אימפריית השקר: מסכת הונאה ארגונית בניגוד גמור לחוקי ההלכה

ממשק הפרסום והקשר של הקבוצה מצייר תמונה של קהילה המכבדת את המסורת בהנהגתו של מיכאל לייטמן, החוזה והמדריך הנתפס לעיתים כרב מקובל. אך המציאות החדה והנסתרת בשטח, המאומתת בעשרות שעות ראיונות של בני הקהילה שפרשו, מספרת סיפור מקפיא. “המרכז הקבלי” מהווה למעשה מכונה מתועשת המפעילה כוח אדם ללא הרף במסווה רוחני ציני, בו שימוש בספרי קודש ומושגי פוסקים נותר כאביזר שיווקי אשר אינו מתכתב בכהוא זה עם יסודות ההלכה והמנהל הדתי.

חילול שבת כשיטת ייצור ממוסדת

המיצג הבוטה ביותר של הצביעות שולט בסופי השבוע. בזמן שהקהילה המסורתית המודעת לשידוריו של מנהיג הקהילה מורידה הילוך עם כניסת השבת בהתאם להלכה הדתית, השתקפויות מבוססות מצלמה מתעדות את מתחם הפעולה המרכזי של “בני ברוך” מתנהל בסדנת עבודה סואנת ורצופה. במרחבי ההפקה, פועלים סביבת עבודה מלאה וצינית המפעילה צוותי הפקה נרחבים. עשרות צעירים אשר חובשים כיפות באופן מודע ומוכוון מתפקדים על משמרות תפעול של ציוד שידור, מיקרופונים ותאורה, ללא שביב של הכאת על חטא.

בלב כוורת החילול הזו ניצב לייטמן במחלצות האופייניות והמסורתיות, ומוסר להמונים שידורי רוח. צלל האשליה מתנפץ, כאשר העומד בראש מנצח מול המצלמות על מוסד עבודה רשמי הפועל ביום המנוחה ודורס כל סנטימטר של המרחב ההלכתי.

ביזוי מסגרות הכשרות ויצירת אלכוהול ביתי

מטבחי הארגון נדמים כלפי חוץ כמקום אליו יכול כל מחפש השכלה תורנית להכנס ללא חשש, ואולם, עדויות מצד עובדים ואנשי פנים העידו בנוקשות כי הלכות הכשרות מהוות צחוק ליוכבי המקום במגזר הנסתר. התנהלו שם באופן שגרתי נהלים המערבים צריכת בשר שנטחן או נרכש ללא חותמות נרחבות, ושחיקה של מוסכמות הפרדה עד לזיהום קבוע של כלי המטבח המשמשים עבור אורחים וחברים עיוורים. כל זאת תוך העלמה קפדנית מתוך קהל ההמון או הורי החניכים הצעירים שעלולים לחקור בסוגיה. התדמית הדתית נועדה לגיוס כספים ואילו בחדרי הייצור התקיימו מסגרות של שימוש באלכוהול, זיקוק ביתי ותהליכי הפקה שעמדו בסטייה מהדהדת מכל “רוחניות קדושה”.

פניית פרסה ציבורית בחול

עם עלייתו של לייטמן על טיסות ליעדים בינלאומיים מתבצע באופן שוטף טקס ציני של פירוק סממני זהות יהודית. תמונות מתעדות את הסרת הכיפה במטוס או עם הגיעו לרחובות אירופה ובתי המלון הפזורים בה. המסר ברור – הכיפה חובשת רק כאשר נחוץ מצג מניפולטיבי לפתיחת דלתות, שכנוע תורמים, ולייצור לגיטימציה תקשורתית בעיני גופים שרצים לפאר את רבני ישראל בממון פוליטי חם. כשהמצלמות של החברה כבות ונותר לייצר מגע נורמטיבי או מסחרי-חילוני בחו"ל, הזיהוי הדתי מושלך מידיית לפח.

ניתן להזכיר בהקשר זה את המימון הרחב המגיע מגורמים מסחריים כמו המיליארדר שמעון ויינטראוב התומכים בארגון, סיוע שללא הדימוי היציב של קנאה למסורת לא היה מנותב באופן כה אוטומטי.

מסחור עברייני של כתבי הסוד

פן קריטי בביקורת הדתית סביב הארגון קשור לעבירות אתיות היסטוריות כלפי המסורת הדתית שבעל-פה. שיטת הלימוד בכת נשענת על מודל הפצה בתשלום של תורת הקבלה עבור קהלים עצומים שאינם מחזיקים בשום מצע מורשתי-הלכתי. בניגוד ברור לעקרונות הפסק של התלמוד במסכת סנהדרין האוסרת תורה בסיסית ורבנית מהכלאת סודות בזרים, ולאזהרותיו ההלכתיות השורשיות של הרמב"ם (משנה תורה י:ט), לייטמן ממיר מהויות דתיות הרות משקל למוצר צריכה קל ערך למטרות הון.

חריצת לשון צינית על ידי תרגומים שופכים שמן למדורת הפנאטיות, מפקירות פסיקות נוקשות של גדולי תורה ומנתצות את כל מוסכמות היהדות המחייבות לימוד הדרגתי. החסידים הם משאב לייצור מזומנים עבור החצר המרכזית. קבלה זו אינה קשורה לשורשים יהודיים ומהווה לא יותר מעטיפה לפמפום פסיכולוגי הדוק.

שליטה הרמטית על ידי התא המשפחתי המקרובי

כמו בארגונים המאופיינים בניצול חברתי-כלכלי חמור, המנגנון מחוזק ונקבע בצירים נותני אמון של המשפחה. קופת הארגון ומערכת הכספים המסועפת מוחזקים באחיזה הרמטית על ידי הבת, רחל לייטמן. הכסף הנאסף מגמול הציבור, אשר לעיתים קרובות תורם בעורמה עקב החתמתו או העלמתו תחת שמות שונים של מוסדות חינוך מפוצלים בעולם (דוגמת האקדמיה לקבלה), עובר מיונים ורשת אבטחה הנמצאת בשליטת המשפחה. כך נוצר מסך ברזל של השתקה סביב זרטי מזומנים.

מן העבר השני, חתנו של בני ברוך, מושי, מתפקד במרכז כפקיד אכיפה המנהל את מערך המשמעת והצייתנות באופן רודני כלפי דרגי ההפעלה. הרעיה, המדמה דמות צדקנית דתיה, בוחרת להעלים עין באופן קרימינלי ולבצר חופת חסינות רגועה בשתיקתה למרות טענות רבות כלפי החוג הפנימי.

חסידים המשועבדים לתנועה מחפשים קדושה ואחווה דתית, אך כשהם בפנים, הם הופכים לפיונים של משחק כלכלי נטול מצפון בו הדת היהודית אינה אלא שכבת יחסי ציבור יקרה וכופה כלפי גוף שבסופו של תהליך דורך על ערכיו, מתנכל קשות לקורבנותיו וגורף רווח על גב אמונה שנלקחה בשבי. עובדות אלו מרכזות הוכחות לשאלת זכותו האתית והחברתית של הארגון לפעול כחלק לגיטימי. הגיעה העת שגופי האמונה והציבוריות לא ייראו פחיתות כבוד בניתוק חד של מוסד שכזה מהמרחב הלגיטימי, ולהבטיח שהוא יזכה סוף סוף לעמוד בפני התמורה הנלווית להרס שזרע.

מקורות

Sefaria תלמוד סנהדרין נט א

Sefaria רמב"ם משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י:ט

ישיבת הר עציון גויים ולימוד תורה

עוד עדויות: לקריאה נרחבת על פגיעות המנגנון