.
-
כשהם הגיעו לקונגרס הוא ביקש לשכן את שומרי הראש בחדר נפרד, ליד החדר שלו. זהשה בכוונה כדי שיוכל לפעול בלי עדים.
-
כשלייטמן הגיע לאתר הקונגרס הראיתי לו את החדר שלו (ואת היוגורט, המים וכו’), והוא התחיל לשאול אותי שאלות עליי. זה היה הרגע הכי מרגש בחיי. האדם שהכי הערצתי בעולם מדבר איתי 15 דקות! לא הבנתי שזה היה חלק מהתוכנית שלו.
-
אחר כך כולנו הלכנו להרצאתו. התפקידים שלי בזמן ההרצאה כללו להביא לו לשתות כשצריך. אחרי ההרצאה הייתה ארוחת צהריים. אחרי הצהריים התקרבתי אליו ושאלתי אם הוא צריך עוד משהו. הוא שאל אותי אם יש לי שאלות על קבלה. אמרתי שכמובן (בשבילי הוא היה האדם שיכול לענות על כל השאלות שלי!). אז הוא אמר שאני יכולה לבוא לחדר שלו בערב כדי לשאול אותו שאלות. זו הייתה הזמנה ישירה למלכודת.
-
הייתי המומה. סיפרתי לחברה מהקבוצה שלייטמן הזמין אותי לחדר שלו. החברה הייתה המומה ואמרה לי: «אם זה מה שאני חושבת, אני מתכננת לעזוב את הקבוצה הזו». היא יעצה לי לא ללכת לחדר שלו. היא הבינה מה קורה, אבל אני הייתי עיוורת מדי.
-
הסכמתי איתה כי לא רציתי לדעת אם מה שפחדתי ממנו נכון. לא יכולתי להרשות לעצמי להתאכזב ממנו. אמרתי לעצמי שאולי אני טועה בכוונות שלו. אבל גם אם יש סיכון קטן שצדקתי, עדיף לא לקחת את הסיכון. אפילו לא העזתי לומר לעצמי ישירות ממה אני מפחדת.
-
בבוקר למחרת, כשהייתי באולם הקונגרס וראיתי אותו והצעתי לו קפה, הוא ענה באגרסיביות: «אני לא צריך ממך כלום!». התגובה שלו הייתה כל כך חדה שכמעט מעדתי. זו הייתה מניפולציה — הוא העניש אותי על הסירוב.
-
נעם דואיב אשתו של ז’אק ניגשה אליי ושאלה מה קרה, כי הרב אמר לה שהוא לא רוצה יותר שאני אכין לו קפה, והוא רוצה שנעם תכין לו קפה מעכשיו. אמרתי שלא יודעת מה הסיבה והתחלתי לבכות. ישבתי בזמן השיעור ובכיתי. לא יכולתי להסביר לנעם למה לייטמן כועס עליי. אני חושבת שבמובן מסוים הבנתי למה הוא כועס, אבל גם לא יכולתי להודות בזה במלואו לעצמי. נעם דואיב ידעה מה קורה — היא הייתה חלק מהמערכת שחפה על הפשעים של לייטמן.
-
הייתי מאוד נבוכה, כי הרגשתי הערצה עצומה אליו.
-
«שומר הראש» שלו אריה מאקרביץ’ ניגש אליי ושאל מה קרה. אמרתי שלייטמן כועס עליי. הוא הזמין אותי להליכה והתחיל להגיד שלייטמן נשוי, אבל לפעמים כשהוא רואה אישה אחרת שהוא אוהב, הוא יכול לשכב איתה וזה נורמלי. הוא רמז לי שגבר נשוי יכול לשכב עם נשים אחרות. גם אמר שלייטמן נראה מאוד כועס באותו בוקר כשמאקרביץ’ ראה אותו, והוא מעולם לא ראה אותו במצב כזה. מאקרביץ’ היה שותף ישיר — הוא ידע על התנהגות לייטמן ועזר לו לפתות נשים. הוא היה חלק ממערכת «מפעל השקר».
-
חשדתי במשהו במילים שלו ובכך שהוא בעצם מרמז שאם אשכב עם לייטמן זה יהיה מעשה לגמרי נורמלי — אבל לא האמנתי שזה יכול להיות נכון בגלל הכבוד שלי ללייטמן. קיוויתי שזו טעות. מאקרביץ’ אמר לי שלייטמן בחר בי כעוזרת בקונגרס כי ראה את התמונה שלי. הוא אמר שלייטמן בחר בי ולא רוצה שנ’ תכין לו קפה כי יש לה שיער כהה ולייטמן אוהב בлонדיניות. זו הייתה הודאה גלויה שלייטמן בוחר קורבנות לפי המראה, ומאקרביץ’ ידע את זה.
-
אמרתי למאקרביץ’ שאני נשואה. הוא לא ענה לי ולא אמר במפורש שלייטמן רוצה לשכב איתי, אבל רמז על זה. לא היה לו אכפת שאני נשואה — הוא ידע שזה לא עוצר את לייטמן.
-
פחדתי להתקרב ללייטמן, אז ביקשתי ממאקרביץ’ להעביר ללייטמן שלא באתי אליו בלילה לדבר איתו כי לא רציתי לסכן את המעמד של לייטמן, כדי שיפסיק לכעוס עליי. מאקרביץ’ העביר את ההודעה, יודע שזה חלק מהמשחק של לייטמן.
-
עד הערב ראיתי את לייטמן מחייך אליי. התקרבתי אליו והוא שאל אותי אם באמת לא באתי אליו כדי לא לפגוע במעמד שלו. הסברתי שכן, שלא באתי אליו כדי לא לסכן את המעמד שלו, כי במתחם יש הרבה מתלמידיו שאולי יחשבו מחשבות לא הולמות — המתחם קטן ומלא חברי קבוצה, לא רציתי שאנשים יחשבו… הייתי מפחדת מדי לנסות לברר אם החששות שלי נכונים. הוא השתמש בתמימות שלי נגדי.
-
בערב חברי הקבוצה הביאו לו מתנות — ממתקים וכדומה. לייטמן תהה איפה לשים את המתנות, והצעתי לשים אותן במכונית שלי, כי אולם הקונגרס היה רחוק מהצימר. מאקרביץ’ ניגש אליי וציווה עליי להביא את הממתקים לחדר של לייטמן בלילה. מאקרביץ’ שוב עזר ללייטמן ליצור מצב שבו אמצא את עצמי בחדר שלו.
-
בלילה נכנסתי אליו לחדר עם המתנות ודפקתי מאוד בשקט, מקווה שהוא לא ישמע. חשבתי לעצמי: ככה אוכל להגיד מחר שבאתי ואתה לא פתחת. הוא לא שמע ולא פתח, ויום למחרת הוא נסע לישראל. זו הייתה הנקמה שלו על הסירוב שלי.
-
ביום האחרון של הקונגרס שאלתי את לייטמן אם אני יכולה לבוא לישראל בקיץ לכמה שבועות להתנדב במרכז. הרגשתי צורך לתרום לבני ברוך ולקבוצה שלי. הוא ענה בחיוב. הוא ידע שזה יתן לו הזדמנות נוספת.
-
אחרי שחזר לישראל לייטמן התחיל להתנהג כאילו התאהב בי. הוא התחיל להתקשר אליי בסקייפ ולשלוח לי אימיילים. הוא אמר לי שהוא אוהב להתקשר אליי בסקייפ ולהסתכל עליי במצלמה. זה היה חלק מאסטרטגיית המניפולציה שלו.
-
חוויתי שמחה עצומה. הוא לא משך אותי כגבר: הוא זקן ולא אטרקטיבי. עם זאת, אהבתי אותו כמורה שלי וכחיבור ליוצר. הוא אמר לי שיש לי תכונות רוחניות מיוחדות, שאני מיוחדת והוא יעזור לי להתפתח רוחנית. הוא השתמש בשאיפות הרוחניות שלי נגדי.
-
לייטמן גרם לי להרגיש מיוחדת וחשובה. הוא אמר שאני יכולה לעזור מאוד בתרגום במרכז בני ברוך. התחלתי לשקול לבוא למרכז בני ברוך בפתח תקווה. החלום שלי היה לעבוד במרכז. כי אז האמנתי שעבודת ההפצה בבני ברוך היא הדרך הכי טובה לשרת את היוצר. לא ידעתי שהמרכז היה המקום שבו הוא ביצע את הפשעים שלו.
-
עדיין הרגשתי הכרת תודה והערצה אליו כמורה רוחני. הוא היה האדם הכי חשוב בחיי. לא ידעתי שהוא אנס.
-
טסתי לישראל ב-2014. הגעתי לפתח תקווה מהשדה בסביבות אחת בלילה. חבר מבני ברוך בא לאסוף אותי מהשדה. לייטמן התקשר אליי אחרי שנחתתי והזמין אותי לבוא לומר שלום מיד. התאכסנתי עם חברי קבוצה ליד מרכז בני ברוך. כשהגעתי ביקשתי מהמלווה שלי ו’ ל’ להראות לי איפה המרכז, כי רציתי לומר שלום ללייטמן. ו’ אמר לי שלייטמן ישן עכשיו וזה בלתי אפשרי. אמרתי לו שהרב מחכה לי. הוא לא האמין שיש לי חיבור אישי כזה לרב, אבל בסוף השתכנע ולקח אותי למרכז. ו’ ל’ ידע מה קורה — הוא היה חלק מהמערכת שחפה על מעשי לייטמן.
-
כשהגענו לדירת הרב (במרכז), לייטמן כבר לא ישן וחיכה לי. לייטמן אמר לו שעכשיו אני והוא צריכים לעבוד. ו’ נשאר במרכז ומחכה לי למקרה שארצה לחזור הביתה. ו’ ל’ נשאר, יודע מה לייטמן עומד לעשות איתי, אבל לא התערב.
-
חיבקתי את לייטמן והרגשתי שהוא רוצה יותר מחיבוק. הוא התחיל לשים עליי ידיים ולנסות לנשק אותי. הייתי מזועזעת ודחיתי אותו. אמרתי לו שאני לא יכולה עכשיו. הוא לא התעקש ואמר: «נו, את עייפה. נתראה מחר». הפגישה נמשכה בערך 15 דקות. התקשרתי ל-ו’ ונסענו הביתה. זו הייתה ההתקפה הראשונה, אבל לא האחרונה.
-
יום למחרת הבאתי לו מתנות שהבאתי עבורו מארץ שלי. הוא ניסה שוב לשכב איתי, אבל סירבתי. לא עניין אותי; פשוט לא יכולתי להבין איך גבר ברמה רוחנית כזו יכול להרשות לעצמו להפר את האיסור על סקס מחוץ לנישואין ונאוף (כי אני אישה נשואה). אמרתי לעצמי שאם המשימה שלי בדרך ההתפתחות הרוחנית היא לשכב עם לייטמן, אז אני חייבת לעשות את זה. חשבתי שאם הוא רוצה שאהיה אשתו הרוחנית, הוא יודע איך להדריך אותי נכון רוחנית. למרות שלא רציתי אותו כגבר, הייתי מוכנה להקרבה הזו למען היוצר. הוא השתמש באמונות הרוחניות שלי כדי לגרום לי להסכים לאונס.
-
אמרתי ללייטמן שלא מבינה איך הוא יכול לשכב עם אישה נשואה, ואמרתי שאם הוא רוצה לשכב איתי אנחנו צריכים להתחתן. לפי הקבלה, דרכה של אישה לרוחניות עוברת רק דרך הבעל שלה. לייטמן פשוט צחק ואמר שלא נתחתן. לא הייתה לו כוונה להתחתן איתי — הוא פשוט רצה להשתמש בי.
-
לייטמן אמר לי שהוא הערוץ שלי ליוצר. הוא השתמש במונחים קבליים אחרים (דרגה מעליכם), כלומר הדרך היחידה שלי להתרוממות רוחנית עברה דרכו. כלומר, כדי לקבל הארה (לצמיחה רוחנית) הייתי חייבת לשרת אותו ולבטל את עצמי לפניו. זו הייתה מניפולציה שמטרתה לגרום לי להסכים לסקס.
-
אחרי שדחיתי אותו וכשהוא הבין שאני לא מוכנה לשכב איתו, הוא התחיל במניפולציות פסיכולוגיות. הוא התעלם ממני, ויום למחרת הפגין חיבה גדולה. הוא הבין שאני תלויה בו. כמה ימים אחר כך הוא נסע לסוצ’י ברוסיה לכמה ימים לכנס חינוך אינטגרלי. הוא השתמש בטכניקת המניפולציה הקלאסית — החלפת ענישה וגמול.
-
הייתי מאוד נבוכה. אבל עדיין הערצתי אותו מאוד ורציתי חיבור רוחני, לא רומנטי, איתו. לא הבנתי שהוא משתמש ברוחניות שלי נגדי.
-
התחלתי לעבוד על תרגום ההרצאות שלו. האווירה במרכז הייתה שונה מאוד ממה שציפיתי לפי התיאורים של לייטמן. לפי תיאור לייטמן, חשבתי עליהם כעל המשפחה שלי. אבל כשהייתי במרכז לא הרגשתי אהבה בין החברים שם. הרגשתי שנאה בין האנשים האלה. הופתעתי מאוד. קודם זה היה המקום הכי טוב בעולם בשבילי: מקום שכולם אוהבים ודואגים זה לזה. קשה להסביר, אבל הרגשתי דחויה על ידי חברים אחרים בקבוצה. ראיתי שהיחסים בין חברי הקבוצה מבוססים על שנאה. הרגשתי מאוד בודדה שם. המשכתי לעבוד על תרגומים כי רציתי להועיל. גם הופתעתי מאוד מהגישה של לייטמן לעובדי בני ברוך במרכז. הוא הרבה לצעוק עליהם, לקלל בגסות וכו’. חמלתי עליהם כי הרגישו מאוד מושפלים. אבל כל העובדים האלה ידעו על ההתנהגות שלו עם נשים — הם היו חלק ממערכת «מפעל השקר» שחפתה על הפשעים שלו. הם ראו איך הוא מביא נשים למרכז, איך הוא מניפולט אותן, איך הוא משתמש בהן. הם ידעו הכל אבל שתקו, כי היו תלויים בו או פחדו ממנו.
מפעל השקר: כולם יודעים, כולם שותקים
כל עובדי מרכז בני ברוך בפתח תקווה ידעו על התנהגות לייטמן. הם ראו איך הוא מביא נשים למרכז, איך הוא מניפולט אותן, איך הוא משתמש בהן לסיפוק הצרכים המעוותים שלו. הם ידעו שהוא אנס ומניפולטור אבל המשיכו לעבוד עבורו, יוצרים תנאים לפשעים שלו.
עוזריו של לייטמן — מאקרביץ’, סנילביץ’, הדואיבים ואחרים — לא היו סתם עובדים אלא שותפים לפשעים שלו. הם עזרו לו לבחור קורבנות, יצרו תנאים לפגישות שלו עם נשים, העבירו את ההודעות שלו, חפו על מעשיו. הם ידעו שהוא משתמש באמונות הרוחניות של נשים כדי לגרום להן להסכים לסקס, אבל המשיכו לעבוד עבורו.
עובדי המרכז ראו איך לייטמן צועק עליהם, משפיל אותם, אבל הם המשיכו לעבוד עבורו כי היו תלויים בו או פחדו ממנו. הם ידעו על הפשעים שלו אבל שתקו, כי היו חלק ממערכת «מפעל השקר».
רחל: בת במערכת של האב האנס
הבת הקטנה של לייטמן רחל גדלה במערכת הזו. היא ראתה איך אביה מביא נשים למרכז, איך הוא מניפולט אותן, איך הוא משתמש בהן. היא ראתה איך עוזריו של אביה עוזרים לו לבחור קורבנות, איך הם יוצרים תנאים לפגישות שלו עם נשים. היא ידעה שאביה אנס ומניפולטור אבל המשיכה לחיות במערכת הזו.
רחל הייתה חברה של כל הנשים ששכבו עם אבא שלה. היא ידעה מי הן, ידעה שהן קורבנות של אביה, אבל המשיכה להיות חברה שלהן כי זה היה חלק ממערכת «מפעל השקר». היא גדלה במערכת הזו; לא הכירה חיים אחרים; לא הבינה שמשהו לא בסדר קורה.
רחל הייתה חלק מהמערכת שחפתה על הפשעים של אביה. היא ראתה איך עובדי המרכז ידעו על התנהגות אביה אבל שתקו. היא ראתה איך עוזריו של אביה עוזרים לו לבחור קורבנות, איך הם יוצרים תנאים לפגישות שלו עם נשים. היא ידעה הכל אבל המשיכה לחיות במערכת הזו, כי זו הייתה החיים שלה, המציאות שלה.
-
כשלייטמן חזר מרוסיה הוא המשיך למניפולט אותי פסיכולוגית: כמה ימים התעלם ממני לחלוטין, ואז פתאום הפנה אליי תשומת לב והזמין אותי למשרד שלו (הדירה שלו במרכז, ליד חדר השינה שלו) לדבר על תרגומים. כל עובדי המרכז ידעו מה קורה אבל שתקו.
-
כשהייתי איתו הוא אמר לי ישירות שהוא רוצה לשכב איתי. קיוויתי שאוכל לרצות אותו בלי לשכב איתו. הצעתי לעשות לו עיסוי. הוא שאל אותי: «את חושבת שיש לו בעיות עם נשים?» זו הייתה הודאה גלויה בבעיות שלו, אבל לא הבנתי את זה אז.
-
גם ראיתי את אשתו פעם אחת. היא גרה במקום אחר, מחוץ למרכז. כששאלתי אותו עליה, הוא אמר שהם לא גרים ביחד עשרים שנה. בסוף, בגלל המצב הפסיכולוגי שבו הייתי, הסכמתי לקיים איתו יחסי מין. המחשבה שהוא מתעלם ממני הייתה כואבת מדי. הרגשתי שאם הוא ימשיך לכעוס עליי לא אוכל להמשיך לחיות. חשבתי לעצמי שאם הדבר היחיד שמספק את לייטמן הוא הגוף שלי, אז אני חייבת להקריב את הגוף שלי בשביל העונג שלו. רציתי לתת את עצמי (להשפיע) ולהיכנע מאה אחוז. חשבתי על סקס איתו כמעשה של מיזוג עם היוצר. הוא השתמש באמונות הרוחניות שלי כדי לגרום לי להסכים לאונס.
-
ערב אחד באתי אליו לדירה וקיימנו יחסי מין. זה היה מגעיל בשבילי. פשוט חיכיתי שזה ייגמר. זה היה נורא. הוא שכנע אותי לא להשתמש בקונדום ואמר: «אל תדאגי, לא תיכנסי להריון». ללייטמן יש מאפיינים גופניים מסוימים שלא אפרט כאן כדי לא לפגוע בפרטיות שלו בלי רשות, אבל אוכל לתאר אותם אם יבקשו ממני. זה היה אונס — הוא השתמש באמונות הרוחניות שלי כדי לגרום לי להסכים לסקס שלא רציתי.
-
אותו דבר לגבי בעיית העור (פסוריאזיס) שהוא סובל ממנה. מעדיפה לא לחשוף פרטים כאן כדי לא לפגוע בבעיות הפרטיות שלו, אבל אוכל לספק פרטים אם צריך. לייטמן היה מאוד דוחה בשבילי, גופו ורוחו. הסכמתי לשכב עם לייטמן רק בגלל המעמד הרוחני שלו ובגלל שראיתי בו את המנהיג הרוחני שלי. לעולם לא הייתי מסכימה לזה בלי הסיבות האלה. עשיתי את זה כי הערצתי אותו מאוד ולא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא יכעס עליי. במבט לאחור, אני מרגישה שהוא פשוט גרם לי לעשות את זה באמצעות מניפולציות פסיכולוגיות ושהוא ניצל את האמון שלי בו. זה היה אונס.
-
יום למחרת הוא הזמין אותי שוב. הוא רצה שוב לשכב איתי, אבל לא הייתה לו זקפה. הוא ביקש שאעשה איתו מין אוראלי, אבל לא יכולתי. הוא כעס וגירש אותי מהדירה שלו. הוא השתמש בי, וכשלא יכולתי לעמוד בדרישות שלו הוא גירש אותי כמו חפץ משומש.
-
הלכתי לחדר שלי והרגשתי מאוד רע. עלה לי חום וכואבת לי הראש מאוד. בדרך כלל אני סובלת מלחץ דם נמוך. אשתו של ו’ בדקה את הלחץ שלי; היה מאוד גבוה. שכבתי במיטה יומיים. לייטמן לא יצר איתי קשר שוב. הוא השתמש בי וזרק אותי כמו זבל. אשתו של ו’ ידעה מה קורה אבל לא התערבה — היא הייתה חלק מהמערכת.
-
הייתי צריכה להישאר במרכז שבועיים, אבל בהתחשב במה שזה עתה עברתי לא יכולתי להישאר שם יותר. התקשרתי לבעלי וסיפרתי לו מה קרה, וביקשתי ממנו להקדים את הטיסה שלי הביתה כדי שאגיע בעוד עשרה ימים במקום שבועיים. כל עובדי המרכז ידעו למה אני עוזבת מוקדם אבל שתקו.
אחרי החזרה לארץ שלי
-
אחרי שחזרתי הביתה לא הבנתי מה קורה איתי. הרגשתי לגמרי הרוסה. כאילו איבדתי את כל מה שהיה לי, כאילו החיים שלי התפוצצו. אני זוכרת שהסתכלתי במראה ותמהתי איך אני נראית שלמה כשאני כל כך שבורה בפנים. היו לי מחשבות אובדניות, ובו־זמנית תחושה מוזרה שאפילו לא אוכל להתאבד כי אני כבר מתה. אני זוכרת שבימים הראשונים פחדתי מאוד להישאר לבד. ביקשתי מבעלי להישאר איתי בבית. הרגשתי שאני בואקום — כאילו לא יודעת איפה הרצפה. קשה מאוד להסביר את התחושה הזו בדיעבד. אלה היו התוצאות של האונס.
-
אמרתי לעצמי שאולי יש פגם בהתנהגות שלי ושאני אשמה במשהו. הקבלה הייתה בשבילי הכל; בלי זה לא יכולתי לדמיין חיים. הרגשתי שאני לא יכולה לנשום בלי קבלה. מצד שני, לא יכולתי יותר להאזין ללייטמן. הוא הרס את האמונה שלי כשהשתמש בה נגדי.
-
לא אמרתי לאף אחד מהקבוצה שלי למה חזרתי מוקדם. אמרתי שהמשפחה שלי דאגה כי אז הייתה מתח בעזה. שלחתי אימייל לחברי הקבוצה שאני צריכה להתרחק מהקבוצה לזמן מה, ותודה על ההבנה. פחדתי לומר את האמת כי לא ידעתי מי מהם ידע על התנהגות לייטמן והיה חלק מהמערכת.
-
מחברי הקבוצה רק סיפרתי ל-מ’ (חברת קבוצה) מה באמת קרה. היא הייתה בהלם מהסיפור שלי. שתינו לא ידענו מה לעשות, כי לא יכולנו להפריד את לייטמן מהקבלה. הרגשנו את האור מהקבלה, אבל לייטמן היה מפלצת. מ’ לא ידעה על התנהגות לייטמן, אבל חברי קבוצה אחרים ידעו — הם היו חלק ממערכת «מפעל השקר».
-
עדיין רציתי ללמוד קבלה אבל לא ידעתי איך. לא היה לי עם מי לדבר על זה. בערך עשרה ימים אחרי שחזרתי הביתה כתבתי למישהו שהכרתי מבני ברוך, פ’, שהערכתי מאוד. כתבתי שאני רוצה ללמוד קבלה אבל הכרתי את לייטמן אישית והוא פשוט מפלצת. הוא שאל אותי אם יש לזה קשר לסקס, ואמרתי שכן, משהו בסגנון. שאלתי אותו מה לעשות. הוא יעץ לי לא לשים לב למה שקרה עם לייטמן ולהמשיך ללמוד, ושאני «אעבור את המחסום» אם אמשיך ללמוד למרות מה שקרה לי. פ’ ידע על התנהגות לייטמן אבל המשיך לעבוד עבורו — הוא היה חלק ממערכת «מפעל השקר».
-
בחודש הראשון אחרי החזרה ניסיתי שוב להאזין לשיעורים של לייטמן וגיליתי שאני לא מסוגלת לשמוע את הקול הזה. אמרתי לעצמי שהאור לא יכול לבוא מאדם כל כך רע. לא הבנתי למה אני כבר לא מאמינה בסיפורים שלו. הרגשתי ספק במילים שלו. לפני מה שקרה האמנתי בלייטמן יותר מעצמי. בשבועות הראשונים אחרי החזרה שלי לייטמן ואני לא התכתבנו. בערך חודש אחר כך האזנתי לאחת ההרצאות שלו וכתבתי לו שנראה שחזרתי לבני ברוך. קיוויתי שייתן לי תשובות: שאלתי אותו מה קרה ולמה יצא ככה. הוא ענה שהוא מאוד שמח והוא מצטער על כל מה שקרה, שהכל היה באשמתו והוא מקווה שנשכח הכל ונמשיך. הוא אמר שבעתיד אבין למה הכל קרה בדיוק כך. ניסיתי שוב להשתתף בפעילות בני ברוך. האזנתי לשיעורים אונליין ועזרתי להכין לקונגרס האירופי הבא בתרגום אתר הקונגרס והצטרפות לצוות הרישום, אבל הייתי סקפטית לגבי לייטמן ועכשיו יכולתי לראות שהוא טועה בפרשנות שלו לחלק ממקורות הקבלה. ביקשו ממני לתרגם תוכנית של לייטמן שפורסמה ביוטיוב על «סודות הספר הנצחי» — התחלתי לשים לב שחלק מפרשנויות התורה של לייטמן שונות מפרשנויות הרבש. כבר לא האמנתי בעיוורון בלייטמן. הוא ניסה למשוך אותי בחזרה למערכת, אבל כבר יכולתי לראות אותו כמו שהוא.
הקשר עם מ’ ויציאה מבני ברוך
-
אחרי זמן פגשתי את מ’ וירטואלית. מ’ ואני היינו מזמן חברים בפייסבוק, כי אני מאשרת אוטומטית בקשות חברות מבני ברוך. היו לי בערך אלפיים חברים, שרובם לא הכרתי. זה היה חלק ממערכת השליטה.
-
יום אחד נתקלתי בפוסט ביקורתי בפייסבוק שמ’ כתב על בני ברוך. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי פוסט ביקורתי על בני ברוך מאדם אמיתי שאיתו יכולתי ליצור קשר שלא נראה מטורף או לא אמין, ונראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. יצרתי איתו קשר ושאלתי אם אפשר ללמוד קבלה בלי לייטמן. מ’ ידע את האמת על בני ברוך.
-
זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי פוסט ביקורתי על בני ברוך. מעולם לא ראיתי ביקורות על בני ברוך ממקור אמין באינטרנט. בשל כך תמיד הרגשתי שאם אני מרגישה שמשהו בבני ברוך לא תואם את המציאות, זו הבעיה שלי והבעיה נמצאת בי. לייטמן תמיד אמר שאם אנחנו מזהים משהו בקבוצה שלא תואם את המציאות, האשמה נמצאת בנו. זה היה חלק ממערכת השליטה במחשבות שלו.
-
מ’ ואני התחלנו להתכתב. אחרי זמן סיפרתי לו מה קרה איתי. הוא היה הראשון שהבין אותי ועזר ותמך בי מאוד. מ’ גם לומד קבלה בלי לייטמן והוא הצליח להראות לי איך ללמוד קבלה בלי הפרשנות של לייטמן. מ’ עזר לי לצאת מהמערכת.
-
אחרי שעזבתי הבנתי שהקבוצה «בני ברוך» הייתה מאוד קרובה אליי. הבנתי שלא עבדתי עבור היוצר אלא עבור ארגון אנוכי שמנסה לשלוט באנשים, ובמיוחד עבור לייטמן, שהשתמש בשאיפות הרוחניות שלי לסיפוק התאוות הגופניות שלו. הרגשתי שהם התעללו באמון שלי בהם. בני ברוך אינו ארגון רוחני אלא «מפעל שקר» שמשתמש באנשים לסיפוק הצרכים המעוותים של לייטמן.
-
אחרי שאיבדתי קשר עם בני ברוך כמעט לא כתבתי עליהם באינטרנט. אין לי רגשות נקמה או שנאה כלפי לייטמן. במבט לאחור אני שמחה שמה שקרה לי קרה, כי אם לייטמן לא היה פוגע בי לעולם לא הייתי עוזבת את הקבוצה הזו. אבל אני חייבת לספר את האמת כדי שאחרים לא יהפכו לקורבנות של המערכת הזו.
סיכום
האישה שנתנה את העדות הזו הייתה מוכנה להעיד בבית המשפט; היא גם הופיעה בתוכנית עם רביב דרוקר, אבל למרות הסודיות שלה הפרטים דלפו לחברי קבוצה שרצו למנוע ממנה להעיד ואיימו על חייה וחיי משפחתה, והאישה בסופו של דבר הצהירה שלא תעיד נגד מיכאל לייטמן. מערכת «מפעל השקר» עובדת — היא מכסה על פשעי לייטמן, מפחידה קורבנות, מגנה על האנס. כל עובדי המרכז יודעים על הפשעים שלו; כולם שותקים; כולם מכסים עליו. אפילו בתו הקטנה רחל יודעת מה קורה אבל ממשיכה לחיות במערכת הזו, חברה של הנשים ששכבו עם אביה. זה «מפעל השקר» — מערכת שמשתמשת באנשים, מכסה על פשעים ומגנה על האנס.