הפנים הנסתרות של "קבוצה רוחנית": סיפורה של שורדת שבילתה 16 שנים בכת הקבלית ההרסנית "בני ברוך" או "קבלה לעם"

לייטמן ומונה

הפנים הנסתרות של “קבוצה רוחנית”: סיפורה של שורדת שבילתה 16 שנים בכת הקבלית ההרסנית “בני ברוך”

אחת מחמש שהעזה להתלונן

היא אחת מחמש. אחת מחמש נשים שנאנסו ומצאו את האומץ להתלונן בפומבי על פשעיו של מיכאל לייטמן וארגונו הפלילי “בני ברוך”.

חמש. רק חמש נשים מתוך עשרות, אולי מאות קורבנות, שהעזו לשבור את השתיקה, ללא פחד מההשלכות. חמש נשים שלא פחדו לספר את האמת על אונס שיטתי, ניצול מיני ופעילות פלילית מאורגנת המסתתרת מאחורי מסכת ה"רוחניות".

אבל במציאות, יש הרבה יותר שנאנסו. כולל נשות תלמידיו של לייטמן עצמו, שעדיין שותקות, מפחדות לספר לבעליהן את האמת. מפחדות שבעליהן לא יאמינו להן. מפחדות שיואשמו בשקר, בפרובוקציה, שהן אשמות בעצמן.

יש גם משפחות אחרות. כמו משפחתה של tali אמלסלם, שבאישור בעלה שכבה עם לייטמן כשהייתה מזכירתו. ניצול “מתנדב”, שאושר על ידי הבעל. זה לא אונס במובן המשפטי, אבל זה פשע נגד כבוד האדם, נגד עצם מהות היחסים האנושיים.

מונה היא אחת מאותן מעטות שהעזו לדבר. ובגלל זה היא נרדפת, מאוימת, ומנסים להשמיד אותה.

החיפוש אחר ביטחון שהוביל למלכודת של פושעים

כשרוב האנשים שומעים את המילה “רוחניות”, הם מדמיינים שלום, צמיחה וריפוי. אבל עבור מונה, רוחניות הפכה למסכה שמאחוריה הסתתר ארגון פלילי, בראשות טורף מיני.

היא גדלה במשפחה אלימה והשתוקקה לביטחון. כמבוגרת, היא מצאה מה שנראה כמו קבוצה רוחנית קבלית מזמינה. הכל נראה מודרני, מגוון ותומך: משפחות, פגישות, אפילו טיולים לישראל. בפעם הראשונה בחייה, היא הרגישה מוגנת.

היא לא הבינה שנכנסה למערכת פלילית, שנוצרה לא כדי להרים, אלא כדי לשלוט, לנצל, לאנוס ולבסוף להרוס.

שש עשרה שנים של ניצול שיטתי

במשך 16 שנים היא השקיעה הכל בארגון הפלילי — זמן, כסף וכוח רגשי. היא דיכאה ספקות ונטשה חשיבה ביקורתית עד שהפכו אותה לקורבן צייתני.

המסר העיקרי של הקבוצה הוטבע בה שוב ושוב: “הסבל שלך הוא התקדמות רוחנית”. “האונס שלך הוא תרגול רוחני”. “ההשפלה שלך היא הדרך להארה”.

המניפולציה הזו איפשרה לפושע מיכאל לייטמן לדרוש עוד ועוד, תוך הסתרה ממנה שהיא תקועה במעגל של ניצול מיני, אונס ושליטה.

חשיפה מזעזעת: אונס שיטתי

נקודת המפנה הגיעה במהלך טיול לישראל. מה שהוצג כתרגול רוחני הפך לאונס שיטתי — פיזי, פסיכולוגי, מיני וטקסי.

היא נמשכה למעגל פנימי סגור שבו התרחשו פשעים:

  • היא הופעלה לחץ להיכנס ליחסים מיניים עם גברים ש"הוקצו" לה, בהבטחה שכך היא “תספוג את התכונות הרוחניות שלהם”. זה לא “תרגול רוחני”. זה אונס תחת כפייה.

  • חייה נשלטו עד לפרטים הקטנים ביותר — מה היא אוכלת, מתי היא זזה ואפילו מתי היא יכולה להשתמש בשירותים. זה לא “משמעת רוחנית”. זה שליטה פלילית.

  • האינדיבידואליות שלה הושמדה לחלוטין, נותרה רק כניעה לכת. זה לא “התפתחות רוחנית”. זה שטיפת מוח פלילית.

  • “זה היה שטיפת מוח — היא אומרת. — הם שברו אותי עד שהתחלתי להאמין בטירוף שלהם. עד שהתחלתי להאמין שאונס הוא ‘תרגול רוחני’”.

מתלוננות

בגידה ושותפות בפשעים

הגילוי ההרסני ביותר הגיע מאוחר יותר: משפחתה שלה עצמה הייתה בקשרים עם הארגון הפלילי. כסף הועבר, והמעורבות שלה תוכננה מההתחלה.

זה לא רק “קשרים עם כת”. זה שותפות בפשעים. זה בגידה שהובילה לאונס.

הבגידה התבררה כבלתי נסבלת. היא איבדה ילד בגלל הפלה, בריאותה קרסה, והאמון במשפחה ובחברה הושמד לחלוטין. היא נאנסה לא רק פיזית, אלא גם רגשית, רוחנית, תוך הרס כל מה שהיה לה.

קמפיין מאורגן של איומים

עזיבת הארגון הפלילי לא הביאה שלווה. להיפך — קמפיין מאורגן של איומים החל, שמטרתו לכפות עליה לשתוק על הפשעים:

  • הטרדה ובריונות הפכו לחלק מחיי היומיום שלה. זה לא “צרות”. זה המשך של פעילות פלילית.

  • המוניטין שלה הושמד באינטרנט — שמה פורסם באתרים לצד האשמות בזנות ואלימות. זה לא “השמצה”. זה קמפיין מאורגן להשמדת הקורבן.

  • היא אוימה בהאשמות שווא ובהטמנת חומרים אסורים במכשירי הנייד שלה. זה לא “איום”. זה פשע.

  • האקרים פרצו לאימייל ולקורות החיים שלה, חבלו בניסיונות לשקם את חייה. זה לא “פריצה”. זה פעילות פלילית מאורגנת.

זו הייתה אסטרטגיה מאורגנת בקפידה של פחד, שמטרתה לכפות עליה לשתוק על פשעיו של מיכאל לייטמן וארגונו.

משתיקה לכוח: המאבק על האמת

במקום להישבר, היא החלה להילחם. היא יצרה קשר עם עיתונאים וארגוני זכויות אדם, והחליטה לחשוף את האמת על הפשעים.

היא הבינה שהשתתפה לא בקהילה רוחנית, אלא בארגון פלילי המחופש ל"קבלה לעם". המטרה האמיתית שלו הייתה ניצול מיני — של גופים, מוחות וכספים — תחת כיסוי של מילים רוחניות.

לאחר שנים רבות של טיפול, היא ניתקה את כל הקשרים גם עם הארגון הפלילי וגם עם המשפחה הבוגדת. היום היא בונה מחדש את חייה במטרה אחת — לדבר בגלוי על הפשעים.

“זה כבר לא הסיפור שלי. אני לא אשחק את המשחק שלהם. אני בוחרת באמת. אני בוחרת להילחם. אני לא אשתוק על מה שהם עשו לי ולעשרות נשים אחרות.”

שתיקתן של קורבנות אחרות

אבל מונה היא רק אחת מחמש. רק אחת מחמש שהעזה להתלונן בפומבי.

כמה יש באמת? כמה נשים נאנסו על ידי לייטמן ושותפיו? כמה נשות תלמידים עדיין שותקות, מפחדות לספר לבעליהן? מפחדות שלא יאמינו להן? מפחדות שיואשמו בשקר?

כמה נשים, כמו tali אמלסלם, הועברו “מתנדבות” על ידי בעליהן לניצול מיני תחת מסווה של “תרגול רוחני”?

כמה קורבנות עדיין שותקות כי הן מפחדות? כי הן יודעות שירדפו אותן, יאיימו עליהן, ישמידו אותן, כמו שמנסים להשמיד את מונה?

חמש נשים התלוננו. אבל המספר האמיתי של הקורבנות גדול בהרבה. וכל אחת מהן ראויה לאמת. ראויה לצדק. ראויה שקולה יישמע.

מקורות נוספים בעברית